"הגוף שלי היה בדרך להתרסק": הזעקה של יונית - והסיפור שביקשה להדהד

המערכת הרפואית הציעה לה ציפרלקס בטענה שמדובר בדיכאון, אבל יונית בר משיח ידעה שמשהו לא בסדר. כדי למנוע מנשים נוספות 'ליפול בין הכיסאות' היא מבקשת להשמיע את סיפורה

"מה יש לי" - צהיי הגוס מראיינת את יונית בר משיח. צילום: עדי לוי, מערכת

הורמונים. המילה הזו מלווה את חייהן של נשים רבות. אנחנו שומעות אותה כמעט בכל הקשר: מצב רוח, פוריות, מחזור, עייפות. הורמונים מנהלים תהליכים פיזיים ורגשיים אצל נשים וגברים כאחד – אבל אצל נשים התחושה לעיתים היא שהגוף כולו מתנהל סביב האיזון ההורמונלי.

"מה יש לי" - חוסר איזון הורמונלי

אבל במקרה של יונית בר משיח, בת 42, שניסתה במשך שנים להיכנס להריון, מכל הדברים שהרופאים אמרו לה, דווקא האבחנה הזו החשובה של "חוסר איזון הורמונלי" לא ניתנה לה, ושלחה אותה למסע ארוך ומתסכל, להבין מדוע היא לא מצליחה להפוך לאמא.

המסע להיות אמא

"עברתי ארבע שנים של סבל ולא קיבלתי מענה בכלל" מספרת יונית, "בגיל 36 נכנסתי להריון בפעם הראשונה. הכל היה טבעי. בשבוע התשיעי הייתה לי הפלה. אחרי חודשיים נכנסתי שוב להריון, והייתה לי לידה שקטה בחודש חמישי. ארבעה חודשים אחר כך נכנסתי שוב, והבדיקה הראתה שהעובר ללא דופק בחודש שלישי".

בשלב הזה הרופא אמר ליונית לקחת הורמונים במטרה לקבל וסת ולחזור לאיזון, יונית לקחה את ההורמונים, אבל סבלה יחד עם זה משלל תופעות: נימולים בידיים, כאבי ראש, בחילות, טשטוש ראייה, עייפות קשה, דפיקות לב וקוצר נשימה.

"כל יום התעוררתי לגוף אחר", היא מתארת את התחושות הקשות, "במצבי קיצון הרגשתי ממש מושבתת. היו לי בעיות בזיכרון, בעיות בשינה". יונית הלכה לרופא ששלח אותה לבדיקות, אבל למרות התסמינים הרבים, הבדיקות הרפואיות לא מצאו הסבר ברור.

גברת את בדיכאון, קחי ציפרלקס

לכאורה הדבר היה אמור לשמח אותה. אבל גם אם תוצאות הבדיקות היו בסדר, היא - עדיין הרגישה רע. "בדקו אותי מומחים לבריאות האישה ורואים שבדיקות הדם והפרופיל ההורמונלי שלי תקינים לחלוטין. הכול נראה לכאורה בסדר, אבל אמרתי להם שאני לא בסדר".

"אם אישה מדוחות שהיא לא מרגישה טוב, צריך לתת לה את הקרדיט הזה. אנחנו לא היסטריות. כל החוויה שלי הייתה שונה לגמרי אם הייתי מקבלת קצת תוקף לדבר הזה וכנראה בדיקות מתאימות יותר. לא קיבלתי, והייתי מאוד בודדה. הם פשוט אמרו לי גברת את בדיכאון, קחי ציפרלקס".

מחקרים רבים מראים שכיום עדיין ישנו פער מתמשך בטיפול במחלות ותסמונות רבות אצל נשים, שסובלות מאבחון מאוחר או זוכות ליחס מזלזל ומקטין. חלק מהבעיה נובע מכך שהמחקר הרפואי ההיסטורי, מתבסס בעיקר על נתונים מגברים, מה שמוביל לפערים באבחון, בטיפול ובהבנה של תסמינים נשיים. כתוצאה מכך, נשים רבות חוות שנים של כאב וחוסר בהירות, לפני שהן מקבלות אבחנה וטיפול מתאימים.

"מה יש לי" - צהיי הגוס מראיינת את יונית בר משיח, צילום: מערכת

"אני הרגשתי שזלזלו במה שאני מרגישה. הציפרלקס לא מטפל בשורש הבעיה, חוץ מהקטע הנפשי, עדיין יש פה היבט פיזי שאני באמת לא מרגישה טוב.

"בעזרת מחקר עצמאי גיליתי שהמערכת ההורמונלית שלי נדחקה לקצה".

במקרה של יונית, לאחר שעברה שלושה אירועים - הפלה, לידה שקטה ועובר ללא דופק, בתוך שנה וחצי, גופה היה ממילא בסערה הורמונלית טבעית. הטיפול ההורמונלי שקיבלה לאחר מכן מהרופא הוביל להצפה הורמונלית נוספת, שהוציאה את המערכת מאיזון.

היא החליטה לקחת את העניינים לידיים שלה ולחקור בעצמה, עד שהגיעה לבדיקת הורמונים מיוחדת במעבדה בהולנד. "שמעתי על הבדיקה הזו ומיד ידעתי שאני רוצה להירשם. הגיעו התוצאות הן הראו שאני בחוסר איזון הורמונולי. בפעם ראשונה הייתה לי ממש בדיקה שיכולים להבין מה יש לי ולבנות מזה טיפול".

חוסר איזון הורמונלי הוא מונח מאוד רחב לתיאור שלל תופעות שיכולות להשפיע על הבריאות הפיזית והנפשית של נשים בדרכים שונות. ההבנה החשובה היא שהדבר יכול לבוא לידי ביטוי בכל אישה בצורה אחרת, ולכן כל כך חשוב להבין את התסמינים הספציפיים אצל כל אישה.

"התחלתי טיפול הורמונלי וניסיונות שונים, עד שלאט לאט הגעתי לטיפול שמתאים לי" מספרת יונית על המשך הדרך. "אם הייתי לוקחת את הטיפול לפני ארבע שנים, זה היה אחרת. אין סיבה שסבלתי ככה כל כך הרבה שנים, והתפקוד שלי כל כך נפגע".

האבחון הוביל גם לשבר גדולה אצל יונית כי היא התבשרה שהיא צריכה להיפרד מהוסת, "אמרו לי שהגוף שלי כאילו נכנס ל-'גיל המעבר', ושזה בלתי הפיך ולא אוכל להיכנס להריון יותר. שום דבר לא היה חשוב לי בחיים חוץ מלהיכנס להריון וקרסתי בהתחלה מהבשורה".

ללמוד לאהוב את עצמי ככה

"ככל שהמשכתי עם הטיפול זה עזר עם התסמינים. אחרי שהתרסקתי, החלטתי עם עצמי פשוט לשחרר. הבשורה הזו גם מקבעת. החלטתי שאני לא רוצה להחליט לגוף שלי שזה מה שהולך להיות. נזכרתי שאנחנו לא יודעים, ויש משהו גדול מאיתנו, והכול יכול להיות ולכן אני משחררת. זה הפוך מהמקום שהייתי בו לפני זה, שכל הזמן ניסה לדעת מה יש לו ומה יהיה".

"היום אני מבינה שהדבר העיקרי הוא שיהיה לי טוב", מסכמת יונית, "אני רוצה לאהוב את עצמי ככה, אישה בת 42, בלי ילדים. אני שומעת סיפורים על כל מיני מקרים של נשים שחוות כל מיני תופעות הורמונליות, שלא מבינות שזה הורמונים וסובלות בשקט. אני רוצה להגיד להן שאני מבינה את התסכול, אבל אנחנו לא צריכות לעבור את הסבל המתמשך הזה".

"מה יש לי" היא סדרת כתבות על מצבים רפואיים שנשים מתמודדות איתן, בעולם שבו במשך שנים רבות, תסמינים 'נשיים' הוגדרו כ-"היסטריה". הסדרה מבקשת לתת לנשים קול להבין את הגוף שלהן, ולמנוע מנשים נוספות להמשיך ליפול בין הכיסאות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר