"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

שיא עולמי? בת 54 ילדה תינוקת מעובר שהוקפא לפני 22 שנה

כריסטינה ילדה באתונה תינוקת בריאה מהקפאה שבוצעה בשנת 2004 • הלידה המרגשת מגיעה חודשים ספורים לאחר שבנה בן ה-21, שנולד מאותו מחזור טיפול, נהרג בתאונת דרכים • בצוות הרפואי טוענים כי מדובר בשיא עולמי של תקופת ההקפאה לחומר גנטי עצמי

0השמעה
נס ביוון: כריסטינה והתינוק , פייסבוק
נס ביוון: כריסטינה והתינוק | צילום: פייסבוק

סיפור יוצא דופן של אובדן, תקווה ורפואה מתקדמת ביוון: כריסטינה רפטי־צלפי, בת 54, ילדה באתונה תינוקת בריאה מעובר שהוקפא לפני יותר מ־22 שנה. התינוקת נולדה במשקל 3.49 קילוגרם, לאחר היריון תקין שנמשך קצת יותר מ-39 שבועות.

"העובר הוקפא ב־17 במרץ 2004 והוחזר לרחמה של רפטי־צלפי ב־23 בדצמבר 2025 במרפאת ג'נסיס באתונה", מסרו נציגי הצוות הרפואי. לדבריהם, בין הקפאת העובר ללידה חלפו 22 שנים, חמישה חודשים ו־23 ימים.

הרופאים שיתפו בהתרגשות בהישג המדעי יוצא הדופן. "מדובר במשך ההקפאה הארוך ביותר שתועד בספרות המדעית הבינלאומית של הקפאת חומר גנטי עצמי שהוביל בסופו של דבר ללידת ילד", הסבירו.

עובר בן 22 שנים, חמישה חודשים ו־23 ימים. | צילום: פייסבוק

"המקרים הקודמים שפורסמו כללו תקופת הקפאה של 18 שנים ושלושה חודשים ביפן, ו־17 שנים בישראל", פירטו בצוות הרפואי את נתוני העבר. הם הוסיפו כי אספו את הנתונים המעבדתיים וציינו: "אנו מתכוונים להגיש את המקרה לפרסום רשמי בספרות המדעית הבינלאומית".

אסון משפחתי ומרוץ נגד הזמן

מאחורי המקרה הרפואי התקדימי מסתתר סיפור משפחתי קשה במיוחד. רפטי־צלפי עברה כבר בשנת 2004 החזרת עובר מאותו מחזור טיפול, ונכנסה להיריון בניסיון הראשון שהביא ללידת בן בריא.

באוקטובר 2025, כשהיה בן 21, נהרג הבן בתאונת דרכים טראגית. לאחר מותו החליטה האם להשתמש בעוברים שנותרו בהקפאה מהטיפול שעברה יותר משני עשורים קודם לכן.

Χριστίνα Ράπτη: Σε ηλικία 54 ετών γέννησε ένα υγιές κοριτσάκι#OPENnews pic.twitter.com/SNnMRHX2MG

— OPEN News (@OpenNewsGr) September 9, 2026

"היו אבל ושמחה יחד, אבל הכול נעלם הבוקר כשהחזקנו את היפהפייה שלנו בזרועותינו", סיפרה האם המאושרת לאחר הלידה לתאגיד השידור הציבורי היווני.

ההליך הרפואי התנהל תחת לחץ זמן משמעותי. רפטי־צלפי הגיעה לגיל 54, שהוא הגיל המרבי שנקבע ביוון לטיפולי הפריה חוץ־גופית, ונדרשה להשלים את כל ההליכים מול הרשות הלאומית לפני חציית מגבלת הגיל.

רופא הנשים שטיפל בה, קונסטנטינוס פנטוס, המשמש גם כמזכ"ל האגודה ההלנית לרפואת פריון, בירך על ההישג. "זוהי התפתחות קלינית ומדעית משמעותית", הגדיר פנטוס את הלידה המוצלחת.

"התפתחות קלינית ומדעית משמעותית" | צילום: פייסבוק

"הרפואה צריכה לפעול על פי כללים ותוך שמירה על בטיחות המטופלות, אך עלינו גם להביא בחשבון את הממד האנושי של כל מקרה ומקרה", טען הרופא בנחרצות.

בעלה של היולדת, קונסטנטינוס רפטיס, התייחס אף הוא למכשולים הביורוקרטיים. "המשפחה שלנו הייתה במרוץ נגד הזמן בשל מגבלת הגיל, ואני קורא כעת לשנות את החוק בנושא", דרש האב.

"נשים מבוגרות מסוגלות להעניק לילדיהן אהבה בוגרת, מודעת וללא תנאי, לצד יציבות שאינה יכולה להימדד רק בסטטיסטיקה", קבע רפטיס.

לסיום, התייחסו בני הזוג למשמעות הרגשית של הרחבת המשפחה בצל האבל הכבד. "לידת בתנו אינה יכולה להחליף את בננו שנהרג, אך היא החזירה לביתנו תקווה ואור לאחר האובדן", הדגישו השניים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר