אבסורד: "מחבלי נוח'בה מטופלים בבית חולים – כולל טיפולי אקסטרה לא חיוניים"

בבית החולים הציבורי זועמים: מחבלי נוח'בה עדיין מקבלים טיפולים, בניהם גם טיפולי "אקסטרה" - שעל פי רופאים בכירים, לא אמורים לקבל.

ד"ר איליה צ'ורני, מנהל מחלקת הרדמה בבית חולים השרון סיפר ל"ישראל היום": "נתקלתי במקרה של מחבל עם פגיעה ברגל ויש שתי אפשרויות - או להוריד את הרגל, או לבצע בו ניתוח מורכב עם חיבורים של כלי דם, עצבים עצמות וכד', בשתי האפשרויות החיים של המחבל נשארים אותם חיים.

"הוא לא מת. הדילמה היא האם לכרות לו את הרגל, או לנתח אותו במשך 20 שעות בשביל להציל לו את הגפה. לצערי מטפלים בו בצורה 'אקסטרה', כמו שעשינו לסינוואר כשגילו לו גידול ממאיר במוח. אפשר היה לעשות לו רק כימותרפיה ולתת לו לשרוד, אבל במקום זה הלכנו על ניתוח מורכב מסובך להוצאת הגידול ועשינו הכל כדי להשאיר אותו בחיים".

לדבריו, "יוצא לי להיתקל במקרים כאלה בתדירות גבוהה. הייתי במילואים בשדה תימן, ראיתי שבמקרים כמו 'רק' להציל איבר או לטפל יותר מזה - אנחנו עושים כל הזמן יותר מזה. אין שום גורם שמחליט מה הגבול, עד כמה אנחנו יכולים להיות הומניים, עד כמה אנחנו צריכים לטפל במחבלים האלה?!"

"התנדבתי להיות בשדה תימן כדי להפריד בין מחבלים לציבור ישראלי בבתי חולים", אמר צ'ורני, "אני לא מבין למה לא מנתחים אותם במתקני שב"ס והם צריכים לבוא לבתי החולים הציבוריים ליד אזרחים ישראליים שלנו".

ח"כ יולי מלינובסקי מישראל ביתנו פנתה ליו"ר הכנסת בבקשה להעלות על סדר יומה של הכנסת הצעה לדיון מהיר בנושא. לדבריה, "המצב כיום הוא בלתי נסבל – מחבלי נוח'בה מקבלים טיפול רפואי בבתי החולים הציבוריים (כאשר לא תמיד מדובר בטיפול מציל חיים - י"ש), לצד אזרחי מדינת ישראל, תוך פגיעה בתחושת הביטחון של הצוותים הרפואיים והמטופלים, פגיעת הצדק הטבעי ויצירת עומס על המערכת הציבורית על חשבון אזרחי ישראל".

עוד טענה מלינובסקי: "מי קובע אילו טיפולים רפואיים למחבלים נחשבים כ'מצילי חיים' ומה נחשב כ'טיפול מעבר לנדרש'? מי הגורם המאשר זאת? יש להגדיר מתווה ברור שייתן אך ורק טיפול רפואי הכרחי, תוך מניעת ניצול משאבי מערכת הבריאות הציבורית מעבר לנדרש".