"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
בחסות האזעקות

משתכרים יותר, מתאמנים פחות: השפעת המלחמה על הבריאות

מחקר של האוניברסיטה העברית שנערך שבועיים לאחר פרוץ מלחמת "שאגת הארי" חושף: ירידה של 30% בפעילות הגופנית, זינוק בצריכת חטיפים ופגיעה קשה בשינה • וגם: מי נפגעו יותר – גברים או נשים?

,עודכן
0השמעה
תושבי תל אביב במקלט בזמן מבצע "שאגת הארי", 4 מרץ 2026. צילום: יוסי זליגר

מלחמת "שאגת הארי" לא פגעה רק בתחושת הביטחון, אלא חוללה שינוי שלילי כמעט מיידי באורח החיים של הציבור בישראל. מחקר חדש של האוניברסיטה העברית, שבוצע שבועיים בלבד לאחר תחילת הלחימה, משרטט תמונה מדאיגה של הידרדרות במדדי הבריאות הבסיסיים ביותר: תזונה, שינה וכושר גופני.

החוקרים מבית הספר למדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית, בהובלת ד״ר רוני לוטן ופרופ׳ איל פאר, יחד עם החוקרת דנה רול ממעבדת "לשם שינוי", סקרו 485 משתתפים בני 20-70. הממצאים מראים כי הפגיעה הבריאותית העיקרית הייתה ירידה חדה בפעילות הגופנית: כמעט שני שליש מהמשיבים דיווחו על ירידה של כ-30% בכמות הצעדים היומית, ו-57% מהמשיבים העידו כי צמצמו את מספר האימונים השבועיים שלהם מ-3.8 ל-2.6 בלבד.

התנחמו במתוק: עלייה של 36% בצריכת חטיפיםהלחץ והמתח תורגמו במהירות לשינוי בתפריט. על פי המחקר, חלה עלייה משמעותית של 36% בצריכת מזונות אולטרא-מעובדים, הכוללים חטיפים, ממתקים ומאפים. מנגד, 44% מהמשיבים דיווחו על ירידה בצריכת ירקות ופירות. הנתונים מראים כי העלייה בצריכת ה"ג'אנק פוד" לא באה על חשבון המזון הבריא, אלא כתוצאה מעלייה כללית בצריכת מזון עקב המצב.

גם הרגלי השינה נפגעו משמעותית, כאשר 60% מהנבדקים דיווחו על ירידה בשעות השינה (13.4% פחות בממוצע). החוקרים מצאו קשר ישיר בין המחסור בשינה לבין העלייה בצריכת מזון לא בריא והירידה בפעילות הגופנית. בנוסף, נרשמה עלייה של 31% בכמות האלכוהול הנצרכת, ועלייה של 17% בכמות הסיגריות היומית בקרב מעשנים.

57% מהמשיבים העידו כי צמצמו את מספר האימונים השבועיים,צילום: אילוסטרציית AI: באזארט

המחקר מצא כי תדירות האזעקות הייתה גורם מכריע:אנשים שחוו אזעקות רבות יותר הראו פגיעה חמורה יותר באיכות השינה ובפעילות הגופנית. בחלוקה מגדרית, נמצא כי נשים חוו ירידה משמעותית יותר בצריכת ירקות ופירות ועלייה גבוהה יותר בצריכת מזון מעובד לעומת גברים.

ההשפעה לא פסחה על דור העתיד. מבין המשיבים שהם הורים לילדים (בני 2-10), הנתון הבולט ביותר היה זינוק בזמן המסך, עליו דיווחו 85% מההורים. בנוסף, למעלה מ-56% מההורים העידו כי ילדיהם צורכים יותר חטיפים וממתקים, וכמחצית דיווחו על עלייה בצריכת מזון מהיר ושתייה מתוקה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר