מחקר ישראלי: טיפול ב"רפואת יער" שיפר את מצבן של מחלימות מסרטן שד

מחקר חדש מוצא כי טיפול מודרך ברפואת יער מביא לשיפור משמעותי ולשינוי ביולוגי מדיד במצבן של מחלימות סרטן שד - בקצב לב, בהפרשת הורמון הסטרס קורטיזול ובפעילות מוחית.

במחקר השתתפו 47 נשים מחלימות, בגיל ממוצע של 56.3, שחולקו לשתי קבוצות: קבוצת התערבות שעברה פרוטוקול טיפולי מובנה בן שבע תחנות ביער, וקבוצת ביקורת ששהתה ביער ללא הנחיה. החוקרים בחנו מדדים סובייקטיביים לצד מדדים פיזיולוגיים אובייקטיביים - רמות קורטיזול, קצב לב, שונות קצב הלב ופעילות מוחית.

הממצאים העלו כי עצם השהייה ביער תורמת לרווחה, אך הקבוצה שעברה טיפול מודרך הציגה שיפור מובהק סטטיסטית: ירידה ברמות הסטרס (חציון 2.33 לעומת 2.67), שיפור באיכות השינה, ירידה בכעס וברגזנות ועלייה במוטיבציה ובהרפיה.

השיטה, "שינרין-יוקו", נוסדה ביפן בשנות ה-80 כמענה לעליית הסטרס בעולם המודרני, ומבוססת על שהות מודעת ואיטית ביער. מחקרים גילו כי עצים מפרישים חומרים נדיפים בשם פיטונצידים, הפועלים על המערכת העצבית והפיזיולוגית של האדם. לישראל הובאה השיטה לפני כשנה על ידי היזמת גליה בן חיים, כמענה לעלייה בצורך בסיוע נפשי לאחר המלחמה.

נופר דייויס (55) מרמת גן, מורה שעלתה מאנגליה, אובחנה עם סרטן שד בדרגה 2 בגיל 49 בעיצומה של הקורונה, ועברה כריתה חלקית. "את פותחת את השער של 'יער אפשרויות' בפתח תקווה ומוצאת עולם קסום באמצע הרעש של העיר. הנפש מתנקה, מול חוסר האונים של ההתמודדות עם סרטן - אלו שמיים וארץ", היא אומרת.

ד"ר אפרת דנינו, מובילה שותפה של רפואת יער בישראל: "המחקר מחזק את ההבנה שליער יש פוטנציאל טיפולי עמוק, אך לא די בעצם השהייה - יש משמעות גדולה לטיפול מובנה ולליווי מקצועי, במיוחד בקבוצה כמו מחלימות מסרטן".

טלי רוזין, מנכ"לית עמותת אחת מתשע: "כל המשתתפות דיווחו על רוגע נפשי והרפיה פיזית. אנחנו מקווות שהממצאים יבססו את רפואת היער ככלי נוסף לרווחתן של מחלימות".