קרם הגנה: כל מה שחשבתם שאתם יודעים – ורוב הסיכויים שטעיתם

מרחתם קרם הגנה בבוקר ויצאתם לים. הרגשתם מוגנים. בצהריים, העור שלכם כבר שרוף. מה קרה? הנה כל הטעויות שאולי עשיתם.

למה זה חשוב?

מעל 1,800 חולי מלנומה (סוג קטלני של סרטן עור) חדשים מתגלים בישראל מדי שנה – כלומר, כ-150 בחודש, 35 בשבוע או 5 ביום. בכל חודש מתים מהמחלה כ-17 ישראלים.

גורמי הסיכון העיקריים למלנומה הם חשיפה לקרינה אולטרה-סגולה שמקורה בעיקר בשמש, היסטוריה של כוויות שמש, עור בהיר, והיסטוריה משפחתית למחלה. ישראל, שבה קרינת השמש גבוהה לאורך רוב השנה, היא אחת המדינות עם הסיכון הגבוה ביותר למלנומה.

החדשות הטובות: 92.4% מהחולים בישראל מאובחנים בשלב מוקדם, לפני היווצרות גרורות – ובמידה רבה בזכות מודעות הולכת וגוברת.

המספר החזק נגד השמש: SPF

SPF הן ראשי התיבות של Sun Protection Factor, ורבים חושבים שהן מצביעות על כמות הזמן שניתן לשהות בשמש לפני שהעור יאדים. אלא שבפועל, המספרים מדברים על אחוז הקרינה האולטרא-סגולה שתגיע לעור. למשל, קרם SPF 15 מספק כ-93% הגנה מפני קרני UV. קרם SPF 30 מגיע ל-97%, ו-SPF 50 (המספר המקסימלי שמותר להציג על הבקבוקים לפי מנהל התרופות האמריקאי) ל-98%.

ההבדלים הללו נראים קטנים – אך בחשיפה ממושכת הם מצטברים. האקדמיה האמריקנית לדרמטולוגיה ממליצה על SPF 30 כהגנה מספקת, אך מוסיפה כי מאחר שרוב האנשים לא מורחים מספיק קרם ו/או לא מחדשים את המריחה בתדירות מספקת, עדיף לבחור SPF 40 או 50 כדי להבטיח הגנה ממשית לאורך זמן.

הצמד המסוכן: UVA ו-UVB

קרני על סגול מתחלקות לשני סוגים: קרני UVB אחראיות לכוויות השמש הנראות לעין – הן שהופכות את העור לאדום; קרני UVA לעומתן פועלות בשקט – הן חודרות עמוק לעור, גורמות להזדקנות מוקדמת ולנזק שמצטבר במשך שנים. תכשירים שמופיע עליהם הכיתוב UVA יכולים גם למנוע כוויות שמש בטווח הקצר וגם לעכב את הזדקנות העור ולהקטין סיכון להתפתחות מחלות קשות. לכן, חפשו על האריזה את הכיתוב "broad spectrum" או "הגנה רחבת טווח", שפירושו הגנה גם מ-UVA וגם מ-UVB.

כימי מול מינרלי – מה ההבדל?

מרבית מסנני הקרינה בשוק מכילים חומרים כימיים שסופגים את הקרינה ומפזרים אותה. לעומתם, קרם הגנה מינרלי חוסם את הקרינה ומחזיר אותה, ולכן נחשב ליעיל יותר. מסנני הקרינה הכימיים עלולים ליצור אצל אנשים רגישים תגובות אלרגיות. לבעלי עור רגיש, נטיית אקנה, או הורמנים רגישים – כדאי לשקול קרם הגנה מינרלי.

כמה למרוח ומתי

זה המקום שבו רוב האנשים נכשלים: יש למרוח את תכשיר ההגנה 15 עד 30 דקות לפני תחילת החשיפה לשמש. הכמות המומלצת היא כמות של כפית לפנים, ומומלץ למרוח פעמיים ולפזר בטפיחות קלות על כל שטח העור הגלוי – כולל אוזניים, שפתיים, עורף, צוואר ומחשוף.

אבל זה לא הכל: אם מדובר ביום שגרתי, שאת רובו אתם מבלים בצל, מספיק למרוח בבוקר SPF 30 ומעלה בפנים ובאזורים חשופים. אם החשיפה עומדת להיות רציפה כמה שעות, כדאי לחדש את המריחה, וחובה לעשות זאת אחרי חשיפה למים. בזמן שהייה בבריכה או בים, יש לחדש את הקרם מדי 40 עד 80 דקות, בהתאם לרמת העמידות למים המצוינת על האריזה.

טעויות נפוצות

מוצרי טיפוח רבים מכילים מרכיבי הגנה מפני השמש, אולם לרוב אינם מעניקים הגנה מספקת – ה-SPF שלהם נמוך, ואת קרם הלחות והאיפור מורחים בכמות הרצויה לשם אפקט ויזואלי מסוים ולא בכמות הנדרשת להגנה. לכן יש למרוח ראשית קרם לחות, ולאחר מכן מסנן קרינה בנדיבות. מייקאפ – רק אחר כך.

גם בצל או ביום מעונן, אנו חשופים ליותר מ-50% מהקרינה. וגם בחורף – קרינת UVA נוכחת לאורך כל השנה, גם כשהשמש לא יוקדת.

קרם לכל עור

לבעלי עור שומני או הנוטה לאקנה, מומלץ לבחור קרם לא קומדוני שאינו סותם נקבוביות. לנשים עם סימני הזדקנות, כדאי לבחור קרם המשלב רכיבים פעילים לאנטי-אייג'ינג. לילדים – תינוקות עד גיל חצי שנה אין לחשוף לשמש כלל, ולפעוטות יש לבחור קרם בעל מקדם הגנה גבוה ומתאים לגיל.

לא רק קרם

חשוב לזכור: שימוש בתכשיר הגנה מהשמש אינו מספק הגנה מלאה מנזקי שמש, ולכן עדיף לצמצם את החשיפה ככל האפשר. בנוסף לקרם, חשוב ללבוש בגדים שיגנו על כמה שיותר אזורים בגוף, כובע רחב שוליים ומשקפי שמש. והחל מגיל 16, כדאי לעשות בדיקה אצל רופא עור פעם בשנה.