20 דקות ובלי הליך פולשני: הטיפול החדשני נגד התמכרות

הליך טיפולי פורץ דרך, ראשון מסוגו בישראל, בוצע לאחרונה במרכז הרפואי המרכז הרפואי רמב"ם, כאשר במהלכו הצליחו מומחי בית החולים לגמול גבר בשנות ה-40 לחייו, שצרך כ-130 כדורים לשיכוך כאבים ביום, בתוך כ-20 דקות בלבד. ההליך התאפשר בזכות טכנולוגיה ישראלית ייחודית של אינסייטק, במסגרת מחקר בינלאומי המתבצע במספר מצומצם של מרכזים רפואיים בארצות הברית וכעת גם ברמב"ם.

עיקרי הדברים

• מטופל ישראלי נגמל מצריכה של כ-130 כדורים ביום
• טיפול חדשני של 20 דקות בוצע לראשונה בישראל
• ההליך מבוסס על טכנולוגיה ישראלית לא פולשנית
• הפיתוח עשוי לסייע בעתיד גם בטיפול בהתמכרויות והפרעות נוספות

ח', תושב הצפון ובעל משפחה בשנות ה-40 לחייו, נפגע לפני מספר שנים בצווארו. בעקבות הפציעה החל להשתמש במשככי כאבים אופיואידיים, ובהמשך פיתח תלות חמורה בתרופות. "עם הזמן הכאב פחת, אבל הוא לא הצליח להשתחרר מהתלות בכדורים והמינונים הלכו וגדלו, עד לשיא של כ-130 כדורים ביום", הסביר ד"ר אמיר מינרבי, מנהל המכון לרפואת כאב ברמב"ם, במסגרתו פועלת מרפאת גמילה ממשככי כאבים שבה טופל המטופל. לדבריו, "ח' כבר לא סבל מכאב. הוא פשוט זקוק לאותו החומר שיהיה בדם כדי שיהיה רגוע ויוכל לתפקד".

איך מתבצע הטיפול החדשני?

במהלך הטיפול החדשני ביצע צוות המומחים של רמב"ם התערבות בפעילות החשמלית של אזור במוח הנקרא גרעין האקומבנס - אחד המרכזים המרכזיים במערכת המוחית האחראית על תחושות סיפוק, הנאה ותגמול.

הטיפול מתבצע באמצעות טכנולוגיה המבוססת על גלי קול, אשר מאפשרים התערבות לא פולשנית בפעילות החשמלית של המוח. במהלך ההליך מניחים הרופאים על ראש המטופל מעין קסדה המשדרת גלי קול ממוקדים לאזור המטרה במוח. כל התהליך מבוצע תחת הדמיית MRI, המאפשרת לוודא שגלי הקול מגיעים בדיוק לנקודה הרצויה ולעקוב בזמן אמת אחר הפעילות המוחית.

בשונה מטיפולים אחרים, גלי הקול אינם מחממים או צורבים את הרקמה המוחית, אלא מאפשרים יצירת גירוי חשמלי באזור המטופל, או לחלופין דיכוי הפעילות בו, בתהליך המכונה נוירומודולציה. הטכנולוגיה דומה לזו שכבר משמשת כיום לטיפול ברעד ראשוני וברעד פרקינסוני, גם כן תחת בקרה של MRI.

ד"ר ליאור לב טוב, מנהל היחידה לנוירוכירורגיה תפקודית במערך הנוירוכירורגי ברמב"ם ומוביל המחקר החדש, אמר כי "הטכנולוגיה החדשה מאפשרת לנו להתערב בפעילות החשמלית של המוח באופן ממוקד, ובכך להשפיע על פעילותם של אזורי בקרה ספציפיים בהתאם למחלה המטופלת. כבר במהלך הטיפול עצמו זיהינו ירידה בתשוקה לתרופה אצל המטופל".

לדבריו, בדיקות שבוצעו שבוע לאחר הטיפול הניבו תוצאות שליליות לאופיואידים ולחומרים נוספים. "המטופל דיווח על תשוקה של אפס מתוך עשר לשימוש בתרופה, ואף על תופעת לוואי נוספת - ירידה דרסטית בחשק לסיגריות, משלוש קופסאות ביום לכמות מזערית, וללא כל דחף לשימוש באלכוהול. במילים אחרות, בטיפול שנמשך כ-20 דקות נטו, המטופל שלנו נגמל לחלוטין מתלות קיצונית שליוותה אותו במשך שנים. זה לא פחות ממהפכה רפואית וטיפולית".

מגפה עולמית במרשם רופא

התמכרות לאופיואידים מוגדרת כיום כמגפה עולמית. בארצות הברית לבדה גבתה התופעה את חייהם של מאות אלפי בני אדם, והנזק הכלכלי הנגרם ממנה מוערך בכ-60 מיליארד דולר בשנה. בישראל, שבעבר דורגה במקום הראשון בעולם בקצב העלייה בשימוש באופיואידים, נבלמה המגמה בשנים האחרונות ואף נמצאת בירידה.

"משככי כאבים אופיואידיים הם כלי חשוב בעולם הרפואה לטיפול קצר טווח בכאב", הסביר ד"ר מינרבי. "אולם חלק קטן, אך משמעותי, מהמטופלים עלול לפתח התמכרות - כלומר רצון לצרוך את התרופה שוב ושוב, ללא קשר להשפעתה על הכאב".

לדבריו, שימוש ממושך בתרופות אלה מפחית את יעילותן לטיפול בכאב ועלול לגרום לשורה של תופעות לוואי חמורות, ובהן פגיעה בריאותית, עלייה בסיכון לתמותה מוקדמת, פגיעה בתפקוד היומיומי וירידה משמעותית באיכות החיים.

"כיום קיימות שתי דרכי טיפול עיקריות", הוסיף. "הראשונה היא הפחתה הדרגתית של השימוש עד להפסקתו, עם שיעורי הצלחה של כ-5% בלבד. השנייה היא שימוש בתרופה חלופית שפועלת על אותו מנגנון ביולוגי. לגמילה יש שני שלבים - גמילה פיזית וגמילה פסיכולוגית - כאשר השלב הפסיכולוגי עלול להימשך זמן רב. הפיתוח החדש מטפל ישירות באזורים במוח שאחראים להתמכרות, ואנו מקווים שיוכל לסייע לאלפי מטופלים בצורה בטוחה ופחות טראומטית".

פלטפורמה חדשה לטיפול במחלות מוח

המחקר מתנהל כיום בשלושה מרכזים רפואיים בארצות הברית כחלק מניסוי רב-מרכזי, שהניב עד כה תוצאות מעודדות בשמירה על הישגי הגמילה מאופיואידים. חלק מהמטופלים שנכללו בו היו מכורים להרואין - סם שתהליכי הגמילה ממנו עשויים להימשך שנים.

ח', המטופל הישראלי הראשון שעבר את הטיפול, היה גם הראשון בעולם שעבר אותו בזמן תסמונת גמילה פעילה - אתגר טיפולי שהעניק תובנות משמעותיות למחקר הבינלאומי.

לדבריו, מדובר בפריצת דרך בעלת פוטנציאל רחב בהרבה מטיפול בהתמכרויות. "אנחנו מדברים על יכולת לא פולשנית להגיע לאזורים עמוקים ורגישים מאוד במוח, כחלק ממערכת מורכבת הקשורה לתגמול, סיפוק, חשק ושליטה בדחפים. אין לזה אח ורע בעולם הרפואה".

עוד הוסיף כי לטכנולוגיה עשויות להיות בעתיד השלכות גם על טיפול במחלות ובהפרעות נוספות, ובהן PTSD, OCD, הפרעות אכילה, התמכרויות נוספות, דיכאון קשה, מחלות כאב כרוניות ואף הפרעות קשב וריכוז, אלצהיימר ופרקינסון.