ההשפעה הכלכלית של גיל המעבר הנשי על המשק בישראל מוערכת ב-5.61 מיליארד ש"ח. כך עולה מנתונים שהוצגו היום בדיון בוועדת הבריאות של הכנסת.
עלות אבדן ימי עבודה של נשים בשל תסמיני גיל המעבר מוערכת במיליארד וחצי ש"ח, הירידה בפרודוקטיביות מוערכת בכ-2.4 מיליארד ש"ח ואליהן מתווספות גם הוצאה על בריאות בעקבות סימפטומים של גיל המעבר. בסך הכל ייחסכו 17 מיליארד שקל לתוצר הלאומי הגולמי כתוצאה מהשקעה בצמצום פערי בריאות בקרב נשים. לרבות השקעה במחקר ובפיתוח.
את הנתונים הציגה מלי קושא, שעומדת בראש ועדת היגוי שהקים מנכ"ל משרד הבריאות לקידום בריאות נשים. המודל גובש בסיוע כלכלנים. ההערכה היא שעל כל שקל שיושקע בקידום בריאות נשים ניתן להחזיר 2.06 שקלים כל 3 שנים.
בדיון הוצגו נתונים מתוך סקר שערך ארגון "מדונה" בקרב 3000 נשים וממנו עולה כי 96% מנשים בגיל המעבר חוו לפחות תסמין אחד של גיל המעבר ולצד זה 70% מהנשים דיווחו ששום גורם רפואי לא שאל אותן ולא שוחח איתן על כך.
"אם בריטניה בנתה תוכנית לאומית אסטרטגית לנושא אין סיבה שישראל לא תבנה", אמרה. "מנכ"ל משרד הבריאות פנה לשמוע מה עושים בתחום. קופות החולים מאוחדת ולאומית החלו לעסוק בנושא והמנכ"ל יקים צוות משימה לאומי. הגיע הזמן שנתייחס למה שנשים חוות ונמנע את הדברים. שליש מהחיים שלנו אנו נמצאים בתקופה הזו".
מיליון ו-250 אלף נשים בישראל נמצאות בגיל המעבר או בטרום גיל המעבר. לדבריה קיים שלב מקדים של בין 5-7 שנים בו חלה ירידה הדרגתית בייצור ובהפרשה של הורמוני המין אסטרוגן ופרוגסטרון, המחוללת שרשרת של תסמינים גופניים ורגשיים שבאים לידי ביטוי באופן שונה מאישה לאישה מבחינת סוג התסמינים, עצמתם ותדירותם. השלב השני הוא הסיום של המחזור החודשי.
לרוב הוא מתרחש בגילאים 56-46, כשהגיל הממוצע בישראל הוא 50. בשלב האחרון אצל רוב הנשים, נעלמים בהדרגה כל תסמיני גיל המעבר אך יש נשים שממשיכות לחוות גלי חום ותסמינים אחרים גם בתקופה זו.
"אין מערכת בגוף שלא נפגעת כתוצאה מהירידה בייצור האסטרוגן. הסימפטומים הם קצה הקרחון. הבעיה האמיתי היא הפגיעה המטבולית, בשלד ובעצמות ופגיעה בלב האישה. את זה צריך לפתור ולא רק את גלי החום. אנחנו רוצות לשנות את המציאות ומגוייסות כולנו בוועדת ההיגוי. כדי לשפר את החוסן במדינה", אמרה קושא.
ח"כ טטיאנה מזרסקי, מ"מ יו"ר ועדת הבריאות שניהלה את הדיון אמרה: "אני מברכת על הקמת ועדת היגוי במשרד הבריאות לקידום בריאות נשים. הוועדה מבקשת ממשרד הבריאות לצרף אליה גם את המשרדים האחרים, משרד העבודה, משרד התעסוקה והמוסד לביטוח לאומי, לצוות המשימה שיעסוק בגיל המעבר.
הוועדה מציעה שהצוות ייתן את דעתו גם לגבי דרכי הסברה המתאימות לקבוצות אוכלוסייה שונות, כולל האוכלוסייה החרדית, עולים חדשים, החברה הערבית והסברה בשפות שונות.
בנוסף לכך, הוועדה מבקשת לקבל דיווח בסיום עבודת צוותי המשימה על המסקנות שירוכשו. הוועדה קוראת למשרד העבודה יחד עם גורמי מקצוע ומשרד הבריאות לעודד מדיניות לזיהוי גיל המעבר מוקדם, כדי לקדם טיפול, מניעה והסברה בהתאם לצרכים המגוונים של האוכלוסייה".
