מצרר של הפקרות: הטיל בערד חשף את הסוד שניסו להסתיר שנים
בדרום אין מענה רפואי ברגע האמת - 1.4 מיטות אשפוז לאלף איש לעומת 2.3 בתל אביב • גם בית חולים שהובטח לפני עשור ועדיין לא נבנה • במקום להביא את הרפואה לפצועים — הם נאלצו לנדוד אל הרופאים של תל אביב
,עודכן
0השמעה
טיל איראני אחד שנפל בערדקרע את המסכה מעל מערכת הבריאות. זה היה הרגע שבו נחשפה במערומיה אותה אמת שניסו שנים לטאטא מתחת לשטיח המציאות: בדרום אין מענה רפואי ברגע האמת. ב־7 באוקטובר ניתן לומר שמערכת הבריאות הופתעה, אבל הפעם היה לה את כל הזמן הדרוש להיערך.
האירוע בערד לא היה יד המקרה, אלא תוצאה ישירה של כשל מערכתי עמוק. מערכת הרפואה הישראלית נחשבת לאחת הטובות בעולם - חוקרים פורצי דרך וצוותים מצילי חיים בתנאים בלתי אפשריים; לעומתם, המדינה הזניחה את התשתית הבסיסית המאפשרת להם לפעול בזמן אמת. הפער הזה, בין היכולת האנושית לבין דלות ההשקעה התקציבית, גובה חיים.
הנזק בערד: 2,200 תושבים מפונים מבתיהם // עיריית ערד
לסורוקה פונו במהלך האירוע 122 פצועים, בהם שמונה במצב קשה, כאשר זמן קצר קודם לכן נפילת טיל בדימונה הביאה לפינוי של 60 פצועים, בהם גם ילד בן 12 במצב קשה.
העומס הכבד שנוצר בסורוקה אילץ את מנכ"ל משרד הבריאות,משה בר סימן טוב, לקיים הערכת מצב דחופה ולהפעיל "ויסות שניוני" - מילים מכובסות שמשמעותן טרטור פצועים בשיירות של אמבולנסים מהדרום לבתי חולים במרכז. בין אם המהלך התרחש לבסוף ובין אם לאו, עצם ההחלטה שפרסם משרד הבריאות - לנייד פצועים מהדרום לבתי חולים במרכז בגלל חוסר יכולת ספיגה - היא לב המחדל. במקום להביא את הרפואה לפצועים, הם נאלצו לנדוד אל הרופאים של תל אביב.
כדי לקבל הצצה על גודל העוול נדרש רק להביט במספרים. בדרום ישנן 1.4 מיטות אשפוז על כל אלף איש, לעומת 2.3 מיטות בתל אביב ובחיפה. מספר הרופאים בדרום עומד על 2.7 לאלף נפש - כמעט מחצית מהמספר במרכז. אפילו זמני ההגעה של אמבולנסים בפריפריה חורגים בעשרות אחוזים מהיעדים הרשמיים - פער שככל הנראה עולה בחיי אדם.
המציאות הזו נוכחת גם בשגרה. תוחלת החיים בפריפריה נמוכה יותר, ותמותת התינוקות בדרום קיימת בשיעורים שאינן תואמים מדינות מערביות. בדרום ובנגב חולים מוותרים על טיפולים מצילי חיים בגלל המרחק.
הצוותים הרפואיים נותנים את הנשמה, אך המדינה לא מספקת להם את הקרקע היציבה לעמוד עליה.
האירוע בערד היה תוצאה של כשל מערכתי: מערכת הרפואה הישראלית נחשבת לאחת הטובות בעולם, אך המדינה הזניחה את התשתית הבסיסית המאפשרת להם לפעול בזמן אמת
לפני יותר מעשור התקבלה החלטה להקים בית חולים נוסף בנגב. מאז, ההבטחה שוחזרה שוב ושוב. תוכניות הוצגו, הצהרות שרים חגיגיות נישאו בקול רם, והודעות לתקשורת מוחזרו, אבל בשטח לא נעשה כמעט דבר. זה סיפור שבקלות היה הופך לקומדיית טעויות, אלמלא הבדיחה היתה על חשבונם של תושבי הדרום.
אבל למה ללכת רחוק לבית החולים הדמיוני? עשרה חודשים חלפו מאזפגיעת טיל איראני בסורוקה, וטרם הועברו התקציבים לשיקומו. דין אחד לתל אביב - ודין אחד לפריפריה.
הכותב הוא יו"ר "למענכם" המעניקה ייעוץ והכוונה רפואית על בסיס וולונטרי
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו