שינוי אחד שיכול לעשות הבדל: ההחלטה שתפחית את הסיכון לדמנציה

ההחלטה שעשויה לשנות חיים: מי שמפסיק לעשן יכול לשפר באופן משמעותי את בריאות המוח לטווח ארוך ולהפחית את הסיכון לפתח דמנציה, כך עולה ממחקר חדש שפורסם בסוף השבוע בכתב העת Neurology. 

החוקרים, בהובלת ד"ר הוי צ'ן מבית החולים האוניברסיטאי הראשון של בית הספר לרפואה באוניברסיטת ג'ה-ג'יאנג בסין, ניתחו נתונים ממחקר ה-Health and Retirement Study האמריקאי.

המחקר כלל 32,802 משתתפים ללא דמנציה בתחילתו, בגיל ממוצע של 60.5 שנים. 57% מהם היו נשים. המשתתפים היו תחת מעקב במשך תקופה ארוכה של עד 25 שנה (ממוצע מעקב של כ-10 שנים). במהלך התקופה הזו נרשמו 5,868 מקרי דמנציה חדשים.

החוקרים בדקו את הקשר בין מצב העישון (מעשנים נוכחיים, מי שהפסיקו לפני תחילת המחקר, מי שהפסיקו במהלכו, וכאלה שלעולם לא עישנו), שינויים במשקל לאחר הגמילה - וסיכון לדמנציה.

עבור הנגמלים מעישון - הסיכון פחת, אך בתנאי אחד

תוצאות המחקר היו חד-משמעיות. מי שהפסיק לעשן במהלך המחקר הראה סיכון נמוך משמעותית לדמנציה בהשוואה למעשנים נוכחיים. הסיכון שלהם היה דומה לזה של מי שהפסיקו עוד לפני תחילת המחקר, ואף התקרב לזה של אנשים שלעולם לא עישנו.

על פי תוצאות המחקר, הזמן מאז הגמילה משחק תפקיד קריטי: הסיכון לדמנציה ירד בהדרגה ככל שחלף הזמן ללא עישון, והגיע לרמה דומה לזו של "לעולם לא עישנו" כעבור כ-5 עד 7 שנים.

כמו, נאמר כי יש קשר ישיר למשקל הגוף: התועלת הייתה בולטת במיוחד אצל מי שהשיגו עלייה קלה או אפסית במשקל (עד 5 ק"ג) לאחר הגמילה. לעומת זאת, מי שעלה ביותר מ-10 ק"ג לאחר הגמילה לא נהנה מהפחתת סיכון משמעותית, ובמקרים מסוימים אף נרשם סיכון מעט גבוה יותר. בנוסף, הפסקת עישון הייתה קשורה גם לירידה איטית יותר ביכולות הקוגניטיביות לאורך זמן.

"הממצאים שלנו מצביעים על כך שהפסקת עישון עשויה לתמוך בבריאות המוח לטווח הארוך, אך הם גם מדגישים שמה שקורה אחרי הגמילה - כמו שינויים במשקל - משפיע מאוד", סיכמה ד"ר הוי צ'ן.

"אף פעם לא מאוחר מדי"

ד"ר זייד פדול, רופא מומחה מהרווארד שלא היה מעורב במחקר, אמר לניו יורק פוסט כי "המוח נהנה מהפסקת עישון כמעט בכל שלב בחיים". לדבריו, עישון גורם לדלקת כרונית, נזק לכלי דם ולעקה חמצונית - כל אלה מגבירים את הסיכון לדמנציה. "כל שנה ללא טבק היא צעד משמעותי להורדת הסיכון העתידי ולשיפור הבריאות הכללית", אמר.

למרות הממצאים המעודדים, החוקרים מציינים כי המחקר מראה קשר ולא בהכרח סיבתיות, וכי גורמים נוספים כמו תזונה, אורח חיים ואיכות הסביבה עלולים להשפיע גם הם.