"התורים לא יקוצרו": המהפכה בהתפתחות הילד יוצאת לדרך

הרפורמה בהתפתחות הילד תצא לדרך ביום ראשון הקרוב, אך במשרד הבריאות ובקופות החולים מודים כי היא לא תוביל לקיצור תורים.

במסגרת השלב הראשון של הרפורמה, מטופלים חדשים עד גיל 6 שזקוקים לטיפולי קלינאות תקשורת, ריפוי בעיסוק ופיזיותרפיה, יוכלו לקבל אותם רק במסגרת הקופה וללא אפשרות ללכת למטפלת פרטית ולקבל החזר של כ־200 שקלים מהקופה, כפי שהיה עד כה. המטרה היא שמירב הטיפולים יינתנו דרך קופות החולים בתשלום השתתפות עצמית שמוגבל ל־36 שקלים לטיפול.
המהלך שיחל ביום ראשון יקיף מטופלים חדשים בלבד, לפי ההערכה כ־11 אלף בשנה.

השלבים הראשונים של הרפורמה לא יכללו ילדים עם אוטיזם או עם נכות גופנית וכן יוחרגו ממנה ילדים ביישובים מרוחקים, בעיקר ברמת הגולן ובערבה, בשל קושי להגיע למטפלים בסביבת מגוריהם.
מטרת המהלך היא להקל כלכלית על הורים שמשלמים היום מאות שקלים באופן פרטי ומקבלים החזרים חלקיים ביותר (כ־15% מכלל המטופלים מטופלים במסלול ההחזר) וכן להבטיח טיפול מצוות רב מקצועי ובפיקוח של קופות החולים.
מטרה חשובה לא פחות היא להביא לקיצור תורי ההמתנה לטיפולי התפתחות הילד.
זמן ההמתנה הממוצע נכון ליוני 2024 מפתיחת תיק ועד לטיפול ראשון לילד עומד בריפוי בעיסוק על כמעט חצי שנה, בעבודה סוציאלית על 5 חודשים, קלינאית תקשורת - 6.7 חודשים ופסיכולוג התפתחותי - 6.8 חודשים. זאת כאשר ישנן קופות חולים שבהם זמני ההמתנה לטיפולים מסוימים מגיעים גם לשמונה חודשים.

ועדת הבריאות והוועדה לזכויות הילד בכנסת קיימו הבוקר דיון לקראת כניסת הרפורמה לתוקף שבו חזרו וביקשו לקבל נתונים שיעידו כי אכן ניתן לקצר את התורים, אך לא השתכנעו.
יו"ר הוועדה, ח"כ לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית) הדגישה כי "הדברים שהוצגו עד כה העבירו תחושה של התנהלות לא תקינה. אנחנו מצפים שיגיעו דיווחים ונתונים. 11 אלף ילדים ייכנסו לרפורמה. המטרה היא לעודד שוויון ולחזק את המערכת הציבורית. במציאות אנו רואים עיכובים בתורים וזמני המתנה בלתי נתפסים. זה פוגע בהתפצחות הילדים שלנו. אלו שנים דרמטיות וכל עיכוב גורם לעיכוב התפתחותי".

"המציאות בשטח קשה"

קטי שיטרית (הליכוד) יו"ר הועדה לזכויות הילד, ציינה כי "המציאות בשטח קשה. ילדים מחכים חודשים ארוכים לטיפול. כך למשל 44% מהילדים נאלצים להמתין מעל שלושה חודשים לפסיכולוג בקופת החולים, ובחלק מאזורי הפריפריה זמני ההמתנה מגיעים גם לשנה שלמה. אני מציעה לקבוע קריטריון ברור - זמן המתנה של חודש. אם הקופות לא עומדות בכך לא ניתן להתקדם לשלב הבא של הרפורמה".

ח"כ ירון לוי (יש עתיד) ציין: "אם משרד הבריאות היו הוגנים הם היו צריכים להודיע שהרפורמה נדחית בשנה. אי אפשר לקצר תורים או למדוד קיצור תורים אם אנחנו לא יודעים היום מה זמני ההמתנה. אם שיטת ההחזרים תיפגע זו תהיה רפורמה לעשירים. רק מי שיהיה לו כסף יוכל ללכת לטיפול. אנחנו בעד הרפורמה אבל כדי לצאת אליה בביטחון מלא אנו רוצים לדעת שלא נפספס אפילו ילד אחד ופה אנחנו מפספסים".

ד"ר נעמה יושע־אורפז, מנהלת המחלקה להתפתחות הילד ושיקומו במשרד הבריאות: "הרפורמה נועדה לאפשר שירותים יעילים טובים ומהירים גם למי שאין ביכולתו לרכוש שירותים יקרים. אם נחכה - ילדים ימשיכו לחכות שנה לקלינאית תקשורת. ומי שיכול להוציא כסף ישלם לקלינאית תקשורת באופן פרטי".

דינה צ'רנו, מהאגף לפיקוח על קופות החולים במשרד ציינה כי בכל הארץ יתווספו יותר מ־127 תקני מטפלים במשרה מלאה, לא כולל ספקים, כאשר בדרום יתווספו כ־13 תקנים ובצפון כ־57 תקנים. 47 תקנים יתווספו לתחום הריפוי בעיסוק, ו־39 תקנים בקלינאים תקשורת.
"המטרה של הרפורמה היא שילד יבוא לקופת חולים ישלם 36 שקלים ויקבל טיפול. אני לא רוצה שההורים יוציאו מהכיס 400 שקל ויקבלו 150 שקלים כל שבוע. שלא ישלמו פרטי ושזה יהיה כמו בכל אחד מתחומי הרפואה", אמרה צ'רנו.

חשש עמוק

דמיאן קלמן, מנכ"ל "קשר – הבית של המשפחות המיוחדות", וחבר קואליציית הארגונים למען ילדים עם מוגבלויות, הגיב כי "היציאה לדרך במתכונתה הנוכחית מעוררת חשש עמוק. כיום אין יעדים מחייבים לקיצור תורים, אין סנקציות על קופות החולים ואין ודאות שהמערכת ערוכה לקליטת אלפי ילדים נוספים".

ד"ר דב ענבר, מומחה בנוירולוגיה בשירותי בריאות כללית אמר: "אנחנו צופים שלפעימה הראשונה והשניה נהיה מוכנים. אנחנו צופים תוספת של 8,150 טיפולים לחודש. הקמנו 5 מכונים ויחידות חדשות. הרחבנו שעות פעילות. עשינו השתלמות לטיפול באוטיזם. הרחבנו את שעות הייעוץ והטיפול. אנחנו ערוכים, אך אני לא יכול להתחייב לקיצור תורים".

ליאור ברק, סמנכ"ל קופות חולים במשרד הבריאות ציין: "לא הסתרנו זאת בפעימה הראשונה והערכנו שלא יהיה קיצור תורים. אנחנו מסתכלים קדימה. לצד החיסכון להורים הטיפולים יהיו מקצועיים יותר ממה שהיו".