התפרצות החצבת בישראל: היכן המחלה מתפשטת ומה הפתרונות?

מחלת החצבת, אחת המחלות הנגיפיות המדבקות ביותר, מצויה בהתרחבות בארץ עם עלייה בכמות המקרים שמזהה מערכת הבריאות. על פי הנתונים שפרסם משרד הבריאות, ישנם שלושה מוקדים מרכזיים של המחלה - הערים ירושלים, בני ברק ובית שמש, בהם יש אוכלוסייה גדולה יחסית של ילדים לא מחוסנים.

מעבר לשלושת המוקדים הללו, ישנן עוד 15 ערים נוספות בהן הכיסוי החיסוני אינו גבוה מספיק. העובדה ששלושת הערים המצויות במוקד ההתפרצות הן ערים עם ציבור חרדי גדול מאוד אינה מלמדת בהכרח על התנגדות של קהילות אלו לחיסונים אלא על קשיים אחרים.

הקשיים נובעים מהצורך לטפל במספר גדול של פעוטות בכל משפחה. הכמות הגדולה של ילדים, והקושי להגיע עם כל תינוק כ-6 פעמים בשנה לחיסונים כשיש עוד פעוטות רכים בבית, יוצרת מצב שבו נוצרת דחיינות בהגעה לטיפות החלב. משפחות מעדיפות להגיע במרוכז עם מספר ילדים כדי להתחסן כאשר בצורה זו נוצרת מציאות בה גדלה משמעותית כמות הילדים שאינם מחוסנים כלל או מחוסנים חיסון אחד כנגד המחלה.

פתרונות חדשניים למשפחות החרדיות

ההבנה שזה המכשול המרכזי שמקשה על משפחות רבות לחסן את הילדים בזמן, הביאה את מערכת החינוך להשיק טיפת חלב ניידת בעיר בית שמש. הניידת מגיעה אל בתי המשפחות וכך מקטינה את המאמץ הדרוש בכל הנוגע לחיסונים.

בנוסף, במערכת הבריאות הישראלית פועלים כעת במרוכז מול רבנים ודמויות מרכזיות במגזר החרדי כדי להגביר את המודעות ולהביא את ההורים לחסן את ילדיהם. המשרד החליט כי בריכוזים אלו תינתן מנת חיסון נוספת בגיל חצי שנה כדי להקטין את הסכנה בה מצויים תינוקות שמחוסנים בדרך כלל לאחר גיל שנה. המנה הזו מאפשרת עמידות פחות טובה ולכן היא ניתנת בנוסף לשתי המנות הרגילות של החיסון.

מאמץ מרוכז נוסף שמוביל משרד הבריאות במרכזים אלו הוא לפתוח עוד ועוד סניפים של טיפת חלב, וכן להאריך את שעות הפעילות של אלו שכבר קיימים בשטח. האתגר במישור הזה נובע מקצב היילודה וקצב ההתרחבות של הקהילות, מציאות שמייצרת דרישה תמידית למתקנים חדשים.

נתונים מדאיגים: 410 מאומתים, 2 ילדים בהנשמה

מבחינת נתונים מספריים, התגלו כעת עוד חמישה מקרים חדשים בבני ברק. מתחילת ההתפרצות התקבלו דיווחים על 410 חולים מאומתים, מתוכםאושפזו  120 חולים (29%), 15 מהם בטיפול נמרץ (12.5%). במערכת הבריאות מעריכים שלאור אחוזי האשפוז הגבוהים קיימת תחלואה סמויה משמעותית, כאשר התחלואה הכוללת מתחילת ההתפרצות מוערכת בלפחות 950-1,700 חולים.

נכון ל-7 באוגוסט 2025, 22 חולים מאושפזים בבתי החולים, מתוכם 2 ילדים בטיפול נמרץ - האחד בן פחות משנה והשני בן שנתיים וחמישה חודשים, שניהם מונשמים על אקמו.

חשוב לציין כי נתוני החיסון של כל צעיר במדינה מתחת לגיל 20 הועלו לאתר משרד הבריאות וניתן לגשת אליהם בכל רגע נתון על ידי כניסה לאזור האישי. מדובר באתר קל לשימוש שיכול לתת לכל הורה מודאג מספיק מידע על החיסונים שקיבל ילדו.

נגיף הפוליו: גם באזור המרכז

בתוך כך, בסוף השבוע שעבר משרד הבריאות פרסם כי לאחרונה זוהו נגיפי פוליו ממקור תרכיבי מזן 1 מותמר (VDPV1) גם באזור המרכז.

הממצא מעיד כי הנגיף לא מוגבל רק לאזור ירושלים ומתפשט בישראל, מה שמסכן אנשים שאינם מחוסנים למחלה. גם בנוגע לפוליו חשוב לעודד את הציבור להתחסן.

חשוב לציין כי מקור המחלות האלו לא פעם הוא חולה אחד שנדבק בחו"ל ומגיע לארץ. ההדבקה בדרך כלל לא מגיעה מהרשות הפלשתינית, כיוון שעל פי המידע של מערכת הבריאות, מצב ההתחסנות שם משביע רצון.

"החיסונים בטוחים ונבדקו שנים רבות"

בעקבות המצב שוחחנו היום עם ד"ר איילת מינץ, מומחית ברפואת ילדים ומנהלת מרכז בריאות הילד רמת אביב ג' כללית מחוז תל אביב יפו, כדי לעמוד על המחלות ולהבין במה מדובר.

"חצבת היא מחלה קשה מאוד והיא אחת ממחלות הילדים המדבקות ביותר", מסבירה ד"ר מינץ, שמוסיפה כי "חשוב לחסן כי לחצבת יש סיבוכים קשים מאוד שיכולים אף להביא למוות. יתכנו סיבוכים במערכת הנשימה ובמערכת העצבים של הילד. כמו כן יש לחלק מהנדבקים סיבוך שמופיע בשלב מאוחר יותר של החיים אחרי שנים לא מעטות ובמסגרתו נוצרת דלקת קשה מאוד במערכת העצבים המרכזית שאף מובילה למוות".

ד"ר מינץ התייחסה גם לפרסומים על מחלת הפוליו ודחקה בציבור גם למהר ולהתחסן מפני הנגיף הזה. "ילד שיידבק בפוליו עלול לחוות שיתוק כשזה עלול להישאר איתו גם אחרי ההחלמה. כלומר לא כל חולה שמחלים חוזר למצבו הראשוני וזו סיבה משמעותית ביותר לא לחכות עם המחלה הזו", היא אומרת.

"גם החיסון לחצבת וגם החיסון לפוליו מצויים בעולם שנים רבות מאוד והם הוכחו כבטוחים ובריאים. זה גם הניסיון שיש לנו בארץ לאורך השנים. כלומר אם יש להורים חשש מחיסונים חדשים שלא נבדקו לאורך שנים הרי שזה לא המצב ביחס לשתי המחלות האלו. משום כך אין שום סיבה לחשוש מהם. הם בטוחים ויש לגביהם מידע ארוך שנים".