יותר ממיליון שקלים בשנה: תחום הרפואה הכי רווחי בישראל

דוח שמפרסם היום (ראשון) הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת עומק של שכר הרופאים המומחים בבתי החולים הממשלתיים - ומעלה נתונים חריגים על הפערים בין תחומי ההתמחות, בין המרכז לפריפריה, ובין ההכנסות מרפואה ציבורית להכנסות מרפואה פרטית.

המחקר, שניתח את שכר הרופאים בבתי החולים הממשלתיים לשנת 2023, כלל 4,636 רופאים - כלל הרופאים המומחים המועסקים בבתי החולים הממשלתיים. לפי הממצאים, השכר הממוצע של כלל הרופאים המומחים מרפואה ציבורית ופרטית גם יחד עמד על כ-772 אלף שקלים בשנה ברוטו - כ-64 אלף שקלים בחודש. מתוך הסכום הזה, 524 אלף שקלים מקורם ברפואה הציבורית, שהם כ-73% מסך השכר, וכ-248 אלף שקלים נוספים מקורם ברפואה פרטית - כ-20 אלף שקלים בחודש בממוצע. עוד עולה מהדוח כי שכרם הכולל של רבע מהרופאים במדגם עמד על יותר מ-960 אלף שקלים בשנה.

אחד הממצאים הבולטים בדוח נוגע לפערים בין המרכז לפריפריה. בניגוד לתפיסה המקובלת, השכר הממוצע של רופאים מומחים המועסקים בבתי החולים בפריפריה בשנת 2023 היה גבוה בכ-10% משכרם של רופאים מומחים בבתי החולים במרכז. השכר הממוצע במרכז עמד על 758 אלף שקלים ברוטו בשנה, מתוכם 256 אלף שקלים מרפואה פרטית, לעומת 836 אלף שקלים בפריפריה, מתוכם 213 אלף שקלים מרפואה פרטית.

הפער הזה נובע כולו מהשכר שמקורו ברפואה הציבורית, שבו נרשם פער של כ-19% לטובת הרופאים בפריפריה. לפי הדוח, ההסבר המרכזי לכך הוא תוספת שכר של כ-20% שניתנה לרופאים המועסקים בפריפריה לעומת מקביליהם במרכז, במסגרת הסכם השכר שנחתם בשנת 2011.

כירורגיה פלסטית ודרמטולוגיה בראש הטבלה

בחלוקה לפי תחומי מומחיות, בעלי ההכנסות הגבוהות ביותר הם מומחים בכירורגיה פלסטית ובדרמטולוגיה, ששכרם השנתי הממוצע עומד על כ-1.1 מיליון שקלים. בדוח מצוין כי עיקר ההכנסות בתחומים אלה נובע מרפואה פרטית. אחריהם מדורגים תחומי המומחיות של כירורגיית חזה ולב והרדמה, שבהם בולט יותר היקף השכר הגבוה שמקורו בעבודה הציבורית.

מנגד, תחומי רפואת הילדים, הפסיכיאטריה והרפואה הפנימית מציגים את רמות השכר הנמוכות ביותר בקרב הרופאים המומחים - מעט יותר מ-600 אלף שקלים ברוטו בשנה. לפי הדוח, הסיבה המרכזית לכך היא היעדר כמעט מוחלט של הכנסות מרפואה פרטית בתחומים אלה.

עוד נמצא, כצפוי, כי שכר הרופאים עולה עם הוותק. הפער המשמעותי ביותר נרשם בין קבוצת הרופאים בעלי ותק של עד תשע שנים לבין קבוצת הוותק של 10 עד 14 שנים. עיקר הפער בין שתי הקבוצות נובע מהכנסות מרפואה פרטית: בקרב רופאים בקבוצת הוותק הגבוהה יותר, ההכנסות מרפואה פרטית כפולות ביחס לרופאים שהוותק שלהם הוא עד תשע שנים.

קרנות המחקר במוקד הביקורת

המחקר ניסה לנתח גם את דפוסי ההעסקה בקרנות המחקר - גופים עצמאיים הפועלים לצד בתי החולים, ומאפשרים גמישות ניהולית ותפעולית, בין היתר באמצעות העסקת רופאים לביצוע ניתוחים בשעות אחר הצהריים. משרד האוצר מבקש זה שנים להחיל על הקרנות האלה פיקוח הדוק יותר.

לפי הדוח, בבתי החולים במרכז נמצא שיעור גבוה יחסית של רופאים המקבלים את מלוא שכרם הציבורי באמצעות קרן מחקר בלבד. תופעה זו עשויה להעיד על שימוש בקרנות המחקר כמנגנון להשלמת תקנים - ולא לייעודן המקורי, שהוא קיצור תורים וביצוע ניתוחים בשעות אחר הצהריים. התופעה בולטת בעיקר בתחומים כמו רדיולוגיה, ובמידה פחותה יותר גם בדרמטולוגיה, נוירוכירורגיה, גינקולוגיה, אורולוגיה וכירורגיית חזה ולב.

עוד עולה מהדוח כי בהשוואת השכר בין בתי החולים הממשלתיים לבין בתי החולים של שירותי בריאות כללית, שבהם לא קיימים תאגידי בריאות, רופאים בבתי החולים הממשלתיים משתכרים רמות שכר גבוהות יותר מרפואה פרטית לעומת עמיתיהם בכללית. לפי משרד האוצר, ממצא זה אינו תומך בטענה שלפיה השימוש בקרנות המחקר מגדיל את זמינות הרופאים במערכת הציבורית או מצמצם את היקף פעילותם הפרטית.