מחקר חדש שפורסם בכתב העת Environmental Health Perspectives מצא כי 485 כימיקלים המשמשים בתערובות הדברה נושאים מאפיינים ביולוגיים שעשויים להיות קשורים לסיכון לסרטן השד.
מתוך 485 החומרים שסומנו, רק 145 רשומים בסוכנות להגנת הסביבה של ארה"ב (EPA) כ"חומרים פעילים". היתר משמשים כרכיבים נוספים בתערובות, בהם ממסים, חומרים משמרים ומונעי קצף. לטענת החוקרים, גם לרכיבים שאינם מוגדרים כפעילים עשויה להיות השפעה ביולוגית, ולכן יש לבחון את התערובת כולה.
מחטאי ידיים, דוחי חרקים ותכשירים נגד כינים
"כשמדובר בסרטן, עלינו לחשוב על כלל החשיפות שלנו. אנשים נחשפים למאות כימיקלים ממקורות שונים לאורך חייהם, והחשיפות האלה מצטברות", הסבירה מחברת המחקר, ד"ר ג׳ניפר קיי. לדבריה, הבדיקות הרגולטוריות מתמקדות לעיתים בחומר הפעיל, אף שהצרכנים נחשפים למוצר כולו.
כדי לבדוק היכן עשויים להימצא החומרים, הצליבו החוקרים נתונים ממאגרי מידע ממשלתיים בארה״ב. בין מקורות החשיפה שציינו נמצאים דוחי חרקים, חומרי הדברה לבית ולגן, מחטאי ידיים, טיפולים לפטרת כף הרגל ותכשירים נגד כינים. המחקר בחן גם חומרים המצויים במוצרי צריכה ובאריזות מזון, בהם ביספנול A (BPA), מתילפרבן - המשמש כחומר משמר בין היתר בדאודורנטים, בקרמי לחות ובשמפו - ובנזן.
החוקרים קוראים לרשויות לבחון את כלל הרכיבים בתכשירים, ולא להסתפק בבדיקת החומר הפעיל בלבד.
"עלול לעורר פחד מיותר"
לא כולם מסכימים עם האופן שבו מוצגים הממצאים. פרופ׳ אוליבר ג׳ונס מאוניברסיטת RMIT באוסטרליה טען כי המאמר מעורר בהלה וכי הראיות המוצגות בו מוגבלות. לדבריו, החוקרים לא מדדו במסגרת המחקר את ריכוזי הכימיקלים בגופם של אנשים, אלא הסתמכו על נתונים קיימים ועל הערכות חשיפה.
ג׳ונס הדגיש כי העובדה שחומר מסוים עשוי להזיק בתנאי מעבדה אינה מעידה בהכרח על הסיכון הנשקף מחשיפה אליו בחיי היום-יום.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו