מחקר משותף של מכון מגנוס הירשפלד מבית איגי ו-ICA - המרכז הישראלי להתמכרויות ובריאות הנפש, מצא כי צעירים וצעירות להט״ב נמצאים בסיכון גבוה פי 2.7 לשימוש מוגבר בקנביס, עד פי 10.6 לשימוש מוגבר בחומרים ממכרים (סמים) אחרים ופי 2.3 לשימוש בעייתי ברשתות חברתיות, בהשוואה לצעירים סטרייטים בני גילם בגילאי 18-35.
יתר על כן, נמצא כי צעירים וצעירות להט״בים נמצאים בסיכון גבוה פי 1.3 לשימוש מוגבר באלכוהול. הממצאים, בשילוב עם ניסיון מהשטח, מצביעים על קשר בין מצוקה נפשית, חוויות של פגיעה וחיפוש אחר שייכות חברתית לבין שימוש מוגבר בחומרים והתנהגויות ממכרות.
המחקר, שנערך בקרב 693 צעירים וצעירות להט״ב בגילאי 18- 35, מצביע על שיעורים גבוהים במיוחד של שימוש מוגבר בקנביס, בחומרים ממכרים אחרים וברשתות חברתיות, בהשוואה לצעירים מהאוכלוסייה הכללית בני גילם. המחקר שופך אור גם על דפוסי השימוש הייחודיים של הקהילה, המושפעים ממציאות החיים של להט"בים. כך עולה, בין היתר, כי 28.6 אחוזים מהמשתתפים דיווחו כי הם נוהגים להשתמש באלכוהול ו/או בחומרים אחרים במהלך או בסמוך לקיום יחסי מין.
קשר בין להט"בופוביה למצוקה נפשית
לצד פערי הסיכון בהשוואה לצעירים בני גילם מהאוכלוסייה הכללית, המחקר מצביע על קשר בין חשיפה מצטברת להטרדה להט״בופובית לבין מצוקה נפשית ושימוש בעייתי. במחקר נבחנה חשיפה לחוויות פוגעניות על רקע נטייה מינית, זהות מגדרית או ביטוי מגדרי - ובהן יחס עוין, דחייה, השפלה או התנכלות. 80.8 אחוזים מהמשתתפים דיווחו כי חוו פגיעה כזו, ו-65.5 אחוזים דיווחו כי חוו פגיעה חוזרת.
בהקשר לכך עלה כי ככל שהמשתפים דיווחו על יותר חוויות של פגיעה על רקע להט״בי, כך הם דיווחו גם על רמות גבוהות יותר של מצוקה נפשית ושימוש בעייתי. פירושו של דבר שהסיכון איננו מתחיל בחומר עצמו והוא גם לא עניין של בחירה אישית. הוא מתעצב בתוך מציאות שבה צעירים וצעירות להט״ב נחשפים שוב ושוב ליחס עוין, דחייה, השפלה או צורך להסתיר חלקים מהזהות שלהם.
השפעת פגיעות על שימוש בחומרים
הקשר בין פגיעות והטרדה לשימוש בחומרים בעייתיים בולט בנתונים הבאים של המחקר: בקרב מי שלא דיווחו על פגיעה חוזרת, 12.6 אחוזים נמצאו בסיכון לשימוש בעייתי באלכוהול, לעומת 20.5 אחוזים בקרב מי שחוו פגיעה חוזרת. בקנביס הפער אף בולט יותר: 23 אחוזים בקרב מי שלא חוו פגיעה חוזרת, לעומת 37.9 אחוזים בקרב מי שחוו פגיעה חוזרת.
שימוש בעייתי ברשתות החברתיות
גם בשימוש בעייתי ברשתות חברתיות נמצא פער משמעותי: 18.8 אחוזים לעומת 29.1 אחוזים, בהתאמה. במובן זה, הממצאים מזכירים כי עבור צעירים וצעירות להט״בים רבים, הטרדה להט״בופובית איננה אירוע חד־פעמי אלא מציאות חוזרת ומתמשכת; חשיפה כזו עלולה להצטבר לפגיעה עמוקה בתחושת הביטחון, השייכות והרווחה הנפשית, ולהיות קשורה גם לשימוש בחומרים ובהתנהגויות ממכרות.
לדברי ד"ר אורפה סנוף-פילפול, ראש מכון המחקר ע"ש מגנוס הירשפלד: "המחקר מראה שמציאות של הטרדה על רקע זהות, ביטוי מגדר ונטייה מינית קשורה לרמות נמוכות של בריאות נפשית, חברתית וגופנית. לכן מניעה מוקדמת של להט"בופוביה חיונית למען יצירת מציאות מיטיבה עבור צעירים וצעירות להט"בים".
ענבל דור קרבל, מנכ"לית ICA - המרכז הישראלי להתמכרויות ובריאות הנפש "המחקר החשוב, שקיימנו בשיתוף עם איגי, מחזק את מה שאנחנו פוגשים בשטח כבר שנים: צעירים וצעירות מקהילת הלהט"ב נמצאים בסיכון מוגבר לשימוש בחומרים ולהתנהגויות ממכרות".
לדברי רן לייבל, מנהל מכללת מרשה לשיקום תעסוקתי מודע־טראומה לצעירים להט״בים: ״איבדתי בשנתיים האחרונות יותר מדי חברים כתוצאה משימוש יתר. הנתונים האלה הם הזדמנות להבין שלצד המסיבות והשחרור מסתתרים הרבה מאוד כאב וטראומה, וכדי שנצליח לשמור אחד על השני, אנחנו חייבים לדרוש מציאות אחרת לחיות בה״.
המחקר נערך במסגרת שיתוף פעולה בין מכון מגנוס הירשפלד מבית איגי לבין המרכז הישראלי להתמכרויות ICA, בהובלת ד"ר אורפה סנוף־פילפול, ד״ר אורי ליפשין, ד״ר ורה סקבירסקי, פרופ׳ מריו מיקולינסר מהאוניברסיטה העברית, ד״ר אבנר רוגל מאוניברסיטת קולומביה ומיכאל אקרט.
הנתונים מבוססים על השוואה בין מחקר ייעודי בקרב צעירים וצעירות להט"ב לבין נתוני צעירים סטרייטים בני 18- 35 מתוך מחקר אפידמיולוגי מעמיק ש-ICA, המרכז הישראלי להתמכרויות ובריאות הנפש, עורך מזה חמש שנים.