אחד מתוך אלף חולים מת: כך ניתן לאבחן אפילפסיה ולצמצם את הסיכון למוות

לפי ההערכות כאחוז מהאוכלוסיה בישראל סובל מאפילפסיה. מדובר בבין 84 אלף ל-90 אלף חולים. אולם, מוות מאפילפסיה נדיר מאוד והוא מתרחש אצל כחולה בסבירת של אחד מאלף. בחלק גדול מהמקרים, חולים רבים מצליחים להסתייע בטיפול תרופתי או בניתוח מוחי לצריבת המוקד האפילפטי, לצורך הטבת מצבם הרפואי ולהתמודדותם של החולים עם המחלה. 

בעקבות פטירתו הפתאומית של הזמר והשחקן עומר דץ בן ה-30, בנם של אורנה ומשה דץ, מהתקף אפילפטי מומחים מסבירים מהי אפילפסיה וכיצד מטפלים בה.
אפילפסיה היא הפרעה נוירולוגית שבאה לידי ביטוי בפרכוסים חוזרים שמקורם בפעילות חשמלית לא תקינה במוח, כך מסבירים מומחים בבית החולים רמב"ם. הפרכוסים משתנים מחולה לחולה, וסיווגם תלוי במיקומם ועוצמתם.

התקפים אפילפטיים נגרמים כתוצאה מסיבות שונות, לרבות– אירועים מוחיים, מומים מולדים או גנטיים, גידולים, חבלות, זיהומים ועוד. לעיתים הם עלולים להתרחש בעקבות גירוי מסוים שמעורר את ההתקף במוחם של חלק מהחולים.

איבחון אפילפסיה לא מתבסס על סמך אירוע בודד של פרכוס. לשם אבחון המחלה, על החולה לפרכס כמה פעמים נוספות על מנת להראות דפוס חוזר. בחולים אשר סובלים מאירועי פרכוס חוזרים, מבצעים לרוב בדיקת EEG המנטרת את הפעילות המוחית באופן לא פולשני, ומאפשרת לאבחן ולסווג את ההפרעה האפילפטית.

במקרים מורכבים יותר ניתן לבצע בדיקות דימות נוספות כגון MRI מוח או CT מוח לאיתור המוקד האפילפטי, ולאבחנת סיבות נוספות להתפרצותו. למחלה, שפוגעת בכאחוז אחד מהאוכלוסייה, ישנם טיפולים תרופתיים יעילים וטובים המסייעים למרבית החולים לחיות חיים נורמטיביים באופן מאוזן. אולם, שליש מהחולים, מפתחים עמידות לטיפול התרופתי, ולמרות שהם מקבלים תמיכה תרופתית מקסימלית, הם עדיין ממשיכים לסבול מהתקפי פרכוסים.

מעמותת אי"ל- האגודה הישראלית לאפילסיה נמסר: "אנחנו כואבים את כאב משפחת דץ, ומשתתפים בצערם על אובדן בנם עומר שנפטר היום בעקבות התקף אפילפסיה. אפילפסיה היא מחלה נוירולוגית שכיחה מאוד. שני שלישים מהחולים מגיעים למצב של העדר מוחלט של התקפים תחת טיפול תרופתי מתאים. מוות בזמן התקף אפילפטי הוא תופעה נדירה אך ידועה, וישנם אמצעים שניתן לנקוט בהם כדי להגדיל את השליטה בהתקפים ולצמצם את הסיכון למוות תוך כדי פרכוס".

מנהלת המחלקה לנוירולוגיה ומרכז האפילפסיה במרכז הרפואי הדסה עין-כרם, פרופ' דנה אקשטיין, אמרה: ״מוות בזמן התקף אפילפטי הינו תופעה מוכרת המכונה SUDEP (מוות פתאומי בלתי צפוי בחולה אפילפסיה), ומשערים שהוא נגרם כתוצאה מדיכוי האזורים המוחיים השולטים על תנועות הנשימה ועל פעילות הלב. זוהי תופעה נדירה, המופיעה בפחות מ- 1 מכל 1000 חולי אפילפסיה. אולם, בשליש מחולי האפילפסיה שאינם מגיבים מספיק לתרופות וממשיכים לסבול מהתקפים, שכיחות ה- SUDEP הינה כ- 1%. השכיחות גבוהה במיוחד בחולים שיש להם התקפים המכונים טוניים-קלוניים, בחולים עם התקפים בזמן שינה ובחולים שאינם מקפידים כמומלץ על הטיפול התרופתי". 

לכן, לדברי פרופ' אקשטיין הדרך העיקרית למניעת מקרי SUDEP הינה ע"י שליטה מיטבית בהתקפים, תוך הקפדה על טיפול תרופתי או פניה לטיפולים אחרים כמו ניתוחים או השתלת קוצבים. בפרט, אלו יהיו הכרחיים במקרים בהם התרופות אינן מפסיקות לגמרי את ההתקפים.

נוירולוגית בכירה ברמב"ם ואחראית מרפאת אפילפסיה עמידה לטיפול תרופתי בילדים, ד"ר ורוניקה צ'רנוחה, מסיברה: "מוות בקרב חולי אפילפסיה הינו מצב נדיר יחסית, במיוחד בקרב מבוגרים. כ-30% מאוכלוסיית חולי האפילפסיה עמידים לטיפול תרופתי, כאשר מקצתם יופנו לניתוחים כאמצעי טיפול. היתר חיים עם האפילפסיה במצב לא מאוזן שעלול להוביל, במקרים מסוימים לפרכוס בלתי פוסק או למוות פתאומי מסיבה לא ברורה. הגורמים השכיחים למוות הם: מחלה ארוכת טווח, אי לקיחת התרופות נוגדי פרכוסים, עייפות יתר, שתיית אלכוהול".