המיזם למיגור העישון עתר לבג"ץ: "לא פוגעים רק בבריאות, אלא גם בשלטון החוק"

מכירת סיגריות לקטינים, פרסום ברשתות של מוצרי עישון, הצבת אוטומטים למכירת סיגריות או מכירת סיגריות מתוך מדפים פתוחים - כל אלו בניגוד לחוק ואינם נאכפים. המיזם למיגור העישון עתר היום (ראשון) לבג"ץ נגד משרד הבריאות המשרד לביטחון פנים והמשטרה, בטענה כי הם אינם אוכפים את החוק לאיסור פרסום והגבלת השיווק של מוצרי עישון – מה שמוביל לאלפי מקרי מוות בשנה ולעלייה במקרי עישון בקרב ילדים ונוער.

מדובר בחוקים שנועד להגן על בריאות הציבור, שחלקם חוקקו כבר לפני יותר מעשור, אך לא נאכפים ובפועל נותרו בגדר "אות מתה", לפי העתירה, בשל מחדלים מתמשכים של הרשויות.

בעתירה, שהוגשה באמצעות עו"ד אפי מיכאלי, נטען כי מאז נכנס לתוקף תיקון לחוק בשנת 2020, המדינה אינה פועלת לאכוף עשרות הוראות מהותיות בו, בהן איסור פרסומת למוצרי עישון, איסור מכירה לקטינים, חובת אריזות אחידות, איסור הצגת מוצרי עישון בנקודות המכירה ודיווח על תכולה.

ההחלטה לעתור לבג"ץ בגין היעדר האכיפה התקבלה במיזם למיגור העישון על רקע נתונים מדאיגים של משרד הבריאות, המעידים על התעצמותה של מגפת העישון בישראל בשנים האחרונות. על פי דוח שר הבריאות על העישון לשנת 2023, שיעור העישון בישראל עומד כיום על כ־20.5%, והתחלת העישון בקרב ילדים מתרחשת כבר בגיל 12. למעלה מ־8,000 בני אדם מתים מדי שנה מעישון, בהם כ־800 לא־מעשנים הנחשפים לעישון כפוי.

העתירה מפרטת שורה ארוכה של דוגמאות הממחישות את מחדלי רשויות האכיפה לדאוג שהחוק מיושם בנקודות המכירה. כך, למשל, העתירה מתארת כיצד משרד הבריאות, האמון על יישום החוק, פנה בעבר לציבור בקריאה לדווח על הפרת החוק לתיבת מייל ייעודית, אך כאשר התקבלה תלונה על הצגת מוצרי העישון למכירה בניגוד לחוק – השיב שאין ביכולתו לטפל, כי אין בידו סמכויות אכיפה.

בדוגמא נוספת, משטרת ישראל, שלה נתונות סמכויות האכיפה העיקריות בחוק, סגרה את אותה תלונה בטענה שמדובר בעניין שאינו פלילי – למרות שלפי עמדת משרד המשפטים, מדובר בעבירה פלילית לכל דבר.

המיזם למיגור העישון מדגיש, כי גם לאחר פניות חוזרות ונשנות ליועץ המשפטי לממשלה ולמשרד לביטחון לאומי – לא ננקטה כל פעולה מעשית לאכיפת החוק, וגורמי השלטון הפנו זה את זה בלולאת אחריות מתמשכת.

בעתירה נטען כי "משרד הבריאות והמשרד לביטחון לאומי אינם מבצעים את תפקידם כנדרש על פי תיקון פקודת המשטרה, וכתוצאה מכך ישנה התפשטות של תעשיית הטבק והניקוטין בישראל וסוכניהם. המשמעות היא פגיעה לא רק בבריאות הציבור, אלא גם בשלטון החוק וההרתעה. התנהלות זו מביאה לפער משמעותי בין הרצון של המדינה לאכוף את החוק ובין היכולת היישומית של הרשויות לכך, דבר שמוביל להפסדים כלכליים בטווח הארוך והמשך פגיעות בריאותיות חמורות".

עוד נטען בעתירה, כי מחדל האכיפה הנמשך כבר שנים גרם לפגיעות חמורות בשלטון החוק ובבריאות הציבור. מדובר במצב שבו אף רשות לא פועלת לאכיפת הוראות החוק, שהן עבירה פלילית, דבר המוביל לכך שהחוק הפך ל"אות מתה". המיזם למיגור העישון דורש כי בית המשפט יורה לרשויות לפעול מיידית לאכיפת האיסורים, להפעיל סמכויות, להקים מנגנון פיקוח מתפקד ולבלום את המשך מגפת העישון בישראל.

"במשך חמש שנים מאז נכנס לתוקף תיקון מהותי לחוק איסור פרסומת, לא נקבע מנגנון פיקוח אפקטיבי, לא הוקצו תקנים או תקציבים לאכיפה – והחוק נותר על הנייר בלבד", אומרת מנכ"לית המיזם למיגור העישון שירה כסלו. "לא מדובר במחדל – זהו ויתור מודע על שלטון החוק. המדינה מעניקה בפועל חסינות לעברייני החוק ומפקירה את בריאות הציבור, ובעיקר את הדור הצעיר", היא מוסיפה.

בעבר פרסמנו ב"ישראל היום" כי ברשתות נעשהפרסום למוצרי עישון בניגוד לחוקבאין מפריע. עוד פרסמנו כי למרות החוק שאוסר להציג סיגריות ומוצרי עישון על גבי מדפים פתוחים ומחייב למכור אותם מתוך ארונות סגורים - החוק לא נאכף בפועל.

כמו כן, בסקרים בעבר ענו כשני שלישים מהתלמידים שלא נתקלו בבעיה לרכוש סיגריותוכ-7% ציינו שישנה מכונה אוטומטית לסיגריות ליד בית הספר, למרות האיסור בחוק על הצבת מכונות כאלו. בסקר מ-2022 דיווחו16% מהקטינים המעשנים שרכשו סיגריות ללא קושי.