אישה עם אפילפסיה ניגשת לנוירולוג ומקבלת מרשם לתרופה נגד פרכוסים. במקביל היא קובעת תור לרופאת הנשים ומקבלת מרשם לגלולה. אף אחד מהם לא בהכרח יודע מה נתן השני. מחקר חדש מארה"ב מראה שהתוצאה עלולה להיות אמצעי מניעה שעובד פחות טוב ממה שהיא חושבת.
מה הבעיה
חלק מהתרופות נגד אפילפסיה, כמו קרבמזפין, אוקסקרבזפין, פניטואין, פנוברביטל וטופירמט (בעיקר במינון גבוה), מאיצות את הפעילות של אנזימים בכבד. האנזימים האלה מפרקים גם את ההורמונים שבאמצעי המניעה. לכן רמת ההורמונים בדם יורדת, והמניעה נחלשת. העובדה הזו ידועה לרופאים כבר שנים. מה שלא היה ידוע הוא כמה פעמים זה קורה בפועל.
מה מצאו
חוקרים מ-University of Pittsburgh עברו על רשומות של כ-111 אלף נשים בגיל הפוריות עם אפילפסיה, בשנים 2018 עד 2021. כולן מבוטחות ב-Medicaid, ביטוח הבריאות הציבורי בארה"ב למעוטי יכולת. כמעט 22 אלף מהן קיבלו אמצעי מניעה הורמונלי שעלול להיות מושפע מהתרופות: גלולה, מדבקה, טבעת או שתל.
אצל כשליש מהן היו לפחות שבועיים שבהם קיבלו במקביל תרופה נגד פרכוסים שמחלישה את אמצעי המניעה. והחפיפה לא הייתה קצרה: אצל מחצית מהן היא נמשכה יותר משבעה חודשים. הסיכוי לחפיפה היה גבוה יותר אצל נשים מעל גיל 35, אצל נשים עם אפילפסיה שלא מגיבה לטיפול ואצל נשים עם מוגבלות שכלית.
"תכנון הריון חשוב במיוחד לאנשים עם אפילפסיה, אבל מטופלות אולי לא יודעות שחלק מהתרופות נגד פרכוסים עלולות להגיב עם חלק מאמצעי המניעה ההורמונליים", אמרה ד"ר פייג' פנל, יו"ר המחלקה לנוירולוגיה באוניברסיטה והחוקרת הבכירה במחקר.
המחקר פורסם בכתב העת Neurology, ומומן בין היתר על ידי מכוני הבריאות הלאומיים של ארה"ב (NIH). חשוב לדייק: החוקרים לא בדקו אם היו בפועל הריונות לא מתוכננים, ורשומות המרשמים לא מראות אם התרופות אכן נלקחו. הם בדקו רק כמה פעמים נרשם השילוב הבעייתי. לדבריהם, הריונות ייבדקו במחקר המשך.
מה עושים
הדבר הכי חשוב: לא מפסיקים לבד את התרופה נגד פרכוסים. הפסקה פתאומית עלולה להיות מסוכנת.
מי שנוטלת תרופה נגד אפילפסיה ומשתמשת באמצעי מניעה הורמונלי, כדאי שתשאל את הרופא שלה אם התרופה שלה משפיעה על המניעה. אם כן, יש פתרונות: שינוי באמצעי המניעה, מעבר לאמצעי שלא מושפע מהתרופה, או שימוש באמצעי נוסף. לפי החוקרים וההנחיות האמריקאיות, ההתקן התוך-רחמי, גם ההורמונלי וגם זה שעשוי נחושת, לא מושפע מהתרופות האלה, וכך גם זריקת המניעה.
כדאי גם לוודא שהנוירולוג ורופאת הנשים יודעים שניהם על כל התרופות שהמטופלת נוטלת. ההשפעה יכולה להיות גם בכיוון ההפוך: גלולות שמכילות אסטרוגן עלולות להוריד את רמת התרופה למוטריגין בדם, ולכן לפעמים צריך להתאים את המינון שלה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
