העלייה במקרי האובדנות בצה"ל: כיצד נזהה מצוקה בזמן אמת ומה ניתן לעשות?

נתונים חדשים ושאלות מורכבות פורסמו הבוקר (רביעי) נתונים מדאיגים בדוח צה"ל, המצביעים על עלייה לכאורה במקרי האובדנות בקרב חיילים, ובעיקר חיילי מילואים. מדובר בנושא רגיש וכאוב, שיש להתייחס אליו בכובד ראש. עם זאת, חשוב לנקוט משנה זהירות בפרשנות שאנו מעניקים לנתונים. למילים הכתובות בתקשורת יש השפעה ישירה על תחושת הרווחה הנפשית של קוראים רבים, ובייחוד של אלו המצויים במצוקה.

הצגת מספרים מוחלטים בלבד אינה מספקת תמונה מדויקת על מגמות באובדנות. כדי לקבוע האם מדובר בעלייה, יש לבחון את שיעור האובדנות ביחס למספר החיילים הכולל, ולהשוות אותו לשיעור בשנים קודמות. מאחר ובמלחמת חרבות ברזל התגייסו לצה"ל אלפי משרתי מילואים ביחס חסר תקדים לשנים קודמות, חיוני לדבר בשיעורים ולא רק במספרים.

האם עלינו להסיר דאגה מליבנו? – בהחלט לא. מאחורי כל מספר מסתתרת נפש יקרה, עולם ומלואו, ומשפחה שנושאת את כאב האובדן לנצח. כל אדם שמת מאובדנות הוא אבדה שאין לה שיעור. מחקרים מראים שבמהלך תקופות של מצבי חירום לאומיים, שיעורי האובדנות נוטים לרדת, אך הסיכון נוטה לעלות לאחר שהאיום המיידי חולף.

זיהוי סימני סיכון ועזרה נפשית ראשונה:זיהוי חייל הנמצא בסיכון לאובדנות דורש תשומת לב לסימנים התנהגותיים, רגשיים ומילוליים. סימני אזהרה עשויים לכלול נסיגה חברתית והתרחקות מהקבוצה, הבעת תחושות של חוסר תקווה או חוסר ערך, שינויים חדים במצב הרוח, או אמירות מפורשות על רצון למות. בסביבה הצבאית, תפקידם של חברים ליחידה ושל מפקדים הוא משמעותי. נדרשת ערנות לשינויים בהתנהגות החיילים, והיכולת לפעול ברגישות יכולה להציל חיים.

יחד עם זאת, חיילים בסדיר ובמילואים נוטים להסתיר את מצוקתם, גם כשמדובר במצוקה עוצמתית. תחושת האחריות האישית, הרצון לשמור על תדמית של חוזק והחשש מהשלכות אפשריות על שירותם, מונעים מהם לפנות לעזרה. בחברה הצבאית, שבה הערכים של חוסן ועמידות הם מרכזיים, רבים חוששים לחשוף חולשה מתוך חשש שייראו "פחות מתאימים".

מתן עזרה ראשונה נפשית מבוסס על הקשבה פעילה, הבעת אמפתיה והכוונה לעזרה מקצועית. שירות ער"ן לחיילים מהווה ערוץ ייחודי המאפשר פנייה אנונימית, ופותח דלת לעולם שבו אין דרגות ואין מדים, רק אדם שמקשיב באמת. השיחה הטלפונית או המקוונת היא הזדמנות נדירה לשחרר את המטען הרגשי שהם נושאים לבדם.

אובדנות אינה גזירת גורל, ובמרבית המקרים היא ניתנת למניעה בעזרת מודעות, שיח פתוח ופעולה נכונה. אובדנות היא תזכורת כואבת לכך שגם בתוך מציאות מאורגנת לכאורה, ישנם אנשים הנאבקים בשקט עם מצוקה שקופה. אך לצד הכאב, טמונה גם התקווה – התקווה כי באמצעות זיהוי מוקדם, הכלה רגשית וסיוע נפשי מתאים, ניתן להציל חיים.

המענה לאובדנות אינו טמון רק במערכות תמיכה מקצועיות, אלא גם בחיזוק הקשרים האנושיים היומיומיים – היכולת להקשיב, לשאול את השאלות הנכונות, ולהיות שם עבור כל מי שנמצא במצוקה. עלינו לטפח תרבות שבה כל אחד מרגיש מובן, נראה ונתמך, מתוך אמונה עמוקה שאפילו פעולה קטנה של אכפתיות יכולה להיות נקודת מפנה בחייו של אדם. מדובר במאמץ משותף של כולנו – למען החיים, למען החיבור, ולמען התקווה.

בער"ן יש מי שמקשיב לכם בקו לחיילים בסדיר ובמילואים ובני משפחותיהם - חייגו 2201* כל שעות היממה באופן מידי ואנונימי, באינטרנט: www.eran.org.il', באמצעות הוואטסאפ במספר 052-8451201, בצ'אט ובפורום.

ד"ר שירי דניאלס היא המנהלת המקצועית הארצית של עמותת ער"ן וראשת התוכנית לתואר שני בייעוץ חינוכי במכללה למנהל. מחברת הספרים 'עוצמת ההקשבה – כיצד לסייע לסובבים אותך בזמן מצוקה רגשית ומשבר' ו-'כאב אנלוגי בעידן דיגיטלי, בהוצאת מטר.