הרעבה מכוונת וירידה משמעותית במשקל הגוף: "החטופים עלולים למות מרעב"

המראות הקשים של החטופים ששבו בסוף השבוע חושפים את המחיר הגופני הכבד של יותר משנה בשבי. מומחי תזונה בכירים מתריעים על מצבם הבריאותי החמור של השבים, שאיבדו כשליש ממשקל גופם ונמצאים במצב של תת-תזונה קיצונית הפוגעת בכל מערכות הגוף. במקביל, בעוד החטופים סובלים מהרעבה מכוונת, הסיוע ההומניטרי לעזה מספק מזון בשפע לאוכלוסייה האזרחית.

"לא צריך להיות מומחה גדול לדעת שהמצב של החטופים ששבו בשבת קשה. על פניו חיצונית נראה שהם במצב הקשה ביותר", אומרת פרופ' רונית אנדוולט, תזונאית, לשעבר מנהלת המחלקה לתזונה במשרד הבריאות, מרצה בבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת חיפה ויועצת למטה משפחות החטופים בנושא.

תת תזונה פוגעת בכל המערכות הגופניות

"גם בעסקה הראשונה בקרב הנשים המבוגרות ראינו ירידה במשקל של 10-20 אחוזים. אך בתקופה ארוכה של מחסור במזון מעל לשנה יש ירידה גדולה במשקל שהיא לא קוסמטית אלא פיזיולגית. ירידה שבה רקמת השריר נפגעת וגם שרירים של מערכות הגוף (לב, מערכת עיכול). זה מחזה מאוד קשה. תת תזונה פוגעת בכל המערכות הגופניות".

עם זאת לפרופ' אנדוולט גם מסר אופטימי "המזל שהשבים צעירים יחסית וככל שיורדים בגיל היכולת להתאושש ממצב של תת תזונה טובה יותר בגיל 70-80 ההתאוששות קשה יותר. אך התאוששות היא גם פונקציה של מצב נפשי טגם הגילוי של אובדנים כשחוזרים מהשבי עלולה להשפיע על ההחלמה".

"יש פרוטוקול שלם שחובר במשרד הבריאות בנושא תסמונת ההזנה החוזרת, פרוטוקול 'חי' שהתעדכן בכל חזרה של חטופים שבה לומדים יותר על נושא החוסרים התזונתיים. אחת המטרות בפיקוח על ההזנה הוא להחזיר את החלבונים והאלטרוליטים בגוף לאיזון ולתת לגוף לאט לאט לבנות את רקמת השריר. בהזנה מהירה מדי – מערכות הגוף עלולת להשתבש וצריך להתייעץ עם צוות רפואי".

להערכת פרופ' אנדוולט השבים איבדו כ-30 אחוזים ממשקל גופם. "רואים ששרירי הפנים שלהם נעלמו. זה ממש רזון קיצוני. הרושם הראשוני כשרואים אותם צועדים על הרגליים ומתקשרים הוא של חוסן יוצא דופן. הליכה נתפסת כחוסן. אך רואים גם את השבריריות שניכרת. יש הידלדלות של השרירים".

מגמת הרעבה בולטת

לדבריה ניכר הבדל במצב השבים בהתאם למקומות בהם הוחזקו. חטופים שהוחזקו בדירות ונחשפו לאור חזרו במצב טוב יותר. "הגברים ששוחררו היו לרוב במנהרות. מי שיושב במנהרה חסר כוח, בלי יכולות לנוע נגרם אצלו נזק למערכת השריר-שלד. שלא לדבר על הנפש. ממה שאני מבינה שכמעט לא היו באור יום. יש לכך קשר להחלשות של העצמות וחוסר בויטמין D".

לדבריה, מגמת ההרעבה בולטת לאור מחקר שערכו היא ועמיתיה ממשרד הבריאות מאוניברסיטת בן גוריון אוניברסיטת חיפה ומהאוניברסיטה העברית אודות היקף הסיוע ההומניטרי לעזה ומתפרסם השבוע. ״מהמחקר שלנו עולה כי הסיוע ההומניטרי לעזה מסתכם בכשלושת אלפים קלוריות ליום לבנאדם. כל שמבחינת מזון לאוכלוסיה דאגנו שלא תסבול מרעב. הם גורמים לחטופים לתת תזונה במזיד. זה לא שלא הזינו אותם כי לא היה מה לתת".

בעסקת החטופים הקודמת היתה זו פרופ' אנדוולט שעדכנה בוועדת הבריאות כי היו ממצאים לפיהם חטופים קיבלו כדורים נגד דיכאון וחרדה לפני השחרור, כדי לשפר את מצבם.

"ייתכן שגם הפעם נתנו להם כדורים כדי לאושש אותם פיזית ונפשית. ואולי גם קצת מזון. יש להם ניסיון להראות שהם הומניטרים. אבל לא ניתן להסתיר הרעבה של יותר משנה אם אתה נותן אוכל כמה ימים לפני השחרור. אני רוצה לקוות שלא נראה עוד מראות קשים יותר וחשוב שכולם יחזרו מה שיותר מהר. אין ספק שחטופים עלולים למות גם מרעב שם".