"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

האזהרה של איגוד הרופאים: "מינוי חיים כץ לשר גורם לקשיים"

באיגוד רופאי בריאות הציבור מזהירים כי "מינוי שר בריאות בחלקיות משרה פוגע ביעילות ובאמינות" • לטענתם הקשיים נובעים מכך ששר הבריאות מחזיק בתיקים נוספים • השר "עלול למצוא עצמו מקדם פרויקטים קבלניים על חשבון שיקולים בריאותיים" טענו באיגוד

0השמעה
בית חולים מדיקה , בית החולים רפאל מבית מדיקה
בית חולים מדיקה. צילום: בית החולים רפאל מבית מדיקה

באיגוד רופאי בריאות הציבור מזהירים כי "מינוי שר בריאות בחלקיות משרה פוגע ביעילות ובאמינות משרד הבריאות. מדובר בכשל ניהולי שעלול להביא לפגיעה ממשית בתפקוד מערכת הבריאות ובבריאות הציבור". באיגוד רופאי בריאות הציבור בהסתדרות הרפואית מציינים שמינוי השר חיים כץ כשר בריאות, לצד מינוי כשר הבינוי והשיכון, שר הרווחה ושר התיירות "גורם לקשיים משפטים וניהוליים".

רופאת מחוז מרכז במשרד הבריאות: "מומחי מערכת הבריאות צופים תחלואת חורף קשה" // משרד הבריאות

בנייר עמדה שחיברו לקראת דיון בנושא בוועדת המדע והטכנולוגיה בכנסת ציינו באיגוד כי "נדרשת כעת תכנית לאומית לשיקום מערכת הבריאות, להגנה על בריאות הציבור ולצמצום פערי בריאות, תוך הגדלת כוח האדם המקצועי, והגדלת ההוצאה הציבורית (הנמוכה) לבריאות, בדגש על מניעה. במקום זאת, בהיעדר שר בריאות במשרה מלאה ובהיעדר מחויבות פוליטית לבריאות, הממשלה אישרה תקציב ל-2026, שאינו מספק את המענים הנדרשים לבריאות ואינו נושא בשורה חיובית לתושבי ישראל בתחום הבריאות. להיפך, מקודמת פגיעה קשה בהגנות על בריאות הסביבה והציבור ומקודמים שינויים במיסוי סיגריות אלקטרוניות, ללא התחשבות נאותה בהיבטים הבריאותיים. היעדר שר בריאות, ובפרט כאשר אין ועדת בריאות בכנסת, פגע בתפקוד התקין של משרד הבריאות בהיבטים כדוגמת מינוי מאוחר של ועדת סל התרופות והטכנולוגיות והיעדר תקצוב לביצוע בדיקות מים חיוניות".

בין הקשיים שנובעים מכך ששר הבריאות מחזיק בתיקים נוספים מציינים הרופאים: עיכוב במינויים חיוניים במשרד, חוסר יכולת לתכנן ולהוביל תהליכים ארוכי טווח, פגיעה באמון הציבור הרפואי והצוותים הרפואיים, פגיעה במוכנות לשעת חירום (מהתפרצות מגיפות ועד אסון המוני או מלחמה), פגיעה ביכולת לקבל החלטות רגולטוריות בזמן אמת, וניגודי עניינים בין תפקידי השר ש"עלול למצוא עצמו מקדם פרויקטים קבלניים על חשבון שיקולים בריאותיים".

חיים כץ, צילום: גדעון מרקוביץ'

עוד ציינו את אתגרי מערכת הבריאות בעת הנוכחית: למעלה מ-2,000 משפחות שכולות, טיפול ושיקום בלמעלה מ-30 אלף פצועים בגוף ובנפש, מאות אלפים שפונו מבתיהם. תשתיות רפואיות נפגעו, כולל פגיעה קשה במרכז הרפואי סורוקה. פערי הבריאות גדלו והנגישות נפגעה, עם זמני תורים ארוכים. צוותי הבריאות עבדו בצורה מופלאה מסביב לשעון למתן מענה לכל החולים והפצועים, ונשחקו מאוד בתקופת המלחמה, במקביל למגמת עזיבה מצערת.

הרגלי הבריאות של הישראלים הורעו וכך גם התנאים החברתיים והסביבתיים, לרבות מחלות בבעלי חיים כדוגמת מחלת הכלבת הקטלנית. בימים אלו משתוללת התפרצות חצבת בלתי נשלטת, שגבתה עד כה חייהם של 11 תינוקות ופעוטות, והתגברה תחלואת החורף והשפעת, לרבות תמותה בקרב ילדים. במערכת הבריאות אין רגע דל ובמקביל לטיפול בשגרה עליה להיות מוכנה למצבי החירום הבאים.

"החומרה מתעצמת בשל העובדה שכיום אין ועדת בריאות פעילה בכנסת, מצב היוצר ואקום כפול שכן אין פיקוח פרלמנטרי אפקטיבי על פעילות משרד הבריאות, על קבלת ההחלטות של השר ועל תקנות וצווים הדורשים אישור. המשמעות המשפטית היא פגיעה בעקרון היסוד של איזונים ובלמים. כך, בהיעדר ועדה פעילה, מינוי שר בריאות חלקי או קצר-מועד הופך לבעיה חמורה אף יותר, משום שאין מי שמפקח על זמינותו, על עמידתו בחובותיו המנהליות, או על יישום מדיניות בריאות", מציינים באיגוד רופאי בריאות הציבור.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר