"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
פרסום ראשון

אבסורד: "מחבלי נוח'בה מטופלים בבית חולים – כולל טיפולי אקסטרה לא חיוניים"

מנהל מחלקה בבית חולים במרכז הארץ: "אין שום גורם שמחליט מה הגבול ועד כמה אנחנו צריכים להיות הומניים" • ח"כ מלינובסקי דורשת דיון דחוף בכנסת: "המצב בלתי נסבל, מחבלים מקבלים טיפול רפואי גם כשלא מדובר בטיפול מציל חיים"

,עודכן
0השמעה
בית חולים ציבורי (ארכיון). צילום: אפרת אשל

בבית החולים הציבורי זועמים: מחבלי נוח'בה עדיין מקבלים טיפולים, בניהם גם טיפולי "אקסטרה" - שעל פי רופאים בכירים, לא אמורים לקבל.

ד"ר איליה צ'ורני, מנהל מחלקת הרדמה בבית חולים השרון סיפר ל"ישראל היום": "נתקלתי במקרה של מחבל עם פגיעה ברגל ויש שתי אפשרויות - או להוריד את הרגל, או לבצע בו ניתוח מורכב עם חיבורים של כלי דם, עצבים עצמות וכד', בשתי האפשרויות החיים של המחבל נשארים אותם חיים.

"מטפלים במחבלים בצורה מוגזמת". אנשי חמאס בעזה (ארכיון),צילום: רויטרס

"הוא לא מת. הדילמה היא האם לכרות לו את הרגל, או לנתח אותו במשך 20 שעות בשביל להציל לו את הגפה. לצערי מטפלים בו בצורה 'אקסטרה', כמו שעשינו לסינוואר כשגילו לו גידול ממאיר במוח. אפשר היה לעשות לו רק כימותרפיה ולתת לו לשרוד, אבל במקום זה הלכנו על ניתוח מורכב מסובך להוצאת הגידול ועשינו הכל כדי להשאיר אותו בחיים".

לדבריו, "יוצא לי להיתקל במקרים כאלה בתדירות גבוהה. הייתי במילואים בשדה תימן, ראיתי שבמקרים כמו 'רק' להציל איבר או לטפל יותר מזה - אנחנו עושים כל הזמן יותר מזה. אין שום גורם שמחליט מה הגבול, עד כמה אנחנו יכולים להיות הומניים, עד כמה אנחנו צריכים לטפל במחבלים האלה?!"

"התנדבתי להיות בשדה תימן כדי להפריד בין מחבלים לציבור ישראלי בבתי חולים", אמר צ'ורני, "אני לא מבין למה לא מנתחים אותם במתקני שב"ס והם צריכים לבוא לבתי החולים הציבוריים ליד אזרחים ישראליים שלנו".

ח"כ מלינובסקי. "יש להגדיר מתווה ברור לטיפול במחבלים",צילום: אורן בן חקון

ח"כ יולי מלינובסקי מישראל ביתנו פנתה ליו"ר הכנסת בבקשה להעלות על סדר יומה של הכנסת הצעה לדיון מהיר בנושא. לדבריה, "המצב כיום הוא בלתי נסבל – מחבלי נוח'בה מקבלים טיפול רפואי בבתי החולים הציבוריים (כאשר לא תמיד מדובר בטיפול מציל חיים - י"ש), לצד אזרחי מדינת ישראל, תוך פגיעה בתחושת הביטחון של הצוותים הרפואיים והמטופלים, פגיעת הצדק הטבעי ויצירת עומס על המערכת הציבורית על חשבון אזרחי ישראל".

עוד טענה מלינובסקי: "מי קובע אילו טיפולים רפואיים למחבלים נחשבים כ'מצילי חיים' ומה נחשב כ'טיפול מעבר לנדרש'? מי הגורם המאשר זאת? יש להגדיר מתווה ברור שייתן אך ורק טיפול רפואי הכרחי, תוך מניעת ניצול משאבי מערכת הבריאות הציבורית מעבר לנדרש".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר