לא רק קלישאה: בעקבות המלחמה - עלייה חדה בחולים ב"תסמונת הלב השבור"

"תסמונת הלב השבור" בעלת השם הרומנטי היא תסמונת קרדיולוגית נדירה יחסית, שקיימת בחלק מהמקרים המגיעים עם חשד להתקף לב. מדובר בתגובה גופנית למתח נפשי או פיזי, שמתבטאת בתחושה ובמאפיינים דומים להתקף לב, אך בבדיקת הדמיה הרופאים לא מוצאים חסימה או אוטם בלב.

התסמונת, שפוגעת בעיקר בנשים, נגרמת מעלייה פתאומית בהפרשת אדרנלין וגורמת אצל אנשים מסוימים ל"שיתוק" של שריר הלב. תסמונת הלב השבור מוכרת גם בשם "טקצובו", שניתן לה ביפן ומשמעותו מלכודת לתמנונים, שמזכירה את צורת הלב בהפרעה זו.

בבתי החולים בישראל הבחינו לאחר 7 באוקטובר בעלייה במספר המקרים והחליטו לחקור את הנושא. שני מחקרים שיוצגו בתחילת יוני בכנס האיגוד הישראלי לקרדיולוגיה מראים עלייה של פי שניים עד פי חמישה במספר מקרי תסמונת הלב השבור.

מחקר אחד שנעשה בבתיה"ח ברזילי וסורוקה, מצא כי בעוד בחודשים אוקטובר-נובמבר 2022 הגיע לביה"ח ברזילי באשקלון רק מקרה אחד של תסמונת הלב השבור, מתוך 95 מקרים של התקפי לב מסוגים שונים, באוקטובר-נובמבר 2023 הגיעו חמישה מקרים.

"כל המטופלים חוו סטרס"

החוקרים סקרו מאפיינים של שמונה מקרי טקצובו שאובחנו בברזילי ובסורוקה, ומצאו כי בעוד בספרות רק כ־20 אחוז מהמקרים סובלים מסיבוכים דמויי אי־ספיקת לב, בתקופה שאחרי 7 באוקטובר מקרי הטקצובו היו קשים יותר וכשני־שלישים מהם (66 אחוז) סבלו מסיבוך.

ד"ר שרון ברוכה, רופא בכיר ביחידת הצנתורים בביה"ח ברזילי, סיפר על התופעה: "תסמונת הלב השבור דומה מאוד לאוטם לבבי. המטופל מגיע עם כאבים בחזה, קוצר נשימה ולעיתים התעלפות, ויש שינויים באק"ג ובאקו לב, שמצביעים על חשד לאיסכמיה (פגיעה באספקת הדם ללב). בגלל שזה דומה לאוטם החולים עוברים צנתור אבחנתי, אך כאשר מתגלה שאין להם חסימה, הטיפול הוא בעיקר תרופתי תומך וזיהוי של סיבוכים. תפקוד שריר הלב חוזר להיות תקין אחרי כמה ימים".

"בברזילי אבחנו חמישה מקרים בחודשים שאחרי 7 באוקטובר, לעומת חולה אחת בתקופה המקבילה קודם, וזו עלייה משמעותית. במחקר שלנו ראינו שכשהסטרס משמעותי מאוד - אישית ולאומית, זה יכול להוביל לביטוי משמעותי מבחינה קלינית. היו לנו שישה חולים עם סיבוכים משמעותיים, אך יש לסייג שמדובר במחקר קטן".

"עוד מצאנו שכל המטופלים שלנו חוו סטרס נפשי. לא היה מטופל עם סטרס פיזי, ורוב המקרים היו ממש סמוכים למתקפה. ככל שהזמן מאירוע הסטרס חולף, כך הסיכון לתסמונת הזו הולך וקטן. 7 באוקטובר גרם לשיברון לב אצל המון ישראלים, ולהערכתנו זה גרם לתסמונת הזו באותה תקופה".

מחקר אחר על תופעת תסמונת הלב השבור מצא עלייה משמעותית של כ־100 אחוז בשכיחות התסמונת בחודשים שלאחר אירועי הזוועות של 7 באוקטובר.

במהלך החודשים אוקטובר עד דצמבר אושפזו יותר מ־30 מטופלים, בהשוואה ל־16 מטופלים בתקופה המקבילה ב־2022. המחקר הקיף שישה בתי חולים, כך שהוא כלל גם אוכלוסייה שלא גרה באזור הדרום. במחקר נכללו מי שאושפזו במחלקות קרדיולוגיות עם אבחנה של תסמונת הלב השבור. בתי החולים שהשתתפו במחקר היו אסותא אשדוד, ברזילי באשקלון, הלל יפה בחדרה, שמיר אסף הרופא, וולפסון בחולון ומאיר בכפר סבא.

מחקר עם משמעות בינ"ל

המחקר נערך על ידי ד"ר יובל כחילה ופרופ' אלי לב, מנהל המערך הקרדיולוגי בביה"ח הציבורי אסותא אשדוד.

"רוב התיאורים של תסמונת הלב השבור דווחו בעקבות משברים אישיים קשים, כמו מוות במשפחה. אין תיאורים של מקרי טקצובו שנגרמו בעקבות טראומה לאומית קשה. אני לא מכיר בספרות המדעית העולמית תיאורים כאלה, וכאן החידוש הגדול במחקר הזה", אומר פרופ' לב.

"בכל ששת בתי החולים בדקנו את שכיחות תסמונת הלב השבור בחודשים אוקטובר עד דצמבר והשווינו בין שנת 2023, לאחר 7 באוקטובר, לתקופה המקבילה בשנת 2022. ראינו עלייה מאוד משמעותית, כמעט פי שניים, בשכיחות מקרים ברורים של תסמונת הלב השבור. ככל הנראה, הסטרס הנפשי הניכר גרם לעלייה בשכיחות התסמונת הזו. המחקר שלנו מראה שלא רק תושבי הדרום, אלא תושבי כל הארץ סבלו מזה".

פרופ' עמית שגב, יו"ר האיגוד הקרדיולוגי, אמר על התופעה: "תסמונת הלב השבור קשורה לעלייה בסטרס, ובכל מיני מצבים שיש עליית סטרס צפוי שתהיה עלייה בתסמונת הזו. כך, למשל, בעקבות רעידת האדמה בקליפורניה ראו עלייה אדירה בהתקפי הלב, שחלקם היו תסמונת הלב השבור. אני לא מופתע מהממצאים, אני מופתע שזה לא היה הרבה יותר".

בתקופה האחרונה בעקבות המלחמה גובר גם החרם האקדמי על ישראל. אחד משני המחקרים הוגש לפרסום בכתב עת מדעי בחו"ל, אך נדחה בנימוקים לא ענייניים, לרבות הערות שלפיהן על החוקרים היה לבדוק את המצב בעזה ולא בישראל.