ההסכמים וההבנות של ראש הממשלה בנימין נתניהו ובכירי משרד הבריאות  עם חברת "פייזר" האמריקנית וההחלטה המנהיגותית והבריאותית האמיצה והחשובה מאוד, אך השנויה במחלוקת, להיענות בפועל להצעת לחברת התרופות למתן בלעדיות לחברה באספקת חיסוני הקורונה - הצליחו למנוע מוות ותחלואה קשה של ישראלים רבים מקורונה. ישראל הייתה אחת המדינות המובילות בעולם במתן החיסונים ובהגנה על הציבור במגפה העולמית שהילכה אימים על העולם כולו.

דווקא בימי המלחמה הקשים האלה, חשוב להזכיר שלפי נתוני משרד הבריאות, מאז תחילת המגפה בישראל, בפברואר 2020, ועד אתמול, מתו מקורונה 13,039 ישראלים - שמונה מהם רק בשבוע האחרון. בנוסף, עשרות אלפים חלו באופן קשה ביותר ומסכן חיים, עם השלכות גופניות ונפשיות רבות ומתמשכות.

עוד על פי נתוני משרד הבריאות, בישראל יש נתונים גבוהים מאוד ברמה עולמית של התחסנות לקורונה: כמעט שבעה מיליון ישראלים קיבלו את המנה הראשונה של החיסון, כששה מיליון ישראלים קיבלו גם את המנה השנייה וכ-4.5 מיליון ישראלים קיבלו גם את המנה השלישית של החיסון.

התוצאה של ההתחסנות הגבוהה היא שלפי נתוני משרד הבריאות, מאז החלו חיסוני הקורונה בישראל ניצלו ממוות לפחות כ־20 אלף ישראלים. אלמלא החיסונים, מניין המתים עד כה עלול היה להגיע ליותר מ־30 אלף ישראלים.

נתונים דרמטיים אלו, שנחשפו בינואר 2022, עולים מניתוח נתונים מיוחד שערך עבור "ישראל היום" פרופ' איתמר גרוטו, לשעבר ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות והמשנה למנכ"ל המשרד. הנתונים שערך וחישב גרוטו מתבססים על ניתוח של המרכז לבקרת מחלות של אירופה (ECDC), אחד הגופים החשובים בעולם למעקב אחר מחלות ומגפות. למעשה, מדובר בהערכה זהירה, משום שהיא מתייחסת רק לבני 60 ומעלה. לדברי גרוטו, יש עוד לפחות כמה אלפי ישראלים, בני פחות מ־60, שניצלו בזכות החיסונים שהצליחו להביא משרד הבריאות ונתניהו לישראל.

"אין זו החלטה רגילה"

אולם, בדוח מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, שבדק את קבלת ההחלטות של ראש הממשלה, הממשלה ומשרד הבריאות במהלך מגפת הקורונה, עולה ביקורת מהותית ומשמעותית על דרך קבלת ההחלטות בהבאת החיסונים ובהחלטות נוספות במאבק וההתמודדות עם המגפה.

מהדוח עולה, כי חלק מההחלטות הקריטיות במאבק במגפה לא התקבלו באופן הנכון והראוי מבחינה שלטונית וציבורית.

המבקר קבע, כי במבחן התוצאה, ההחלטה שקיבל נתניהו להיענות בחיוב להצעת חברת פייזר למתן בלעדיות לחברה עד מרץ 2021 תרמה למניעת תחלואה קשה ואף מנעה מוות של ישראלים רבים. עם זאת, המבקר מצא כי למעט שני עדכונים כלליים לגבי המגעים שהתקיימו עם חברות התרופות ולגבי הצורך להמתין לאישור ה־FDA את החיסון, ההחלטה והעובדה שהנושא כבר סוכם טלפונית עם מנכ"ל החברה, אלברט בורלא, לא דווחו על ידי נתניהו או כל גורם אחר לקבינט הקורונה – ומשכך, קבינט הקורונה לא אישר אותן.

המבקר ציין עוד, כי הסיבות לכך שקבינט הקורונה לא עודכן בהסכמים המיוחדים עם פייזר היו החשש מהדלפות, חובת הסודיות המסחרית כלפי חברות התרופות וההגבלות החוזיות בין החברות והמדינה - וקבע כי החשש מפני הדלפה לא-רצויה אינו יכול להצדיק את הדרך שבה התקבלה ההחלטה. המבקר הוסיף כי יש להתמודד עם תרבות קלוקלת של הדלפות מפורומים בכירים, כמו גם לקבוע פורום מצומצם ומוסמך, שיאפשר קבלת החלטה מהירה, באופן יעיל ומיטבי ותוך הקפדה על סודיות.

עוד קבע המבקר, כי לצד התועלות לישראל, מדובר בהחלטה שהייתה כרוכה באותה העת בסיכונים לבריאות הציבור, גם אם אלו סיכונים מחושבים. אין זו החלטה רגילה או פעוטה שנכון לקבלה על ידי גורם אחד, בכיר ככל שיהיה - ללא הסמכה על ידי הממשלה. נוכח כובד משקלה, ובהתאם להחלטת הממשלה, מתחייב היה להעביר את הנושא לדיון והחלטה של קבינט הקורונה המוסמך מטעם הממשלה לרכז את האסטרטגיה ליציאת ישראל ממשבר הקורונה; ואולם, ההחלטה לא נדונה בקבינט הקורונה, והממשלה לא קיבלה החלטה להסמיך את ראש הממשלה לקבל החלטות אלו במקומה.

להסדיר את קבלת ההחלטות

המבקר קבע עוד, כי חיסוני הקורונה שימשו רכיב מרכזי באסטרטגיית היציאה של ישראל מהמשבר בשל תרומתם הצפויה להצלת חיי אדם ולמניעת הטלת הגבלות נוספות על חיי תושבי המדינה, כי המידע שהעבירה ישראל לפייזר במהלך מבצע החיסונים היה מצטבר (אגרגטיבי) ולא כלל מידע מזוהה של מחוסנים וכי משרד הבריאות פירסם את המידע באתר האינטרנט שלו לידיעת הציבור.

נתונים מסקרנים נוספים שחשף המבקר הם כי עד אוקטובר 2022 רכשה מדינת ישראל חיסונים ואופציות לרכש חיסונים בסכום של 3.4 מיליארד שקלים משלוש חברות וכי העלות הממוצעת המשוקללת למנת חיסון (בשקלול של עלויות רכישת החיסונים משלוש החברות) הגיעה ל-117 שקלים.

"הסיבות לכך שקבינט הקורונה לא עודכן בהסכמים המיוחדים עם פייזר היו החשש מהדלפות וההגבלות החוזיות בין החברה והמדינה - אך החשש מפני הדלפה לא רצויה אינו יכול להצדיק את הדרך שבה התקבלה ההחלטה"

המבקר ציין כי בעת אירוע של משבר לאומי אזרחי, עשויות להתקיים נסיבות חריגות שיצריכו קבלת החלטה בהרכב מצומצם, בין היתר כדי לשמור על סודיות ולאפשר קבלת החלטה מהירה, באופן יעיל ומיטבי, דבר שנעשה באופן דומה בהקמת קבינט המלחמה במהלך מלחמת חרבות ברזל, ולכן, הוא ממליץ  שמשרד ראש הממשלה, בשיתוף משרד המשפטים, יסדירו את אופן קבלת החלטות בהרכב מצומצם בנסיבות חריגות, תוך עדכון הממשלה בהקדם האפשרי.

נוסף על כך, נוכח החשיבות של גוף מתכלל-אופרטיבי לניהול משברים במרחב האזרחי, מומלץ שגוף כזה יוקם ושהציבור יקבל את המידע על הפעילות של מנגנונים אלה שהם קריטיים להצלחה בהתמודדות עם משברים לאומיים כמו מגפה או מלחמה.