האם לחסן את בני הנוער?

מתי יתחילו לחסן נערים וילדים?

משרד הבריאות נערך לתחילת חיסון בני 15-12 מיום ראשון הקרוב - בחודש הראשון בבתי הספר ולאחר מכן בקופות החולים. האופרציה תצא לדרך לאחר שתתקבל החלטת המומחים לגבי שכיחות דלקת בשריר הלב והאם היא קשורה לחיסון - וזאת כדי שניתן יהיה להציג לציבור נתונים מלאים על בטיחות החיסון.

מדוע חיכו עד עכשיו?

פייזר פרסמה את תוצאות המחקר שלה בבני נוער ב־31 במארס. האישור האמריקני ניתן רק לפני שלושה שבועות ואישור רשות התרופות האירופית רק בסופ"ש, כך שלא מדובר בעיכוב גדול. מצב התחלואה בקורונה כעת בישראל שונה בתכלית ממה שהיה לפני חצי שנה כשהחל מבצע חיסוני המבוגרים, ורמות התחלואה נמוכות מאוד. לכן אין דחיפות בקבלת ההחלטה. לצד זאת, הצטברו דיווחים על כ־70 מקרים של דלקת בשריר הלב, בעיקר בצעירים.

כמה בני נוער כבר קיבלו את החיסון?

במסגרת המחקר של פייזר קיבלו את החיסון 1,130 בני נוער. בארה"ב התחסנו בשבוע הראשון למבצע 600 אלף בני נוער במנה ראשונה, כך שמספר המתחסנים עד כה מוערך בכ־1.8 מיליון.

בימים אלו מתחיל החיסון במנה השנייה. בישראל ניתן החיסון באופן חריג ובאישור מיוחד לכ־900 בני נוער בני 15-12 שסובלים ממצבי בריאות שונים, ובהם השמנת יתר, סוכרת ואחרים, או לבני נוער שבמשפחתם הקרובה אדם בסיכון גבוה לקורונה.

האם כל סוגי החיסונים יינתנו לבני 15-12?

נכון לעכשיו, רק החיסון של פייזר מאושר לשימוש חירום בבני נוער.

לפני שבוע פרסמה מודרנה תוצאות מחקר של יעילות החיסון שלה בבני נוער (18-12), שמהן התבררו 100 אחוזי יעילות. החברה צפויה גם כן להגיש בתחילת החודש בקשה ל־FDA לאישור שימוש חירום בחיסון מודרנה לבני נוער.

מהן הסכנות ו/או תופעות הלוואי?

במחקר של פייזר על אוכלוסיית בני הנוער דווח על תופעות לוואי מקומיות, בעיקר כאב במקום ההזרקה, חולשה, כאב ראש וצמרמורת. התופעות הללו היו בעיקר בדרגת חומרה קלה־בינונית וחלפו בתוך יממה או שתיים. לא נמצאו במחקר תופעות לוואי משמעותיות.

עם זאת, בדיון הצוות לטיפול במגיפות בנושא, צוין כי "בנקודת הזמן הזאת לא ניתן להסיק מסקנות על קיום תופעות לוואי ששכיחותן אינה גבוהה, בשל גודלה של קבוצת הניסוי".

בישראל נעשית בדיקה לגבי תופעה שלא דווחה במחקרי פייזר - דלקת בשריר הלב. גם בארה"ב נאספים נתונים בנושא הזה.

מה הטעם לחסן ילדים בזמן שאנחנו במצב של כמעט חסינות עדר?

חלק מהמומחים סבורים כי ברמת התחלואה היום בישראל ייתכן שהסיכון מהחיסון עלול להיות גדול מהסיכוי לחלות ולהסתבך. ובכל זאת, עדיין נשקפת סכנה מהווריאנטים.

שליש מהאוכלוסייה בישראל אינו מחוסן. התחלואה בעולם עדיין גבוהה, והדבר עלול להביא ליצירתם של וריאנטים שיפגעו בחיסוניות שהושגה בישראל. העלאת שיעור האוכלוסייה המחוסנת בישראל תקטין את הסיכון להתפשטות וריאנט.

מהו מספר הילדים שחלו בקורונה ושמצבם הבריאותי הוגדר קשה?

יותר מ־300 אלף ילדים נמצאו חיוביים לקורונה, אך לפי נתוני האגף לאפידמיולוגיה אושפזו עד לתחילת אפריל רק 1,114 ילדים. מצבם הרפואי של 163 היה בינוני עד קשה.

במילים אחרות, אחד מכל שבעה ילדים שאושפזו בשל קורונה היה במצב בינוני עד קשה, ומהם שבעה נפטרו.