מחקר: יותר משליש מהנשים עברו פגיעה מינית על ידי מטפל במערכת הבריאות

37 אחוזים מהנשים דיווחו שעברו פגיעה מינית על ידי מטפל במערכת הבריאות. כאשר 22 אחוזים מהן עברו פגיעה כזו בחמש השנים האחרונות- כך עולה ממחקר שיזם משרד הבריאות. מדובר בנתונים ראשונים מסוגם על היקף הפגיעות המיניות במהלך טיפול במערכת.

מהמחקר עולה כי רופאי נשים אחראים ל-32 אחוזים מהפגיעות שדווחו. 4 אחוזים היו מטפלים אלטרנטיביים, 2 אחוזים סניטרים, טכנאים או רוקחים. 12 אחוזים הם בעלי מקצועות בריאות אחרים, 6 אחוזים מהפוגעים הם רופאי שיניים ו-5 אחוזים הם אחים או מטפלים מתחום הסיעוד. 

מהממצאים עולה שהפגיעות הנפוצות ביותר היו מבטים (28 אחוזים מהנפגעות דיווחו על כך), אמירות מקטינות ומחפיצות (26%), נגיעות (13%) בקשות להתפשט (13%), הצעות מיניות (9%), מעשים מגונים בעצמם בפני המטופלת (5%), אונס וביצוע מעשים מגונים בכפייה (5%) וסחיטה באיומים (4%) - חשוב לציין כי ניתן היה לסמן יותר מאפשרות אחת של פגיעה.

מחצית מהפגיעות התרחשו במרפאות קופות החולים, 28 אחוזים התרחשו במרפאות פרטיות ו-16 בבתי החולים. 14 אחוזים מהמשיבות דיווחו כי נפגעו על ידי אותו המטפל יותר מפעם אחת ועד חמש פעמים ו-3 אחוזים דיווחו כי נפגעו על ידי אותו מטפל יותר מחמש פעמים.

טיפול לקוי של קופות החולים

הסקר חושף גם את העובדה שטיפול קופות החולים בנושא הפגיעות המיניות לקוי ולא מספק.

52 אחוזים מהנפגעות אמרו שכלל לא היו מודעות לקיום גורם אחראי הממונה על מניעת הטרדה מינית במקום הפגיעה, ו-24 אחוזים ציינו שהן סבורות שאין גורם אחראי הממונה על הנושא. שבעה אחוזים מן הנשים שנפגעו במערכת הבריאות ראו פרסום בולט בנוגע לקיום גורם ממונה על מניעת הטרדה מינית במקום שבו התבצעה הפגיעה. בנוסף, רק 7 אחוזים מן הנשים השיבו כי הפגיעה דווחה לגורם רשמי כלשהו.

בבדיקת הסיבות לשיעור הדיווח הנמוך עולה כי בקרב 23 אחוזים היה ספק עצמי - האם אכן נפגעו, ו-17 אחוזים לגבי חומרת המקרה. 13 אחוזים השיבו כי הסיבה לחוסר הדיווח היא בושה, 9 אחוזים בשל חוסר אמון ביכולת של המערכת לטפל בעניין. בנוסף, ארבעה אחוזים דיווחו שאי הדיווח נבע מפחד מהגורם הפוגע או חשש שיימנע מהמתלוננת טיפול רפואי בעקבות התלונה. ממצאים דומים עלו גם מראיונות עומק שביצעו החוקרות עם הנפגעות ונשות מקצוע מהתחום.

המחקר מצביע על השלכות קשות של פגיעה מינית בתוך מערכת הבריאות, לרבות על בריאותן של המטופלות: בעקבות הפגיעה, 28 אחוזים מהנשים דיווחו על נזק נפשי או רגשי, 9 אחוזים על נזק אישי או חברתי ו-4 אחוזים על נזק גופני או רפואי.

בבחינת השפעות מתמשכות בקרב הנפגעות עלה כי 32 אחוזים דיווחו שויתרו על טיפול רפואי בעקבות הפגיעה, 19 אחוזים דיווחו כי איבדו אמון ברופאים ובמטפלים ו-14 אחוזים דיווחו כי הן נוקטות בעקבות הפגיעה בזהירות, חשדנות, מודעות יתר והצבת גבולות.

המחקר כלל סקר אינטרנטי עליו השיבו 963 נשים מעל לגיל 21 ונערך מחודש ינואר ועד לחודש יוני 2023. בנוסף, המחקר הכיל ראיונות עומק עם נשות מקצוע ומטופלות שעברו פגיעה מינית במערכת הבריאות וכן, ניתוח שיח ברשת. המחקר נערך לבקשת ועדת ההיגוי המצומצמת מטעם משרד הבריאות, בראשות ענת לייכטר, ממונה על הטיפול בתלונות על הטרדות מיניות על ידי מטפלים במשרד הבריאות, שהזמינה וליוותה את המחקר, ונערך על ידי על ידי פרופ' רחל נינהולץ-גנות, פרופ' ברוך רוזן, שרביט פיאלקו, ותמי ברוש ממכון ברוקדייל.

"מאז פרסום חוזרי המנכ"ל בשנת 2022, התקבלו בנציבות הקבילות למקצועות רפואיים כ-180 תלונות, כולן נבדקות ביסודיות וברגישות, כאשר בלמעלה מ-100 תלונות הסתיים הבירור," אמרה ענת לייכטר, ממונה על הטיפול בתלונות על הטרדות מיניות על ידי מטפלים במשרד הבריאות. "בין תוצאות הבירור המלצנו ב-13 תלונות על הגשת קובלנה ליחידת הדין המשמעתי. בנוסף, ב-12 מהתלונות ננקטו סנקציות במוסד הרפואי כגון פיטורין או אזהרת המטפל". עוד פנתה והזמינה את כל מי שנפגע או נפגעה להגיש תלונה והוסיפה כי ניתן לפנות ולהתייעץ גם במידה וקיים ספק אם המעשה הוא בגדר פגיעה מינית.

נתונים בלתי נתפסים

"הנתונים שעולים מדוח משרד הבריאות בלתי נתפסים. נשים צריכות להרגיש בטוחות בכל מקום אליו הן מגיעות, אחת כמה וכמה לבדיקות וטיפולים במערכת הרפואה בה נשבעים הרופאים להגן ולהבטיח את הכבוד והאמון שנותנים בהם המטופלות והמטופלים", מסרה טל הוכמן, מנכ"לית שדולת הנשים. "המצב שבו נשים נמנעות מלגשת לטיפול רפואי בשל הפחד מפגיעה על ידי המטפל הוא מסכן חיים. אסור שהטיפול של משרד הבריאות יתחיל ויגמר בעידוד נשים להגיש תלונות, משרד הבריאות חייב לעסוק גם במניעה והרתעה".

"בימים אלו בוחן משרד הבריאות את החזרת הרישיון המקצועי של הגניקולוג בני שכטר שהורשע ונאסר לאחר שביצע עבירות מין במטופלות בחדר הטיפולים. על המשרד לאסור את חזרתו של עבריין המין לזירת הפשע וכך להתחיל בהחזרת האמון של הנפגעות ונשים נוספות במערכת", הוסיפה הוכמן. "באשר לפעילות המניעה, אנו קוראות ליו"ר ועדת הבריאות בכנסת לכנס דיון דחוף עם כלל הגורמים הרלוונטים כדי לבחון פעולות אופרטיביות שיבטיחו לנשים מרחב טיפול בטוח".

במשרד הבריאות ציינו את פעילותם למאבק בפגיעות והטרדות מיניות במערכת, כאשר מחקר זה הוא אחד הצעדים. בין הפעולות שנקט המשרד לאחרונה.

כמו כן, מינה מנכ"ל משרד הבריאות צוות שתפקידו קידום מניעת פגיעות מיניות ושיפור הטיפול בהן. כמו כן, פורסם חוזר מנכ"ל שקובע כללים למניעת פגיעה והטרדה מינית במהלך טיפול רפואי ודרכי הטיפול בתלונות, וכן חוזר מנכ"ל נוסף בנושא מניעה וטיפול בהטרדה מינית בין עובדים במערכת הבריאות.

משרד הבריאות פונה לכל מי שנפגע או הוטרד על רקע מיני ומזכיר כי ניתן לפנות לממונים על הטרדות מיניות בארגונים השונים ו/או לממונה במשרד הבריאות על תחום ההטרדות המיניות על ידי מטפלים בנציבות קבילות הציבור למקצועות הרפואה, בקישור הבא: https://www.gov.il/he/service/submitting-a-petition-regarding-sexual-harassment