משרד הבריאות והמרכז הרפואי שיבא עדכנו היום (ראשון) כי חולה שאובחן עם שחפת ריאתית אושפז במתחם האשפוז התת-קרקעי באזור הכירורגי, הממוקם מתחת לאגף נשים ויולדות, בין התאריכים 17-22 במרץ 2026. בעקבות המקרה, כ-2,650 מטופלים ואנשי צוות צפויים להיבדק.
"בהתאם למצב המיוחד בעורף": בית החולים שיבא נערך למתן טיפולים תת-קרקעיים (ארכיון) // באדיבות שיבא
מיד עם זיהוי המקרה, משרד הבריאות החל בביצוע חקירה אפידמיולוגית ובהנחיית צעדים לאיתור הנחשפים ולמניעת הדבקה. במסגרת החקירה אותרו כ-750 מטופלים, בהם כ-300 ילודים ותינוקות עד גיל שנה וכן חולים מדוכאי חיסון. בנוסף, נחשפו כ-1,900 אנשי צוות ומספר לא ידוע של מלווים ששהו במקום לפחות שמונה שעות.
החולה אושפז באגף הכירורגי וסבל גם ממחלה כרונית נוספת שהחמירה. לפי גורמים רפואיים, בזכות ערנות הצוות הוחלט לבדוק אותו, אף שלא היו לו גורמי סיכון מובהקים לשחפת. לאחר שאובחן כחיובי, הוא הועבר לאשפוז בבידוד.
את השלכות המקרה והאם אירעו הדבקות נוספות ניתן יהיה לקבוע רק בעוד כ-8 שבועות. לפי הערכות ממקרים קודמים, שיעור ההדבקה באוכלוסיות רגישות, כמו פגים, עשוי להגיע עד כ-10%. כלל הנחשפים יעברו בדיקת מנטו, הבוחנת את תגובת מערכת החיסון לחיידק השחפת. תוצאה חיובית מעידה על חשיפה בעבר, בעוד שנבדקים עם תוצאה שלילית יידרשו לבדיקה חוזרת לאחר כ-8 שבועות, ובינתיים יוצע להם טיפול אנטיביוטי מונע למשך ארבעה שבועות.
מי נחשף ומה ההנחיות?
במשרד הבריאות ציינו כי כלל הנחשפים יקבלו טיפול בהתאם להנחיות. מטופלים ואנשי צוות שנחשפו יקבלו פנייה לבירור באמצעות בדיקת עור (מנטו), ובמקרים של תוצאה חיובית יינתן טיפול אנטיביוטי מונע למשך מספר חודשים.
אוכלוסיות רגישות, ובהן תינוקות ופעוטות עד גיל שלוש וחולים מדוכאי חיסון, יקבלו טיפול אנטיביוטי גם ללא בירור נוסף. לפי הנתונים, כ-300 תינוקות וילדים עד גיל שלוש צפויים לקבל טיפול מונע.
במקביל, מבקרים ששהו מעל שמונה שעות במצטבר במתחם האשפוז התת-קרקעי בין התאריכים האמורים מתבקשים לפנות למוקד "קול הבריאות" בטלפון 5400* לצורך קבלת הנחיות והמשך בירור.
במערכת הבריאות מזהירים כי אשפוז במתחמים תת-קרקעיים עלול להגביר את הסיכון להתפרצות מחלות זיהומיות, וכי ככל שמשך השהייה בתנאים אלו מתארך - כך גדל הסיכון. בשבועות האחרונים דווח על מקרים נוספים, בהם ילדים שאושפזו אובחנו עם חצבת ונדרשו לבדיקות וטיפול מונע.
במקרה הנוכחי ציינו כי בבית החולים פועלים שישה מתחמים תת-קרקעיים נפרדים, וכי החולה לא היה במגע עם מחלקות ילדים, שיקום או מחלקות פנימיות. עם זאת, במתחם שבו אושפז שהו גם פגים ומטופלים בטיפול נמרץ ילדים.
שחפת היא מחלה זיהומית המועברת דרך האוויר בעת שיעול או עיטוש. הסיכון להדבקה קיים בעיקר במצבים של חשיפה ממושכת של למעלה משש עד שמונה שעות, ואינו צפוי במגע קצר.
פרופ' חגי לוין, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור, אמר כי "שחפת ריאתית במתחם אשפוז תת-קרקעי היא אירוע מורכב מבחינת בריאות הציבור. מעבר לחקירה האפידמיולוגית והמענה המניעתי, נדרשת חקירת עומק ותכנון למניעת אירועים נוספים בשל תנאי הטיפול". לדבריו, "השקעה של הממשלה במיגון, כפי שהומלץ, הייתה מונעת את הצורך בטיפול בתנאים לא מיטביים".
מהי שחפת וכיצד נדבקים?
מנתוני משרד הבריאות עולה כי נכון לשנת 2024 אובחנו בישראל כ-200 חולי שחפת, רובם גברים, כאשר יותר מ-75% מהנדבקים הם ילידי חו"ל. בעולם, המחלה ממשיכה לגבות מחיר כבד עם כ-2 מיליון מקרי מוות בשנה, אך במדינות המפותחות נרשמת מגמת ירידה במספר הנדבקים והמתים.
שחפת היא מחלה זיהומית מדבקת הפוגעת בעיקר בריאות, אך עשויה לערב גם איברים נוספים כמו המוח, הכליות ועמוד השדרה. תסמיניה כוללים חולשה, ירידה במשקל, חום והזעות לילה, ובמקרים של שחפת ריאתית גם שיעול, כאבים בחזה ולעיתים ליחה דמית. המחלה נגרמת על ידי החיידק מיקובקטריום טוברקולוזיס, אשר שורד זמן קצר בתנאי יובש או חשיפה לאור שמש, וניתן להפחית את ריכוזו באוויר באמצעות אוורור.
ההדבקה מתרחשת מאדם לאדם דרך האוויר, בעת שיעול או עיטוש של חולה בשחפת פעילה. הסיכון להדבקה תלוי בעומס החיידקים ובמשך החשיפה, כאשר שהייה ממושכת בקרבת חולה מעלה את הסיכון. עם זאת, ברוב המקרים הדבקה אינה מובילה למחלה פעילה, ורק חלק מהנדבקים יפתחו שחפת בהמשך חייהם.
אדם שנדבק אך אינו חולה בשחפת פעילה אינו מדביק אחרים, אך עשוי להציג תוצאה חיובית בבדיקת מנטו. במקרים אלו, לעיתים מומלץ טיפול מונע כדי לצמצם את הסיכון להתפתחות המחלה בעתיד.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו