הסוד לעירנות הטייסים בשמי איראן: התרופה שמסייעת לצוותים במבצע

העומס המבצעי במבצע "שאגת הארי", הכולל אלפי גיחות ותקיפות חוזרות ונשנות באיראן ובלבנון – מציב את טייסי חיל האוויר בפני אתגר פיזיולוגי קיצוני. ל"היום" נודע כי כדי להתמודד עם המחסור בשעות שינה, נעזרו חלק מאנשי צוות האוויר בתרופה משמרת עירנות בשם מודפיניל (המוכרת גם כ"פרוביג'יל").

אין זו הפעם הראשונה שבה נעשה שימוש כזה בחיל. בעבר ניתנה התרופה במקרים פרטניים של עומס משימות, אך היקף השימוש הנוכחי משקף את עוצמת המערכה: נכון ליום שישי האחרון, ביצע חיל האוויר כ-2,600 גיחות, 150 מטסים והטיל כ-6,500 חימושים.

התנסות מוקדמת ובחירה אישית

על פי הפרוטוקול של חיל האוויר, הטייסים אינם מקבלים את התרופה לראשונה בזמן אמת. עוד טרם המלחמה, ובמסגרת פעילות שאינה מבצעית, ניתנה לצוותים האפשרות להתנסות בטיפול כדי לוודא שאינם סובלים מתופעות לוואי וכדי להכיר את השפעתה על הגוף.

בחיל מדגישים מספר נקודות מפתח: השימוש אינו חובה: התרופה מוצעת ככלי עזר בלבד, ורבים מהטייסים בחרו שלא להשתמש בה. ניהול פיזיולוגי: המערך הרפואי מקפיד על משטרי תזונה ושינה מסודרים, ופונה לפתרון התרופתי רק במצבים חריגים שבהם המשימה אינה מאפשרת מנוחה מספקת. מקצוענות לפני הכל: כבר בקורס הטיס לומדים החניכים להעריך את רמת העייפות שלהם ולנהל את לוחות השינה שלהם בצורה מושכלת.

למה דווקא מודפיניל?

התרופה נבחרה לשימוש בחיל האוויר בזכות מנגנון פעולה ייחודי המגביר עירנות ללא דיכוי של מערכת העצבים (בשונה מחומרים ממריצים אחרים). היא אינה גורמת לישנוניות יתר עם תום השפעתה, מה שמאפשר לטייסים לחזור לתפקוד רגיל לאחר המשימה.

בישראל, התרופה רשומה בסל התרופות ומשמשת לטיפול בישנוניות יתר הנובעת ממחלות כמו נרקולפסיה, דום נשימה בשינה או טרשת נפוצה. למרות השימוש המבצעי המבוקר, במערכת הבריאות מזהירים מפני שימוש לרעה בתרופה כ"תחליף" לטיפול בהפרעות קשב וריכוז או לצורך שיפור ביצועי למידה ללא פיקוח רפואי.