צילם עובדות מתפשטות בשירותים במצלמה נסתרת - זה העונש המופחת שקיבל

אח בבבית החולים ברזילי באשקלון שצילם במצלמה נסתרת את עמיתותיו במחלקה זכה להקלה בעונש ממשרד הבריאות שקבע כי רישיונו יישלל לשנתיים במקום שלילה לצמיתות, בטענה כי "אין סכנה לציבור".

נגד האח אייל פיימן (33) הוגש ביולי 23 כתב אישום פלילי בגין פגיעה בפרטיות והוא הורשע בעבירות שמצויינות בו ושילם פיצויים למתלוננות.

לאחר הרשעתו נפתח נגדו הליך משמעתי במשרד הבריאות. למרות החלטה של המשנה למנכ"ל להתלות את רשיונו לצמיתות, אך לאפשר לו בתום שנתיים להגיש בקשה לחדש את רשיונו, החליט השופט בדימוס אמנון סטרשנוב, הממונה על דין משמעתי במשרד הבריאות להעמיד את תקופת שלילת רשיונו על שנתיים.

האח פיימן שעבד במחלקה פנימית ה' בברזילי התקין מצלמה נסתרת בחדר ההלבשה ומתחת לכיור בשירותים של נשות צוות המחלקה שבה הוא עבד, ותיעד אותן ברגעים אינטימיים.

לפי הקובלנה ב-21 באפריל 2023 הוא תיעד עובדת אחת בעת שהחליפה את בגדיה ולמחרת הניח את המצלמה מתחת לכיור בשירותים כך שתועדה עובדת אחרת. בזמן שהעובדת ישבה על האסלה המצלמה נפלה והתגלו מעשיו של פיימן.

"דחף מיני"

במהלך הדיונים טען האח שלא צפה בסרטונים שצילם. התובע הראשי במשרד הבריאות עו"ד תומר דגני-חנית הגיש נגדו קובלנה בגין התנהגות שאינה הולמת את מקצוע הסיעוד, וכן הורשע בעבירה שיש עימה קלון או שיש בה כדי להראות שהוא חסר אחריות הדרושה לעסוק בסיעוד.

ועדת משמעת מטעם משרד הבריאות שדנה בקובלנה שהוגשה החליטה על שלילת רישיונו למשך שנה בלבד. בפני הוועדה טען פיימן: "היה לי דחף מיני כלפי אותן שתי מתלוננות. טעיתי בשיקול הדעת שלי והצבתי מצלמות כי היה לי איזה רגש כלפיהן...הדחף שלי היה בעצם לממש את הרגש הזה דרך הצבת מצלמה שתתעד אותן בהלבשה תחתונה".

כאמור ועדת המשמעת החליטה להקל בעונשו בין היתר לאחר ששקלה פסיקות קודמות דומות. המשנה למנכ"ל משרד הבריאות ד"ר ספי מנדלוביץ' החליט לדחות את המלצת חברי הועדה ולהחמיר בעונש כך שיכלול התליית רישיון לצמיתות ובהמשך אם יתמלאו תנאים מסויימים, יוכל פיימן לבקש שרישונו יושב לאחר שנתיים.

עו"ד ערן קייזמן המייצג את פיימן הגיש ערעור על ההחלטה. הוא ציין שמרשו החל בתהליך טיפולי, הפנים את התנהגותו והביע צער וחרטה על מעשיו. הוא ביקש לצמצם את התליית הרישיון לשנה בלבד. השופט בדימוס סטרשנוב ציין שהבקשה להתליית רישיון לצמיתות היא "אינה פרופורציונלית וחורגת מכל סטנדרט ענישה נהוג", וקבע אותה על שנתיים בלבד.

לדבריו סנקציה כזו "יש לנקוט במקרים נדירים במיוחד, כאשר המשך העיסוק ברפואה מסכן את בריאות החולים או את שלום הציבור או כאשר מדובר במעשים חמורים כמו אינוס, מעשים מגונים בכח ועוד".