בהדסה פיתחו שיטה מהפכנית לזיהוי תינוקות שנושאים את הזיהום המולד בנגיף ה – CMV, שעלול לגרום לפגיעה בהתפתחות ובדיבור ואף לעיוורון וחירשות בתינוקות.
השיטה החדשה מזהה את הנגיף באמצעות "איגום מטושים", אותה הצורה בה נבדק נגיף הקורונה. המחקר שנערך בהובלת חוקרות מהמרכז הרפואי הדסה ומהאוניברסיטה העברית עם צוותיהן ופורסם ב- NATURE MEDICINE, מעורר בימים אלה עניין בינלאומי ועשוי לשנות לחלוטין את דרכי האבחון, ובעקבות זאת את מניעת התחלואה הקשורה בנגיף ה-CMV.
ציטומגלו, המוכר בשמו המקוצר CMV, מתפשט באמצעות נוזלי גוף או מגע קרוב עם אדם הנושא את הנגיף, כאשר לרוב הוא עובר בין ילדים קטנים בפעוטונים ובגני הילדים. ההדבקה בנגיף לרוב אינה מורגשת, או שתסמיני המחלה דומים לתסמיני שפעת והם אינם מסוכנים באנשים בוגרים ובריאים.
במידה והדדבקה מתרחשת במהלך היריון, הנגיף יכול לעבור לעובר דרך השליה ולגרום לו לפגיעה קשה שתשפיע באופן ניכר על איכות חייו. נגיף זה הוא המוביל בזיהומים מולדים כאשר אחד מתוך מאתיים יילודים נולד עם הזיהום שקיים כבר בעת הלידה. אחד מתוך חמישה יילודים אשר נולדים עם הווירוס יפתחו פגיעה משמעותית בשמיעה ובהתפתחות.
פרופ' דנה וולף, מנהלת היחידה לווירולוגיה קלינית בבית החולים הדסה עין כרם אשר הובילה את המאמר יחד עם ד"ר מורן יסעור מהאוניברסיטה העברית ופרופ' סמדר אבן טוב, מנהלת המחלקה לנאונטולוגיה בהדסה מתארת: "הווירוס עלול להוביל לבעיות נוירולוגיות ובעיות התפתחות בילדות והוא מהווה אחוז משמעותי מקרב מקרי לחירשות בגילאים אלו.
"למרות זאת, המודעות לחשיבות של הווירוס יחסית נמוכה בציבור הרחב בכלל העולם. מדובר בזיהום מולד הנמצא פה באופן קבוע – מעין התפרצות שקטה ומתמשכת המשפיעה עמוקות על ילדים ומשפחותיהם".
הקורונה איפשרה להתמודד עם אתגרים רפואיים נוספים
עד למחקר, השיטות המקובלות בעולם לאבחון הזיהום המולד ב-CMV היו מצומצמות, עם התמקדות רק במקרים המעלים חשד להידבקות, כך שרוב היילודים עם הזיהום המולד כלל לא היו מאובחנים.
פרופ' וולף מסבירה: "ברוב המרכזים בארץ ובעולם בודקים רק את היילודים שנולדים עם 'סימנים' שמעלים חשד להידבקות בווירוס – למשל כשהיילוד נכשל בסקר השמיעה, כשיש חשד לשינויים במערכת העצבים המרכזית, כשהיילוד קטן מהנורמה או כשהאם נדבקה בווירוס במהלך ההיריון ואובחנה בכך. רוב הילדים שנולדים עם הזיהום הם אסימפטומטיים, כך ששיטות האבחון הקיימות היום מפספסות את רוב היילודים עם הזיהום המולד. מדובר בעשרות אלפי ילדים ברחבי העולם מדי שנה".
פרופ' וולף מדגישה את חשיבות האבחון המוקדם של הווירוס: "יש מצבים בהם היילודים האסימפטומטיים הנולדים עם הווירוס יפתחו בשנים הראשונות לחייהם חירשות או יראו ליקויים בהתפתחות שפה או התפתחות מוטורית וקוגניטיבית. עם אבחנה מוקדמת ניתן לעקוב, לטפל, ואפילו למנוע את התפתחות החירשות והידרדרות הסימנים הנוירולוגים בעזרת טיפולים אנטי ויראליים וליווי רפואי מוקדם. בזכות ממצאי המחקר ניתן יהיה להגיע לאבחון מוקדם, לטיפול ולמעקב של אחוז משמעותי של ילדים שאחרת לא היו מאובחנים".
עד ביצוע המחקר, כדי לאבחן את כלל היילודים היה צורך בלקיחת דגימת רוק מכל יילוד ובדיקתה במעבדה, דבר שהצריך כמות בדיקות רבה מאוד, זמן ומחיר כלכלי רב. השיטה המהפכנית, שנשענת על פיתוח שפותח בבית החולים הדסה יחד עם האוניברסיטה העברית בתקופת הקורונה, כוללת קיבוץ דגימות רוק של היילודים, שיטה שהוכיחה את עצמה כיעילה ואמינה.
פרופ' וולף מסבירה: "בתקופת הקורונה, כדי להצליח לבדוק את אלפי הדגימות שקיבלנו ביום, פיתחנו שיטה פורצת דרך של איגום דגימות. כעת, השתמשנו ביכולת הזו כדי ליצור גישה חדשה לאבחנת הזיהום המולד ב- CMV. למעשה, אנחנו לוקחים דגימת רוק מכלל הילודים שהוריהם מאשרים את הבדיקה, ומקבצים שמונה דגימות ביחד וכולן נבדקות בפעם אחת. אם התוצאה שלילית, כלל הבדיקות מדווחות כשליליות ואם התוצאה חיובית אנחנו בודקים בשנית כל דגימה שבאותה הקבוצה בנפרד".
ד"ר יסעור מוסיפה כי "שיתוף הפעולה שיצרנו בפנדמיה איפשר התמודדות עם אתגרים רפואיים נוספים מהמעלה הראשונה".
"אלמלא שיטת האבחון החדשה הזיהום לא היה מאותר"
במחקר, שנערך במהלך 2022-2023, נבדקו 15,805 אלף יילודים בשני בתי החולים של הדסה בעין כרם ובהר הצופים כשהשיטה הוכיחה את עצמה כאמינה ויעילה ביותר. "במשך תקופת המחקר איתרנו 54 יילודים שנולדו עם זיהום מולד ב-CMV, יותר ממחציתם היו אסימפטומטיים.
"הסיקור האוניברסלי איפשר זיהוי מוקדם של הזיהום ביילודים, שכעת נמצאים במעקב, ואלמלא שיטת האבחון החדשה הזיהום כלל לא היה מאותר בחלקם", מספרת פרופ' וולף.
בעולם כולו קיים עניין רב באבחון יילודים להידבקות בווירוס ה – CMV בגלל השפעותיו הקשות על התפתחות התינוקות והמשך איכות חייהם. המחקר מעניק תוקף לשיטה מהפכנית שכעת ניתן יהיה להסתמך עליה במרכזי רפואה ברחבי העולם.
פרופ' וולף מסבירה כי המחקר גם ישמש גם בסיס לבחינת ההיקף האמיתי של הזיהום המולד ולהערכת חיסונים עתידיים. "לראשונה יש ניתוח מעמיק של ההיתכנות, היעילות והרגישות של שיטה בקנה מידה גדול של מעל 15 אלף יילודים בשנה. המחקר נעשה באופן שמאפשר לאמץ את מסקנותיו ובכך הוא מוביל למהפך בגישה לזיהום ובאבחון ילדים שעד היום כלל לא אובחנו".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו