"צריכים לבחור בין הבן שלנו לזכות להצביע": המאבק של משפחות פצועי צה"ל

פניות חריגות הועברו בימים האחרונים לוועדת הבחירות המרכזית, בבקשה לאפשר גם לבני משפחותיהם של פצועי צה"ל המאושפזים להצביע בבתי החולים - בדומה לאפשרות הקבועה בחוק עבור המאושפזים עצמם. כיום, בני המשפחות המלווים את יקיריהם אינם רשאים להצביע בבתי החולים ונדרשים לעשות זאת בקלפי באזור מגוריהם.

בכירים בבתי החולים אמרו ל"היום" כי קיים צורך חיוני ודחוף לאפשר למשפחות הצמודות לפצועי מערכת הביטחון להצביע במוסד האשפוז עצמו, כדי שלא יידרשו לעזוב את בני משפחתם ביום הבחירות.

ל"היום" נודע כי לפני כשבוע פנה בית החולים הממשלתי שיבא, הגדול בישראל, לוועדת הבחירות המרכזית בבקשה ליצור החרגה שתאפשר לבני משפחותיהם של מטופלים המרותקים למיטותיהם להצביע במקום.

בנוסף, פנה היום (שני) ח"כ חילי טרופר, יו"ר בית ציוני ומפלגת ישר, לעו"ד דין לבנה, מ"מ מנכ"ל ועדת הבחירות המרכזית. טרופר, שביקר בשבוע שעבר במחלקת השיקום בשיבא, כתב במכתבו: "במהלך הביקור פנו אליי כבר מספר פעמים משפחות פצועי צה"ל בדבר הצורך לאפשר גם להם, המלווים את יקיריהם, להצביע בקלפיות בבתי החולים. רבים מהם שוהים לצד יקיריהם לאורך תקופות ממושכות, לעיתים הרחק מביתם, ואינם יכולים לעזוב אותם גם ביום הבחירות".

טרופר הוסיף: "בעוד הפצועים המאושפזים זכאים להצביע בקלפיות בבתי החולים, בני משפחותיהם נדרשים לשוב למקום מגוריהם כדי להצביע. עבור משפחות המלוות פצועים, בוודאי כאלה המצויים במצב קשה, לעיתים אין זו אפשרות של ממש."

"המדינה שלחה אותם להגן עלינו", כתב, "והם ומשפחותיהם נושאים מאז את מחיר הפציעה. כשחייל נפצע - כל המשפחה נפצעת".

בשיחה עם "היום" אמר טרופר: "בביקורים ובמפגשים שלי במחלקת השיקום בשיבא פגשתי משפחות רבות של גיבורי ישראל שנפצעו קשה במלחמה, ושוב ושוב שמעתי מהן על קושי נוסף שממתין להן ביום הבחירות: אם ירצו לממש את זכותן להצביע, הן ייאלצו לעזוב את מיטת יקיריהן ולנסוע לעיתים שעות רבות עד לקלפי באזור מגוריהן. לאנשים ולמשפחות ששילמו בגופם ובנפשם - ראוי לאפשר להצביע ולהשפיע על דמותה של הארץ."

"אנחנו 'גרים' בשיבא"

א', 26, מגוש דן - השתחרר מהצבא כשנה לפני 7 באוקטובר. באותו בוקר הצטרף ללחימה בבארי לצד כוח גולני, ומאז המשיך לשרת עם הכוח כמעט שלוש שנים. במהלך התמרון בלבנון נפצע קשה בעת שניסה ליירט רחפן נפץ. הרחפן פגע בו ופגע בחוט השדרה - א' נותר משותק בפלג גופו התחתון. לאחר כחודש ברמב"ם הועבר לשיקום בשיבא, שם הוא שוהה כבר כשלושה וחצי חודשים.

אביו אלי אומר: "מאז שא', בננו הבכור, נפצע - אמא שלו ואני למעשה גרים בשיבא. עזבנו את העבודות שלנו כדי להיות צמודים אליו בכל הטיפולים והשיקום, ואפילו העברנו את הבן הצעיר שלנו לבית ספר קרוב. א' עוד מעט בן 27, היה סטודנט להנדסת בניין וסיים את הסמסטר הראשון ללימודיו כשהכול נעצר ברגע אחד. האפשרות להציב קלפיות בבתי החולים ובמרכזי השיקום היא יוזמה חשובה שתאפשר גם למשפחות כמונו לממש את הזכות הבסיסית שלהן להצביע".

עודד ברוט, 42, מחוות יאיר שבשומרון, נשוי לרותם ואב לחמישה ילדים, שירת במילואים בחטיבת כרמלי. ב-16 בפברואר 2024, בדרכו חזרה לשירות בצפון, עצר עם חבריו לסייע בזירת תאונת דרכים באזור צומת גולני - ורכב חולף פגע בהם. עודד פונה לרמב"ם, שם היה מורדם ומונשם כחודש, ובהמשך עבר לשיקום בבית לוינשטיין ולאחר מכן למחלקה לחיילים פגועי ראש בשיבא. כיום הכרתו חלקית: אינו מדבר ואינו מזיז את גפיו, אך בני משפחתו מספרים שהוא רואה, שומע, מבין ואף צוחק. מאז הפציעה, אשתו, הוריו ואחיו מלווים אותו מסביב לשעון.

אביו שלום אומר: "מאז הפציעה החיים של כולנו הם סביב עודד. זו כבר שנה שלישית שאשתי ואני 'מבלים' בבתי חולים. עודד התייצב ב-7 באוקטובר, עזב הכול ויצא לשרת את המדינה, ובמהלך השירות נפצע בצורה ששינתה את חייו ואת החיים של המשפחה כולה. היום אנחנו מבקשים דבר פשוט: שלא נצטרך לבחור בין להיות לצד הבן שלנו לבין הזכות שלנו להצביע. אנחנו גרים ביקיר שבשומרון ולא יכולים פשוט לעזוב את עודד ולנסוע. אחרי כל מה שהמשפחה שלנו עוברת מאז 7 באוקטובר, אני חושב שזו בקשה בסיסית וראויה".