אחרי כ־250 ימי מילואים שהחלו בהקפצתה מביתה ב־7 באוקטובר, ובעיצומו של שירות מילואים בגבול לבנון, רס"ר (מיל') טליה נוימן הוקפצה שוב לפני כחודש - אך הפעם מסיבה טובה: היא נמצאה מתאימה לתרומת מח עצם לאישה בשנות ה־70 לחייה, שאותה לא הכירה.

כאחראית כוח האדם בחטיבה 9 ותפעול הפעילות בשטח, שירות המילואים של טליה בשנה האחרונה החל כשהוקפצה מביתה שביקנעם עילית להר דב שעל גבול לבנון, יחד עם חבריה לחטיבת המילואים של יוצאי גולני. משם היא הספיקה לעבור למפקדת החטיבה בחרמון, להשתחרר ולהתגייס שוב בקיץ. בתפקידה האחרון, עם המחלקה במטולה, היא היתה אמונה על תנועת החיילים אל לבנון וממנה, על פינוי הפצועים מול חיל רפואה, ועוד.

בסוף החודש שעבר, אחרי כ־250 ימי מילואים ובעיצומו של התמרון הקרקעי, קיבלה טליה פנייה ממאגר מח העצם הלאומי של עמותת "עזר מציון", שאליו הצטרפה עוד כשהיתה בבקו"ם לפני שש שנים. "נאמר לי שנמצאתי מתאימה בהתאמה מלאה לתרומת מח עצם להצלת חיים של אישה בשנות ה־70 לחייה", היא מספרת.

טליה לא חשבה פעמיים: "חיילי החטיבה בדיוק הונחו לצאת למשימה נוספת בשטח, ומבחינתי לא היתה התלבטות. החלטתי שהמעשה הזה יוקדש להצלחתם במשימה. ביקשו שאגיע כבר למחרת כדי להתחיל בתהליך הבדיקות לבחינה סופית של ההתאמה. נסעתי לבית אורנית של העמותה בפתח תקווה, ובתוך כמה ימים התחלתי את התהליך לקראת התרומה".

"זו זכות וזה מעשה אציל להעניק לאדם שאתה אפילו לא יודע מי הוא, זאת תרומה אדירה, זה סיפוק שקשה לתאר"

כשסיפרה למפקדת שלה על הפנייה מהעמותה, "היא התרגשה באופן מיוחד ואמרה לי שאמא שלה עברה השתלת מח עצם מצילת חיים. פתאום הבנתי שהמעשה הזה מציל משפחה שלמה, לא רק אדם אחד. התהליך לא ארוך ולא קשה, והצוות של עזר מציון מלווה ועוטף אותך לאורך כל הדרך. לפני התרומה דאגו לי אפילו לשינה ולאירוח כי הגעתי מרחוק, מה שהעצים את החוויה".

גם בחזית וגם בעורף

הצלת חיים לא תהיה זרה לטליה בעוד שנה, כשתסיים את לימודיה כסטודנטית לסיעוד. "זו זכות וזה מעשה אציל להעניק לאדם שאתה אפילו לא יודע מי הוא, זאת תרומה אדירה, וחשוב שכל מי שנמצא מתאים יירתם לה, זה סיפוק שקשה לתאר", היא אומרת.

מנהלת המאגר הלאומי לתורמי מח עצם של עזר מציון, ד"ר ברכה זיסר: "מרגש לראות את ההירתמות המיוחדת של טליה, שבמשך חודשים מסייעת להצלת חיים בחזית וכשקיבלה צו 8 מהעמותה היא לא התלבטה לרגע והגיעה כדי להציל חיים גם בעורף. לראות את טליה ולהבין עד כמה תהליך פשוט הוא הזדמנות להציל חיים, כשאת תחושת הסיפוק באמת קשה לתאר".