"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

זקוקים לרופא מומחה? זמן ההמתנה זינק בעשרות אחוזים בחמש שנים

מחקר חדש קובע: העלייה החדה ביותר - ברפואת עור • הפערים הבולטים נצפו במחוזות הדרום וירושלים • החוקרות: "ההמתנה הממושכת הפכה לחסם משמעותי לקבלת טיפול רפואי"

,עודכן
0השמעה
בדיקת קרנית (אילוסטרציה). צילום: Shutterstock

ניסיתם לקבוע תור לרופא או רופאה מומחים וקיבלתם תור לחודש הבא? מחקר שמבוסס על נתוני משרד הבריאות מצא שבין השנים 2019–2024 זמני ההמתנה לרופאים יועצים עלו בצורה דרמטית בתחומי הרפואה היועצת השכיחים: נשים, אורתופדיה, עיניים, עור ואף־אוזן־גרון.

עלייה דרמטית בזמני ההמתנה בכל התחומים,צילום: iStock

מדובר במקצועות שזימון התור להם נעשה ישירות וללא צורך בהפניית רופא משפחה.

משרד הבריאות מפרסם באופן קבוע את זמני ההמתנה לרופאים יועצים, במטרה להבטיח נגישות הוגנת לשירותי רפואה. אולם המחקר מגלה כי בין השנים 2019–2024 חלה עלייה דרמטית בזמני ההמתנה בכל התחומים.

לפי ממצאי המחקר, ברפואת עור נרשמה עלייה של 120% (מ־20 ל־44 ימים), ברפואת אף־אוזן־גרון 75% (מ־12 ל־21 ימים), ברפואת עיניים 70% (מ־10 ל־17 ימים), ברפואת נשים 60% (מ־10 ל־16 ימים), ובאורתופדיה עלייה של 29% (מ־14 ל־18 ימים).

זמני המתנה לרופא מומחה,

המחקר מצביע על פערים ברורים בין המחוזות: זמני ההמתנה הארוכים ביותר נרשמו במחוז הדרום (במיוחד באורתופדיה) ובמחוז ירושלים (ברפואת עור). במרכז הארץ נמדדו זמני המתנה בינוניים, בעוד שבצפון ובחיפה בלטו זמני ההמתנה הקצרים ביותר ברוב תחומי הרפואה.

הממצאים המלאים יוצגו בכנס השנתי של המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות, שיתקיים בשבוע הבא בתל אביב, ובו ייחשפו מאות מחקרים חדשים.

בפועל המצב חמור יותר

המחקר, שנערך במכון גרטנר ובמשרד הבריאות, בחן נתונים מהרבעון השני של 2019 ועד הרבעון השני של 2024 מתוך מאגרי משרד הבריאות. במסגרת זו נותחו התפלגויות זמני ההמתנה לפי תחומי התמחות, מחוזות גיאוגרפיים וקופות החולים.

החוקרות פיתחו מודל סטטיסטי שמשקלל נתונים כמו דפוסים עונתיים, סגרים שהיו בתקופת הקורונה ותקופת המלחמה.

"ברפואת עור נרשמה עלייה של 120%" (אילוסטרציה),צילום: GettyImages

בנוסף נבדקו מגמות ופערים בחמש התמחויות מרכזיות, חושבו שיעורי העלייה בזמני ההמתנה, ואף פותח מודל חיזוי להערכת מגמות עתידיות.

במחקר נערך ניתוח שמרני, שאינו כולל השפעות של חגים, שביתות או אירועים חריגים במערכת הבריאות, וכן הוא לא התייחס למקרי חירום הדורשים טיפול דחוף. המשמעות היא שבתמונה רחבה ומלאה סביר שהפערים והעיכובים בזמני ההמתנה היו מתגלים כמשמעותיים אף יותר.

"זמני המתנה ממושכים מהווים חסם משמעותי לטיפול רפואי ראוי ועלולים להטיל נטל כבד על מערכת הבריאות, הן באופן ישיר והן בעקיפין", מציינות החוקרות ד"ר ויקי מאיירס, ד"ר חבי מורד וארנונה זיו ממכון גרטנר, יחד עם ד"ר אסנת לוקסנבורג ממשרד הבריאות וד"ר רחלי וילף־מירון.

הן ממליצות לשקול צעדים לקיצור זמני ההמתנה, בהם חיזוק הסמכויות של רופאי המשפחה, כך שיוכלו לטפל בבעיות בתחומים שנבדקו ללא צורך בפנייה למומחה, והרחבת השימוש בכלים טכנולוגיים. עוד הן מציינות כי לנוכח השפעות הקורונה והמלחמה בשנים האחרונות, סביר להניח שהמצב בפועל אף חמור יותר.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר