איך תצמצמו את הסיכוי לקבל אירוע מוחי בגיל 50? המומחים מסבירים

האירוע המוחי שעבר הזמר הישראלי יונתן רזאל בגיל 53, הפתיע רבים ממעריציו וכן גם ישראלים רבים. לכאורה מדובר בגיל צעיר יחסית שבו אנו לא מצפים לאירועים מוחיים. על הרקע הזה, שאלנו מומחים לרפואה בתחום הנוירולוגיה האם מדובר במקרה נדיר או שבגילאי 50 ומעלה יש כבר אנשים שלמרבה הצער עוברים אירועים כאלו.

המומחה הראשון ששוחחנו עימו הוא ד"ר אחמד עתאמנה, נוירולוג מחוז דן פתח תקווה בקופ"ח כללית, שציין כי בדרך כלל הגיל שבו יש לחשוש מאירועים מוחיים הוא גיל 60 ומעלה. עם זאת, לדבריו בגיל 50 ומעלה גם קיים סיכון לאירועים מוחיים במקרה שבריאותו של האדם אינה בשיאה.

"בדרך כלל הגיל שבו יש להתחיל לחשוש מאירועים מוחיים הוא גיל 60 ומעלה. אולם מגיל 50 אנשים עלולים להיפגע מאירועים מוחיים בגלל שלל בעיות שהם לא מודעים להן. מדובר על חיים בהם האדם מאוד לחוץ וחווה מתח פיזי ונפשי רב, או שיש לו סוכרת לא מאוזנת, כמו כן גם עישון שיכול להוביל לשבץ בגילאים האלו. גורם סיכון נוסף הוא שומנים בדם שאינם מאוזנים. לצערי אנשים לא כל כך מודעים לגורמי הסיכון האלו וחיים בלי להיבדק, ואז נפגעים משבץ. למרפאות שלנו מגיעים לא פעם אנשים שמרגישים שהם בריאים לחלוטין. אבל המציאות היא אחרת, וכשבודקים אותם מגלים סוכרת, לחץ דם לא מאוזן, שומנים בדם ועוד. כל אלו הם גורמי סיכון משמעותיים ולכן צריך להיבדק ולא להזניח כבר בגילאים אלו".

ד"ר עתאמנה ציין כי ישנן גם דרכים שבהן ניתן להפחית את הסיכון לשבץ. "כדי להקטין את הסיכון, על האדם להקפיד על אורח חיים בריא. ראשית הוא צריך לאזן את מצב הרוח שלו ולהפחית חרדה ומתח נפשיים ופיזיים. כמו כן חשוב להתאמן ולעשות ספורט בצורה קבועה. בנוסף כמובן חשוב מאוד להיבדק ולבדוק שהשומנים בדם מאוזנים וכן שהסוכרת מאוזנת. כלומר, אסור להזניח את הגוף וחשוב להיבדק", הוא מסכם.

מומחה נוסף ששוחחנו עימו ושהרחיב מאוד על תחום אירועי המוח, הוא ד"ר מג'ד זייד, מומחה בנוירולוגיה ומחלות מוח באסותא. ד"ר זייד הסביר כי אמנם רוב הסיכון לשבץ מתחיל מגיל 60 אך גם מגיל 50 ומעלה קיים סיכון ללקות בשבץ. "לצערי שבץ מעל גיל 50 הוא לא דבר מפתיע כל כך. לפי הספרות בין 10-15 אחוז ממי שלוקים בשבץ הם כאלו שגילם 50 ומעלה לפני גיל 60. בהקשר לכך צריך לציין כי אנו לאחרונה רואים עלייה בחולים צעירים שלוקים בשבץ בגילאים האלו". המומחה הסביר גם מה הם הסוגים של אירועים מוחיים השכיחים יותר בקרב חולים וציין כי: "ישנם שני סוגי שבץ - הראשון הוא בעקבות קריש דם שמגיע למוח או בגלל מחלת כלי דם. הסוג הזה הוא הדומיננטי יותר ובו לוקים כ-85 אחוז מהחולים. הסוג השני הוא דימום מוחי וזה קורה כתוצאה ממפרצת או חיבור לא תקין של כלי דם".

בכל הקשור לגורמי הסיכון להתפתחות קריש דם, הזכיר המומחה מחלות כמו סוכרת לא מאוזנת, שומנים בדם שאינם מאוזנים וגם עישון. "גורמי הסיכון האלו גורמים לא פעם לכלי דם קטנים להיסתם וכך נגרם אירוע מוחי. בעיה נוספת שעלולה לגרום לשבץ קשורה לפעילות הלב. הפרעת קצב בלב וכן תפקוד ירוד של הלב עלולים לגרום לשבץ. בתפקוד ירוד הדם נשאר בלב זמן רב ונוצרים בו קרישים, אלו יכולים לנוע בגוף ולחסום כלי דם בצוואר או במוח וכך לגרום לשבץ. לעיתים גם דלקות בכלי הדם או זיהום בלב עלולים להוביל לשבץ. חשוב לציין כי לעיתים יש גם סיבות גנטיות שעלולות לגרום לשבץ. בכל מקרה, חשוב מגיל 50 והלאה להיבדק ולאזן את הבעיות בגוף, להפסיק לעשן וגם לשמור על אורח חיים בריא וספורטיבי. כמו כן במקרה של חשד לאירוע מוחי חשוב להתפנות מיידית לבית חולים. כל עיכוב יכול להעצים את הפגיעה ולהפוך אותה לבלתי הפיכה", הוא מסכם.

בתוך כך, על פי אתר משרד הבריאות, גורמי הסיכון השכיחים ביותר באוכלוסיית החולים שלקו באירוע מוחי חד היו יתר שומנים בדם (82.4%), יתר לחץ דם (78.3%) וסוכרת (49.1%). כ-45% מהחולים עם פרפור פרוזדורים ידוע, לא טופלו בנוגדי קרישה לפני האירוע המוחי. עוד מציינים במשרד הבריאות כי כ-26% מהחולים לאחר שבץ מוחי אושפזו במוסד שיקומי, כ-53% קיבלו שיקום כלשהו בקהילה, וכ-39% לא קיבלו שיקום כלל.

בנוסף לכך, על פי על פי נתוני האגודה למלחמה בסרטן, עישון הוא אחד מגורמי הסיכון המרכזיים והמשמעותיים ביותר להתפתחות שבץ מוחי. מעשנים נמצאים בסיכון של עד פי שניים ללקות בשבץ מוחי בהשוואה לאנשים שאינם מעשנים, והסיכון עולה ככל שכמות הסיגריות היומית ומשך שנות העישון עולים.