"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

טראומה לאומית: 3 שנים אחרי הטבח, 1 מכל 5 ישראלים לא חזר לתפקוד מלא

שלוש שנים אחרי 7 באוקטובר רוב הציבור בישראל מתאושש, אך כ-20% מדווחים על פגיעה חמורה בתפקוד היומיומי • כ-15% נחשפו אישית לטבח או ללחימה, לעומת כ-4% בלבד באירועי 11 בספטמבר בארה"ב • פרופ' רן בליצר: "המצוקה הנפשית הופכת עבור חלק ניכר מהאוכלוסייה לכרונית"

0השמעה
ההנצחה בנובה. 3 שנים לטבח , אורן בן חקון
ההנצחה בנובה. 3 שנים לטבח | צילום: אורן בן חקון

הסבב האחרון של סקר "הברומטר הלאומי לבריאות הנפש" של מכון כללית למחקר של שירותי בריאות 'כללית' ומכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל, מציג תמונת מצב של בריאות הנפש בישראל שלוש שנים לאחר 7 באוקטובר: כ-15% מכלל המשיבים הגדירו עצמם בדרגת החשיפה האישית הגבוהה ביותר. מדובר בשיעור דרמטי וחסר תקדים בהשוואה לאירועי טראומה לאומיים בעולם. השיעור הגבוה ביותר של דיווח על מצוקה, הוא אחת מכל שלוש בקרב נשים צעירות.

נערה שאביה סובל מפוסט טראומה, בכנסת: ״אנחנו צריכים עזרה"

על פי המחקר שנעשה בקרב מדגם ארצי מייצג של האוכלוסייה הכללית בישראל עולה כי כ-20% מהאוכלוסייה מדווחים על פגיעה חמורה בתפקוד היומיומי על רקע מצבם הנפשי. בתקופה שנבחנה מאוקטובר 2024 ועד מאי 2026 לא נצפתה ירידה בשיעור זה של פגיעה בתפקוד גם כשהתסמינים פחתו.

היקף חשיפה חסר תקדים

הנתונים מצביעים על היקף יוצא דופן של חשיפה משמעותית לטראומה בכל השוואה בינלאומית: כ-15% מכלל המשיבים הגדירו עצמם בדרגת החשיפה האישית הגבוהה ביותר - היו נוכחים באירועי ה-7 באוקטובר או באירועי טרור מאוחרים יותר בעצמם, או שמכירים מקרוב אדם שנפגע, נהרג או נחטף ב-7 באוקטובר או בלחימה לאחר מכן.

מכוניות במתחם מסיבת הנובה בקיבוץ רעים (ארכיון) | צילום: שמואל בוכריס

מדובר בשיעור דרמטי וחסר תקדים בהשוואה לאירועי טראומה לאומיים בעולם (כך למשל, באירועי ה-11 בספטמבר בארה"ב שיעור החשיפה הישירה באוכלוסייה עמד על כ-4% בלבד). לא מפתיע לכן הממצא לפיו כשליש מהאוכלוסייה מדווחים כי הם חשים צורך בטיפול נפשי, וכי כרבע (23%) מכל המדווחים על הפרעה נפשית מאובחנת אי-פעם, מציינים כי אובחנו לראשונה לאחר ה-7 באוקטובר.

ממצאי המחקר גם מלמדים שלא רק מי שנחשף באופן ישיר היה בסיכון גבוה לדווח על תסמיני מצוקה נפשית ופגיעה בתפקוד על רקע נפשי. כך, נמצא קשר חזק ומובהק בין חשיפה לתכנים קשים במדיה ובסרטונים, לבין דיווח על תסמיני פוסט טראומה, חרדה ודכאון.

פגיעה מוגברת בקרב נשים צעירות

נראה כי נשים מדווחות על יותר תסמיני מצוקה ופגיעה בתפקוד על רקע נפשי. שיעור הפגיעה בתפקוד על רקע נפשי גבוה במיוחד בקרב נשים צעירות (גילאי 35-18) ומגיע ל-32% - לעומת כ-20% בכלל המדגם.

צעדה לאנדרטת התצפיתניות בין סעד לבארי. נשים מדווחות על יותר תסמיני מצוקה ופגיעה בתפקוד על רקע נפשי | צילום: ללא

26% בקרב נשים מעל גיל 35, ו-19% בלבד בקרב גברים (צעירים ומבוגרים כאחד). בקבוצה זו של נשים עד גיל 35 בולט גם שיעור של כשליש החוצות סף קליני בתחומי תסמיני חרדה, דכאון או פוסט טראומה, לעומת שיעור נמוך יותר בקרב נשים מעל גיל 35 וגברים.

הפגיעה בתפקוד - בעיקר במישור החברתי

המחקר בודק חמישה היבטים של תפקוד בהם תפקוד בבית, בעבודה ובלימודים, פעילות פנאי לבד או במסגרת חברתית ושמירה ותחזוק קשרים קרובים. המחקר מראה כי בעוד היציאה לעבודה וניהול משק הבית נותרו יציבים יחסית, היבטי התפקוד שנפגעו באופן משמעותי יותר הם חברתיים: אנשים מתקשים לקיים קשרים, ליצור קשרים חדשים ולתחזק מערכות יחסים. 50% דיווחו כי פעילויות הפנאי שלהם נפגעו, ו-35% דיווחו כי קשה להם ליצור ולתחזק קשרים קרובים.

לממצאים אלה משמעות מיוחדת, שכן דווקא תחומי-משפחה, קשרים חברתיים ושגרה הם בין המקורות המרכזיים שהציבור מזהה כמשאב וכעוגני חוסן: 50% ציינו תמיכה ממשפחה ומחברים כגורם המסייע להם להתמודד, וכ-40% ציינו תחביבים, ספורט ושגרה.

בקרב מי שחצו את הסף הקליני והציגו תסמינים ומצוקה משמעותית, קצב ההתאוששות שונה בין התחומים. כמחצית חזרו לטווח הנורמה מבחינת תסמיני חרדה, לעומת 38% בלבד בקרב מי שחצו את הסף הקליני בפוסט-טראומה. כלומר, יותר מ-60% מקבוצה זו עדיין דיווחו על תסמיני פוסט-טראומה בהיקף משמעותי. קבוצה זו ממשיכה לחוות סבל כרוני גם בחלוף החשיפה לאירועים.

הפגנת הלומי הקרב. אלפים רבים התווספו למעגל הפוסט-טראומה בעקבות המלחמה | צילום: גדעון מרקוביץ'

לדברי פרופ' רן בליצר, סמנכ"ל וראש חטיבת החדשנות בכללית: "המצוקה הנפשית הופכת עבור חלק ניכר מהאוכלוסייה לכרונית ומלווה בפגיעה תפקודית עמוקה. הנתונים מדגימים שוב עד כמה היה ה-7 לאוקטובר אירוע חסר תקדים גלובלית בהיקף החשיפה של הציבור לטראומה, הן באופן ישיר והן באופן עקיף בחשיפה לסרטונים ותכנים קשים במדיה, מה שמסביר את הממצאים אודות עוצמת הטראומה הלאומית ואודות השפעותיה המתמשכות. עבודה רבה לפנינו להמשיך ולהרחיב את המענים בבריאות הנפש, להסיר חסמי נגישות ולהמשיך להנגיש טיפול יוזם ומגוון המותאם ספציפית לקבוצות הסיכון".

לדברי הדר סמואל, חוקרת מומחית בצוות מדיניות בריאות במכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל: "רוב האוכלוסייה, כפי שצפינו, מתאוששת. לצד זאת, יש גרעין לא קטן שממשיך להתמודד ולהיאבק. אחד הדברים שמדאיגים במיוחד הוא הפגיעה בפן החברתי של החיים. אנשים מצמצמים את פעילויות הפנאי, מתקשים לשמור על קשרים קרובים ולעיתים הופכים בודדים יותר, דווקא כאשר המשפחה, החברים, השגרה והפעילות הם בין העוגנים המרכזיים שהם עצמם מזהים כמסייעים להם להתמודד".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר