מאז פרוץ המלחמה: נשים עם מוגבלויות מוותרות על בדיקות רפואיות

יחס מזלזל ומשפיל, פערי נגישות וחששות, ואפילו ויתור על טיפולים הכרחיים: מחקר חדש חושף תחושות קשות וחסמים משמעותיים בקרב נשים עם מוגבלויות במפגש עם מערכת בריאות האישה.

המחקר נעשה בהובלת ד"ר דנה רוט מבית איזי שפירא בשיתוף ד"ר יעל קרני-ויזל ופרופ' שירי שנאן-אלטמן מבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בר אילן. הוא מדגיש את חוסר הרגישות, היעדר נגישות פיזית וקשיי תקשורת, לצד פערים משמעותיים בין נשים עם וללא מוגבלויות. המחקר, שנערך בקרב 1,874 נשים, בתוכן 250 נשים עם מוגבלויות, מעלה תמונה קשה של חסמים מערכתיים, חברתיים ורגשיים המשפיעים על גישתן לשירותי הבריאות.

המחקר מזהה שלושה חסמים מרכזיים בקרב נשים בכלל ובקרב נשים עם מוגבלויות בפרט. הראשון הוא החשש מהבדיקה עצמה, הנובע ממחסור במידע ברור, מבוכה ותחושת חוסר שליטה במהלך הבדיקה. החסם השני מקורו בניסיון עבר של יחס לא מכבד, המבטא חוויות של זלזול, בדיקות חפוזות וחוסר סבלנות מצד הצוות הרפואי. החסם השלישי בא לידי ביטוי במכשולים פיזיים ותקשורתיים כמו ריחוק גיאוגרפי, היעדר נגישות, קשיי תרגום וצורך בליווי.

החוקרות גילו פערים משמעותיים בשימוש בשירותי בריאות נשים בין נשים עם מוגבלויות לנשים ללא מוגבלויות. כך לדוגמא, נשים עם מוגבלויות נוטות להימנע מבדיקות חיוניות בשיעורים גבוהים בהרבה בהשוואה לנשים ללא מוגבלויות. בנוסף 20% מהנשים עם מוגבלויות מעולם לא עברו בדיקות שד, לעומת 12% בלבד בקרב נשים ללא מוגבלויות. מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל, המצב החמיר: חמישית מהנשים עם מוגבלויות דיווחו על ירידה חדה בפנייה לשירותי בריאות נשים – פי שניים בהשוואה לנשים ללא מוגבלויות – וזאת למרות שמצבן הבריאותי היה גרוע יותר באופן ניכר.

נשים עם מוגבלויות דיווחו לא רק על בריאות לקויה יותר, אלא גם על יחס לא מכבד מצד צוותים רפואיים ועל תמיכה חברתית נמוכה, בהשוואה לנשים ללא מוגבלויות. בדיקות גניקולוגיות נפוצות יותר בקרב נשים ללא מוגבלויות, במיוחד צעירות, בעלות הכנסה גבוהה ותמיכה חברתית גבוהה. עבור נשים עם מוגבלויות, חווית חוסר כבוד מצד הצוות הרפואי קשורה ישירות להימנעות ממעקבים גניקולוגיים, בעוד שתמיכה חברתית דווקא מעודדת אותן לפנות לבדיקות. קשרים אלה לא נצפו בקרב נשים ללא מוגבלויות. בנוסף, בעיית הנגישות של מרפאות בולטת במיוחד עבור נשים עם מוגבלויות. מאז המלחמה, נרשמה ירידה כללית בשימוש בשירותי בריאות נשים בקרב כל הנשים, מה שמדגיש את הצורך בפתרונות דחופים.

מושפעות מהיחס

המחקר חשף חסמים משמעותיים שמונעים מנשים, ובמיוחד מנשים עם מוגבלויות, לעבור בדיקות גניקולוגיות ובדיקות שד. בין החסמים הבולטים: חשש מהבדיקה עצמה, מחסור במידע נגיש על התהליך הרפואי, על אפשרויות טיפול ועל השלכות של התערבויות כמו טיפולים הורמונליים. נשים עם מוגבלויות תיארו חוויות קשות של חוסר רגישות מצד הצוות הרפואי, כולל בדיקות שנעשו בחופזה, חוסר סבלנות והיעדר התאמות לצרכים הפיזיים או התקשורתיים שלהן. אמנם חסמים דומים נמצאו גם בקרב נשים ללא מוגבלויות, אך אצלן הם היו נפוצים הרבה פחות.

הממצאים מראים שנשים עם מוגבלויות מושפעות באופן עמוק מהיחס שהן מקבלות במערכת הבריאות ומהתמיכה החברתית סביבן. כאשר הן נתקלות בחוסר כבוד מצד רופאים או צוות רפואי, הסיכוי שיגיעו למעקב שגרתי אצל רופא נשים צונח משמעותית. לעומת זאת, רשת תמיכה חברתית חזקה מגבירה את הסיכוי שיפנו לבדיקות רפואיות. מעניין לציין שקשר זה לא נמצא בקרב נשים ללא מוגבלויות, מה שמדגיש את המשקל הייחודי של היחס והתמיכה עבור נשים עם מוגבלויות.

המחקר קורא לבצע שינויים מערכתיים במערכת הבריאות, אשר עשויים להביא לסייע לאותן הנשים. השינויים כוללים הבנה של החסמים, הכשרת צוותים רפואיים לרגישות מגדרית ונגישותית, הבטחת שירות מותאם לכל אישה, התייעצות ושיתוף נשים עם מוגבלויות בהתייחסות מערך בריאות האישה לצרכיהן ומתן תשומת לב מיוחדת עבורן בזמן מלחמה עקב נטייה להזנחת היבטים רפואיים במיוחד במצבי דחק ושיפור התשתיות הפיזיות במרפאות ובבתי חולים.

ד"ר דנה רוט: "מדובר במחקר הראשון שבדק באופן ממוקד נשים עם מוגבלויות, ש'נעדרות' ממחקרים אחרים והסקרים המעטים שבוצעו בנושא. מטרתנו היא להביא לשינוי הן בהעלאת מודעות בקרב הנשים לחשיבות בבדיקות וטיפול מונע והן למערכת הבריאות. מומלץ להנגיש, לתכנן, לפתח, להכשיר ולקדם מדיניות שתתמוך, תאפשר ותעודד נשים עם מוגבלויות לקבל שירות חיוני ואף מציל חיים".