באיחור ניכר התכנסה הבוקר (חמישי) לראשונה ועדת סל התרופות לשנת 2026. הדיונים נדחו בעקבות המשבר הקואליציוני הממושך שבמהלכו לא כיהן שר בריאות קבוע מאז התפטרות אוריאל בוסו מש"ס ולא מונו חברי ועדה.
מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב פתח את ישיבת הוועדה הראשונה ואמר כי "הצלחנו לכנס גם השנה את הוועדה למרות חוסר היציבות ולמרות שאין שר מכהן. מדובר בוועדה הכי יציבה זה מספר שנים. יש לנו צורך לייצר שיווי משקל בין תחלופה במטרה לשמוע דעות חדשות לבין הצורך ביציבות והמשכיות".
בר סימן טוב התייחס לתקציב הוועדה ואמר כי זה לא מובן מאליו שמשרד הבריאות הצליח לשמור על תקציב של 650 מיליון שקלים עבור הטכנולוגיות, הטיפולים והתרופות השונות. "צריך לדעת שבתחילה עמד תקציב הוועדה על 550 מיליון שקלים. מי ששינה את גובה התקציב והוסיף 100 מיליון שקלים הוא ח"כ אריה דרעי כשהיה שר הבריאות".
על ניהול התקציב אמר מנכ"ל משרד הבריאות כי "יש לציין שיש למערכת הבריאות צרכים נוספים, למשל בתחום בריאות הנפש. לכן הסכום שנידון מבטא את שיווי המשקל בין הצורך בחידוש בתחום התרופות והטכנולוגיות לבין צרכים אחרים בהם מטפל המשרד".
יו"ר הוועדה הפרופ' דינה בן יהודה אמרה כי "השנה גם יש אתגר מיוחד כיוון שכעת, אחרי סוף המלחמה, יהיה צורך גדול לטפל באנשים מכל המגזרים בכל הקשור לפוסט טראומה. אין כמעט בית שהמלחמה לא נגעה בו, ולכן אנחנו נפעל בשקיפות וברגישות וניתן מקום לכמה שיותר צרכים של הציבור".
מרכזת הוועדה פרופ' אסנת לוקסנבורג הוסיפה ומסרה כי "השנה קיבלנו 1,000 בקשות עבור טכנולוגיות ותרופות חדשות. אנו נעשה ביחס לכך את הכל לתת לציבור גם את הטכנולוגיות והתרופות המתקדמים ביותר וגם נשמור על תרופות חשובות שכבר משפרות את החיים. נשתדל גם לתת ביטוי בדיונים לכלל הציבור אבל גם לאלו שקולם לא נשמע".
איחור משמעותי
בתוך כך, ההערכה היא שמסקנות הוועדה יוגשו לאישור הממשלה באיחור משמעותי והנגשת הטיפולים תדחה במספר שבועות.
כמו בשנים האחרונות, תקציב סל התרופות נותר על כ-650 מיליון שקלים. בחודשים הקרובים יצטרכו חברי הוועדה לבחון את כלל ההצעות, לדרג אותן על פי פרמטרים של יעילות רפואית, בטיחות, השפעה על איכות ותחולת החיים ולגבש רשימת המלצות שתוגש למשרד הבריאות.
הרכב הוועדה נותר כמעט זהה לזה של השנה שעברה. בראשות הוועדה תעמוד זו השנה הרביעית ברציפות פרופ’ דינה בן-יהודה, מנהלת האגף המטולוגיה בהדסה שכיהנה גם כדיקן הפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית. בוועדה חברים גם רופאים מהתמחויות שונות, נציגי קופות החולים, נציגי ציבור, נציגי משרדי האוצר והבריאות.
המאבק על התרופות האונקולוגיות
במערכת הבריאות מתייחסים לשנה הקרובה כאל מאתגרת במיוחד. פריצות דרך מדעיות רבות מעלות את הצורך בעדכון נרחב של הסל, אך התקציב נותר קבוע, והוועדה תיאלץ לבצע בחירות מורכבות בין הצרכים השונים. הדיונים צפויים להימשך עד מספר חודשים, אז תפורסם רשימת התרופות והטכנולוגיות שייכללו בסל התרופות החדש.
במוקד הדיונים השנה ניצבות הגשות משמעותיות במיוחד בתחום האונקולוגיה. בשנה שעברה רק 19% מתקציב הסל, כ-124 מיליון שקלים, הוקדשו לטיפולים נגד סרטן - נתון המעורר דאגה בקרב גורמי המקצוע. השנה הוגשו לוועדה למעלה מ-570 תרופות וטכנולוגיות חדשות, מהן כ-70 מיועדות לטיפול בסרטן וכוללות לא פחות מ-282 התוויות שונות.
ישראל נתפסה במשך שנים כאחת המדינות המובילות בעולם בהטמעת חידושים אונקולוגיים במסגרת הסל הציבורי. אולם בשנים האחרונות מצביעים בכירי האונקולוגים על ירידה משמעותית במספר ההכללות החדשות.
לטענתם, בעוד בעולם חלק מהטיפולים כבר מוגדרים כסטנדרט טיפולי מקובל, בישראל הם עדיין אינם זמינים לחולים - ולעיתים מוגשים שוב ושוב מדי שנה ללא הכרעה. חברי הוועדה יאלצו להתמודד עם סוגיות מורכבות ולבחור כיצד לחלק את התקציב בין הטיפולים השונים.
בין הטיפולים הבולטים שיעלו במסגרת דיוני ועדת הסל מועד נכללת התרופה "אימפינזי" לטיפול בסרטן שלפוחית השתן והקיבה בשלבים מוקדמים; התרופה "קיטרודה" לסרטן מסוג ראש-וצוואר - המהווה פריצת דרך לאחר כ-20 שנה ללא התקדמות בתחום.
תרופות נוספות שיעלו לדיון: התרופה "אנהרטו" מהטיפולים היעילים ביותר בעולם לסרטן שד גרורתי, שלא נכלל בסל בשנתיים האחרונות; התרופה "פרוזקלה" לחולי סרטן מעי גס מתקדם שמיצו את כל אפשרויות הטיפול; "קרוויקטי" טיפול CAR-T מתקדם המבוסס על תאי חיסון מהונדסים שתוקפים את הגידול שמיועד לחולי מיאלומה נפוצה.
מתרופות הרזיה ועד אלצהיימר
לצד האונקולוגיה, גם השנה בולטים טיפולים בתחומים נוספים: תרופת ההרזיה "וויגובי" לבני 12 ומעלה; התרופות החדשות "לקמבי" ו"קיסונליה" לעיכוב התקדמות מחלת האלצהיימר; התרופה "אדזינמה" למחלה נדירה הגורמת לקרישיות יתר ותמותה בעיקר בקרב נשים צעירות; התרופה "קובנפי" לסכיזופרניה שהציגה יעילות גבוהה עם מיעוט תופעות לוואי; והטיפול הביולוגי "דופיקסנט" לבני נוער עם אטופיק דרמטיטיס קשה. בנוסף, הוגשה גם השנה בקשה לכלול את חיסון "בקסרו" נגד מנינגוקוק B לתינוקות מגיל חודשיים — לאחר שלא אושר בשנה שעברה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו