אילן ווכטל בסך הכל רצה לעבור ניתוח שאיבת שומן, אבל ההליך גדע את חייו. כיצד קורה שטיפול אסתטי מסתיים במוות? ממצאי החקירה והתביעה במקרה הטרגי, הנחשפים כאן לראשונה, מעלים טענות למחדלים קשים בניתוח של אילן ז"ל, מהחמורים והקיצוניים שזכורים בתחום הרפואה הפרטית בישראל.
תחילתה של הפרשה ב־2019, אז פנה אילן בן ה־37 למרפאה בתל אביב של רשת "פרופורציה" לטיפולים אסתטיים, שלפי פרסומיה "מסייעת לאנשים להרגיש יפים יותר". הוא סיפר על רצונו לעבור ניתוח לשאיבת שומן בגב ובבטן התחתונים, והופנה בידי הרשת למנתח פלסטי, ד"ר אריק שדה. באוקטובר באותה השנה נפגשו השניים במרפאה של "פרופורציה", אך מאחר שרשת זו אינה מפעילה חדרי ניתוח, הופנה אילן למרכז הרפואי הפרטי "מדיקל שי", שמאז החליף בעלות ושינה את שמו ל"פריימדיקל תל השומר" הסמוך לבית החולים הממשלתי שיבא.
בבוקר 20 בנובמבר באותה השנה ביצע ד"ר שדה את הניתוח - אלא שלאחר שהחלה שאיבת השומן, אילן התמוטט. הוא עבר החייאה בחדר הניתוח, הובהל באמבולנס לבית החולים בילינסון בפתח תקווה, ובחלוף כחמישה ימים נקבע מותו. על הניתוח שילם מראש לרשת "פרופורציה" כ־15 אלף שקלים, שלאחר מותו הוחזרו למשפחה.
ועדה של משרד הבריאות חקרה את המקרה הטרגי, ומשפחתו של אילן הגישה תביעת רשלנות רפואית בפרשה. ממצאי החקירה מצמררים; הם חושפים לכאורה מחדלים חמורים שאופפים את הניתוח מתחילתו עד סופו, ובהם: התעלמות הרופאים ממצבו מסכן החיים של אילן לפני הניתוח, שהיה לא דחוף ובוצע ללא כל צורך רפואי; אישור הניתוח הפרטי ללא בדיקה מספקת של מצב החולה; איסור לבצע את הניתוח במרכז פרטי, אלא רק בבית חולים גדול שערוך לטפל בסיבוכים; שורת כשלים ושאלות על תפעול חדר הניתוח במרכז הרפואי הפרטי; ולבסוף - הסתרה מודעת של האירוע החריג ממשרד הבריאות, עד לרגע מותו של החולה.
מצג שווא מסוכן
לפי דו"ח הבדיקה של משרד הבריאות, אילן - שהיה "מודע מאוד להופעתו החיצונית ולדימוי העצמי שלו" - סבל משורה של מחלות ותסמונות עוד לפני הניתוח, וקיבל טיפולים נגדן. בין השאר סבל מסוכרת נעורים שלא תמיד היתה מאוזנת, מהתקפי אפילפסיה ומשיתוק של חלק ממיתרי הקול. אלא שבחקירה התגלה כי האישור לביצוע הניתוח ניתן תוך התעלמות ממצבו הרפואי של אילן: הרופא המרדים במרכז הרפואי הפרטי בדק אותו אך ורק בבוקר הניתוח, וקבע - באופן שגוי - כי מצבו מאפשר ניתוח במרכז רפואי פרטי. אך מצבו הייחודי של אילן חייב ניתוח בבית חולים גדול בלבד, וגם זאת - רק לאחר איזון רמות הסוכר בגופו.
הוועדה קבעה עוד כי במקרה של ניתוח לא דחוף, שאין לו הצדקה רפואית והוא קוסמטי בלבד, "בטיחות המטופל חייבת לעמוד בראש השיקולים של המנתח ושל המרדים". אלא שהוועדה גילתה כי הרופא המנתח ומנהל ההרדמה במרכז הרפואי הפרטי לא נחשפו למידע הרפואי המלא של אילן. התוצאה: הוא נכנס לניתוח בלי שרופאיו יהיו מודעים לסוכרת הלא מאוזנת שלו - שעלולה לגרום למוות פתאומי בניתוח - וכן לליקויי בריאות נוספים, שהיו עלולים לגרום לבעיות בהנשמה ובהתקנת העירויים לצורך ההרדמה.
"ההכנה להרדמה", קבעה הוועדה, "נעשתה ללא תשומת לב מספקת, על בסיס מידע חלקי וחלקו שגוי, ובלוח זמנים שלא אפשר השלמת מידע או הכנה מתאימה של המטופל". בחקירת הפרשה התגלה עוד כי אילן עבר הרדמה מאסיבית (מקומית וכללית), וכי בחדר הניתוח של ד"ר שדה לא בוצעה כמתחייב וכמקובל בקרה לתמיסות שהכינה האחות לצורך ביצוע השאיבה.
יתרה מזאת, משהידרדר מצבו של אילן, ההחייאה החלה באיחור של כמה דקות, והמנתח לא השתתף בה - בטענה ש"היו בשטח מספיק אנשי מקצוע מנוסים בהחייאה". יש להדגיש, עם זאת, כי הוועדה ציינה שההחייאה בוצעה "בצורה נכונה ועל פי הכללים", וכי אין ביכולת הוועדה לקבוע את הסיבה המיידית להידרדרות במצבו של אילן.
"ההכנה להרדמה נעשה ללא תשומת לב מספקת"
במהלך עבודתם התגלה לאנשי הוועדה ממצא חריג במיוחד: במרכז הרפואי שי לא דיווחו מיידית למשרד הבריאות על האירוע הקשה, כמתחייב מהוראות המשרד, אלא עשו זאת רק עם פטירתו של אילן כמה ימים לאחר מכן. יתרה מזאת, במכון החליטו במודע לא לדווח על המקרה לפרופ' טיבריו עזרי, מומחה בכיר בהרדמה, שבמקרה הגיע באותו בוקר למרפאה לצורך ביצוע בקרה שוטפת מטעם משרד הבריאות (בהמשך מונה פרופ' עזרי לאחד מחברי ועדת הבדיקה).
הוועדה הורתה גם לאגף לרישוי מקצועות רפואיים במשרד הבריאות לבצע בדיקה בנוגע למנתח, ד"ר אריק שדה. זאת, לאחר שהתברר לוועדה כי לפני כמה שנים שב ד"ר שדה לישראל מניו יורק, שם עבד כמנתח פלסטי. ד"ר שדה קיבל רישוי לעיסוק ברפואה ממשרד הבריאות בארץ, אלא שבמאי 2019, הותלה רישיונו בידי הרשויות בניו יורק. הסיבה: סירובו להעביר לשש מטופלות, שלא היו מרוצות מעבודתו ותבעו אותו, את הרשומות הרפואיות שלהן. הפרשה פורסמה בעיתונות האמריקנית, ובפרסומים - כך לפי הוועדה - נטען שד"ר שדה עזב את ארה"ב "מתוך כוונה לחמוק מתביעות הרשלנות שהוגשו נגדו". ד"ר שדה עצמו הכחיש ודחה טענות אלה בפני הוועדה.
בפברואר השנה הגישו הוריו של אילן לבית המשפט המחוזי מרכז תביעת רשלנות רפואית נגד רשת פרופורציה, מרכז "פריימדיקל תל השומר", ד"ר שדה, שני הרופאים המרדימים שהיו מעורבים בניתוח ומד"א (נגד הארגון הועלו טענות על ההחלטה לפנות את אילן לבילינסון, ולא לבית החולים שיבא הסמוך למרפאה הפרטית שבה נותח). את התביעה בדרישה לפיצויים כספיים הגישה עו"ד ענת מולסון.
"מדובר במקרה חריג וקיצוני", נטען בתביעה, "לאילן הוצג מצג שווא שלפיו מדובר בפרוצדורה פשוטה ונטולת סיכונים, שמבוצעת בידי מיטב המומחים, כשהמנתח המיועד לנתחו הוא בעל שם עולמי - כשבפועל, ד"ר שדה שביצע את הניתוח הוא רופא שרישיונו הותלה בארה"ב. אילן נגרר לניתוח בזלזול בוטה, ואף שבנתוניו אסור היה לנתחו, והמנתח והמרדימים לא בחנו את בדיקותיו לפני ביצוע הניתוח". כתב התביעה מסתמך על חוות דעת של פרופ' יעקב גוזל, מנהל מחלקת ההרדמה וחדרי הניתוח בבית החולים שערי צדק בירושלים.
אין בקרה יעילה
רופאים בכירים, ששוחחו עם "ישראל היום", מתריעים כי המקרה של אילן אינו יוצא דופן; לדבריהם, זו תופעה נפוצה למדי בישראל: ניתוחים פרטיים מיותרים, בעיקר בתחומי הרפואה הפלסטית והאסתטית, שבחלק מהמקרים מתבצעים ללא בדיקה הכרחית של מצבו הרפואי של המועמד לניתוח.
כך קורה שהמטופלים נקלעים לסכנת חיים בשל ניתוח לא דחוף ובוודאי שלא הכרחי. אותם רופאים מתריעים עוד, כי משרד הבריאות אינו עורך בקרה משמעותית של הנעשה במכונים ובמרפאות הפרטיות בתחום זה - וכי במקרים רבים אין הגנה על חיי המטופלים.
"משרד הבריאות מתיר לקופות החולים להשתמש במשאבים ציבוריים כדי לסבסד ניתוחים אסתטיים, באמצעות הביטוחים המשלימים של הקופות", אומר ל"ישראל היום" יו"ר האיגוד הישראלי לכירורגיה פלסטית ולרפואה אסתטית בהסתדרות הרפואית, ד"ר מאיר כהן, "לא מפליא שהציבור, ואפילו המטפלים, רואים בניתוח אסתטי דבר קליל ורצוי שהמדינה מעודדת. כשאפילו בזמן ההמתנה למוקד של קופות חולים מנסים לשכנע את המטופלים לעשות שאיבת שומן, התוצאה היא ניתוחים מיותרים, כמו במקרה העצוב של אילן".
לפי ד"ר כהן, חקירת משרד הבריאות בפרשה לא התייחסה לאחראי העיקרי לגישה קלת הדעת כלפי ניתוחים אלה - משרד הבריאות עצמו. "המשרד מעודד את הציבור לבצע ניתוחים אתסטיים, ואחרי זה, כשמנותחים נפגעים, לא מקבל אחריות", הוא מוסיף, "מדינת ישראל ומשרד הבריאות הם הגופים הממלכתיים היחידים בעולם שמעודדים את קופות החולים לסבסד את הניתוחים האלה".
עו"ד שי פויירינג, מתמחה בתביעות רשלנות רפואית ורופא בהכשרתו, סבור אף הוא כי תופעת הניתוחים הפלסטיים המיותרים "מזעזעת. יש ניתוחים שנעשים אף שלחולים אסור לעבור אותם בגלל מצבם הרפואי, או מפני שבית החולים הפרטי אינו ערוך לטפל בסיבוכים קשים. אף שהתופעה חוזרת על עצמה, לא קיימת בקרה אפקטיבית של משרד הבריאות על בתי החולים ועל הרופאים המנתחים". לפי הערכות של רופאים ומשפטנים בכירים, פוגעת תופעה זו במאות מנותחים בשנה.
"זכותו של הציבור לעבור ניתוחים אסתטיים שאין בהם צורך חיוני רפואי", מבהיר ד"ר כהן, אך מוסיף: "חברי האיגוד לכירורגיה פלסטית ואסתטית מדגישים לפני כל ניתוח, כי יש בו תמיד סיכון שעלול להשתמש. חברי האיגוד לא ינתחו מטופל שסובל ממחלה לא מאוזנת, כמו סוכרת שתלויה באינסולין. ד"ר שדה אינו חבר באיגוד המנתחים הפלסטיים. ביצוע ניתוח אסתטי, קטן ובטוח ככל שיהיה, בחולה עם סוכרת לא מאוזנת - הוא טעות ומנוגד לעמדת האיגוד לכירורגיה פלסטית. עדיף גם לבצע ניתוח כזה בהרדמה מקומית".
אך מה מחולל את התופעה המדאיגה? מדוע ניתוחים מיותרים ממשיכים להתבצע, ומדוע מרפאות ממשיכות להמליץ עליהם? על כך אומר ל"ישראל היום" רופא בכיר: "עולה החשש כי יש מכונים רפואיים שהאינטרס המסחרי גובר אצלם על שיקולים רפואיים. האישור לניתוח ניתן כאן בקלות הגובלת באדישות. זו פרשה מקוממת מאוד".
משפחתו של אילן ז"ל: "הכסף מעוור גם עיני רופאים"
שנתיים חלפו מאז הטרגדיה, אבל מבחינת שני אחיו של אילן, חיים ווכטל ואליקי ווכטל־חלף, הפצע כואב וצורב בדיוק כפי שהיה ביום מותו. "חשוב לנו שכל מי שזלזל בחיים של אחינו ייתן את הדין, משמעתית ופלילית", אומרים שניהם ל"ישראל היום", "האחריות לכך היא של משרד הבריאות. חיים של אדם נגמרו, חיים של משפחה נהרסו, זה כאב שלא יתואר! מי באמת מצפה שנוכל להפקיד חיים של אחרים בידיים כאלו, במכונים כאלו?"
אילן, ממשיכים השניים, סיים את חייו - "אבל אלו שגרמו לכך ממשיכים לפעול באותה הדרך, כאילו כלום לא קרה. לא ייתכן שרופאים מזלזלים ככה בחיי אדם, כאשר מטרת־העל שלהם אמורה להיות שמירה על החיים, ולא שיקולים אחרים. לא פקפקנו באמונה שרופאים עושים הכל כדי לשמור על החיים שלנו, אבל המקרה הזה הראה לנו שמשהו אחר מניע חלק מהרפואה: כסף. והכסף שמשלמים באופן פרטי, כדי לקבל טיפול טוב יותר, אף הוא לא מבטיח אפילו תשומת לב מינימלית.
"כשהיינו בבילינסון, הרופאים והאחיות בצוות הסתכלו על אילן ולא הבינו איך אישרו לו ניתוח שכזה. הם סברו שהיה צורך שמישהו מקצועי יגיד לו שאין צורך בניתוח, אובייקטיבית ובוודאי סובייקטיבית, לנוכח מצבו הרפואי והסיכון. גם בכך כשלו הרופאים שטיפלו בו ורשת פרופורציה, שקידמה את הניתוח במקום לעצור אותו. היה צריך למנוע את הניתוח, מכל בחינה שהיא. אבל אף אחד לא העלה את זה על דל שפתיו. כנראה הכסף מעוור גם את עיני הרופאים.
"אנחנו רוצים שאף אחד לא יחווה את מה שאילן חווה. ששום משפחה לא תיאלץ לעבור את מה שאנחנו עוברים. העובדה שממשיכים לפרסם את המנתח, העובדה שרשת פרופורציה אישרה באופן סתמי ניתוח שהיה אסור לאשרו, ושהיה אסור לבצעו במרכז הרפואי מדיקל שי (פריימדיקל) - שמנסים להתרחק מהאחריות לאירוע, שינו את שמם לאחר מה שקרה, ולפני כן לא דיווחו בזמן למשרד הבריאות".
פרקליטי המנתח: "הוא לא פעל ברשלנות"
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה כי "ועדת הבדיקה הגישה מסקנותיה לנציב קבילות הציבור במשרד, ובמסגרת זו נערכות שיחות הבהרה שטרם הסתיימו מול הגורמים שנבדקו. בנובמבר 2016 הונפק לד"ר אמנון שדה רישיון לעסוק ברפואה בישראל, על סמך מסמכים שהגיש ושהעידו על זכאותו לקבלת רישיון בישראל. בבדיקה שנערכה באותו זמן, ועל פי שאלון פרטים אישיים שמולא על ידו, לא היתה כל אינדיקציה לעבירות כלשהן, לרבות עבירות בתחום הרשלנות הרפואית. מתברר כי רישיונו של ד"ר שדה הותלה בארה"ב ב־2.5.19, וזאת על רקע חוסר התייחסות מצדו לתלונות שהוגשו נגדו, ולא בשל ביצוע בפועל של רשלנות רפואית. מן הראוי לציין, כי בעת שד"ר שדה הגיש בקשה לקבלת רישיון בישראל, לא התקיימו נגדו הליכים משמעתיים בארה"ב או בישראל. היום מתקיים נגדו הליך משמעתי שעדיין לא הושלם. בשום שלב לא היתה עדות לכך שד"ר שדה ביצע עבירה, לרבות רשלנות רפואית, המחייבת התליית רשיון מיידית עוד בטרם הסתיים ההליך המשמעתי.
"משרד הבריאות עורך בקרות במרפאות הכירורגיות, בכללן במרכז 'פריימדיקל'. בעקבות האירוע הוגבל רשיונה של המרפאה לשנה בלבד, ובקרת רישוי חוזרת בוצעה לפני כשלושה שבועות. הופק דו"ח ליקויים מיידיים למרפאה, וניתן זמן לתיקון הליקויים. בקרה חוזרת תיעשה בשבועות הקרובים".
עו"ד אורי קינן ועו"ד דפנה צדיקריו־אלי, המייצגים את ד"ר אריק שדה, מסרו: "אנו משתתפים בצער המשפחה, ומבקשים לציין שלאחר בחינת הדברים בידי ועדת בדיקה של משרד הבריאות, נקבע כי המנתח לא פעל ברשלנות כלשהי וכי הוא ביצע את עבודתו באופן מקצועי ואחראי. הן בהכנה לניתוח והן במהלכו היו מעורבים, בין השאר, רופאים מרדימים מנוסים ביותר, שאישרו את הניתוח ואף ביצעו את הליך החירום תוך כדי. אין לשכוח שפעמים רבות תוצאה טרגית מסוג זה היא בלתי נמנעת. כתב התביעה לקבלת הפיצוי הכספי התקבל לפני זמן קצר, ואנו נגיב לטענות המועלות בו במסגרת ההליך המשפטי כמקובל".
רשת "פרופורציה" מסרה כי היא חברה מסחרית בע"מ, העוסקת בשיווק טיפולים וניתוחים אסתטיים ופלסטיים המבוצעים בידי רופאים מומחים. מהחברה נמסר עוד כי "ממצאי משרד הבריאות בהקשר לנסיבות מותו של אילן ז"ל, העלו כי מדובר במקרה טרגי אשר לא היה אפשר לצפותו מראש, וכי אי אפשר לקבוע מה היה הגורם הראשוני שהביא להידרדרות במצבו של אילן ז"ל במהלך הניתוח והוביל למותו.
עוד נמצא, כי 'פרופורציה' פעלה על פי הנהלים הנדרשים, לרבות קבלת אישור פוזיטיבי מבית החולים טרם ביצוע הניתוח. יש להבהיר כי כתב התביעה, אשר הוגש בימים אלה, מפרט את המקרה המצער על אודות נסיבות מותו של אילן ככזה שהתרחש כולו לכאורה במתקני בית החולים 'שי מדיקל', אשר היה אמון על מצבו של המנוח במהלך הניתוח, ותחת אחריותו הישירה של צוות בית החולים המועסקים על ידו, וללא קשר לפעולותיה של פרופורציה במקרה דנן. בתוך כך, יצוין כי אין מחלוקת כי לרופא המנתח הוענק רישיון קבוע מטעם מדינת ישראל לעסוק ברפואה, וכן תעודת מומחה בכירורגיה פלסטית לעסוק בניתוחים מסוג זה. משההליך נמצא בראשיתו, ימוצו טענותיה של 'פרופורציה' בכתב ההגנה שיוגש מטעמה, ולבטח לא מעל דפי העיתון. 'פרופורציה' משתתפת באבלה הכבד של המשפחה ושולחת את תנחומיה הכנים. 'פרופורציה' תמשיך לשרת במקצועיות, בנאמנות ובמסירות את אלפי לקוחותיה ברחבי הארץ".
ממרכז רפואי פריימדיקל תל השומר נמסר כי "התביעה התקבלה לאחרונה במרכז, אנו למדים את הטענות ונגיב כמקובל בבית המשפט". עוד נמסר כי "האירוע קרה בתקופה של הנהלה ובעלות קודמות. הבעלים החדשים החלו בפעילות במרכז בינואר 2020, ולמדו את ממצאי דו"ח משרד הבריאות. רשיון המרפאה מעולם לא הוגבל בעקבות אירוע זה או אחר, ובקרות משרד הבריאות מתבצעות בשגרה. תגובות המרכז להערות משרד הבריאות במסגרת הבקרה האחרונה הועברו, וכל מה שהתבקש בהמלצות המשרד - טופל. נציין כי אירוע מר ווכטל ז״ל מעולם לא עלה או אוזכר במסגרת בקרות משרד הבריאות".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו