"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

איבוד משקל, קשיי שינה ודיכאון: המחיר הבריאותי הכבד שמשלמות משפחות החטופים

נתונים חדשים חושפים היבט נוסף במחיר שמשלמות משפחות החטופים: הרעה בבריאותם הגופנית והנפשית • "הסקר מתאר מצב קשה", אומר ד"ר ערן רוטמן מקופ"ח מכבי, שאספה את הממצאים עם מטה המשפחות

,עודכן
0השמעה

עצרת למען החטופים בסוף השבוע בת"א // משה בן שמחון

בני משפחות החטופים מציינים 143 ימים של מאבק לשחרור יקיריהם. 143 ימים של חוסר ודאות, דאגה בלתי פוסקת ודיווחים סותרים על התקדמות במו"מ וגורל יקיריהם. כל אלה נותנים את אותותיהם במצבם הבריאותי של בני המשפחות.

סקר שנערך על ידי מטה משפחות החטופים בשיתוף "מכבי שירותי בריאות" מראה עד כמה הורע מצבן הרפואי והנפשי של המשפחות מאז נחטפו יקיריהן. בנות המשפחה שענו על הסקר דיווחו כי הן מוותרות על שגרת הבדיקות שלהן, איבדו במשקל, סובלות מקשיי שינה ומטופלות בתרופות נגד דיכאון וחרדה.

המצב נותן את אותותיו

הסקר נערך בינואר האחרון בקרב בנות משפחות החטופים וקבוצה נוספת של מתנדבות במטה, כאשר התוצאות הושוו לקבוצת ביקורת של נשים באוכלוסייה הכללית.

נסיגה במצב הנפשי. משפחות החטופים,צילום: אי.אף.פי

כ־80% מבנות משפחות החטופים דיווחו על שינוי לרעה במצבן הבריאותי, כאשר 62% תופסות אותו כבינוני או גרוע. אחוז זה גבוה פי ארבעה יותר בתקופת המלחמה בהשוואה לתקופה שלפני המלחמה (15%). עוד עולה מהסקר כי 86% מבנות משפחות החטופים דחו או ויתרו על תור לרופא/ה או על בדיקה רפואית שנקבעה מראש - נתון גבוה פי שניים ויותר בהשוואה לאוכלוסייה הכללית (כ־40%).

התקופה המתוחה נותנת את אותותיה גם בהרגלי השינה והאכילה: כחמישית (21%) מבנות המשפחות ומתנדבות המטה דיווחו שירדו בצורה משמעותית במשקלן. שיעור גבוה פי עשרה בהשוואה לכלל האוכלוסייה. 88% מהן דיווחו על שינוי לרעה בהרגלי התזונה - כמעט פי שניים מהשינוי באוכלוסייה הכללית.

כמעט כל בנות המשפחות שהשיבו לסקר דיווחו על ירידה באיכות השינה שלהן, עם נתון דרמטי של 93% ששנתן נפגעה מאז אירועי 7 באוקטובר. 14% מהן העידו כי הן נוטלות כדורי שינה עם מרשם.

נתון משמעותי נוסף מראה כי כמעט כל בנות משפחות החטופים (96%) דיווחו על שינוי לרעה בתפיסתן את מצבן הנפשי, כאשר כשני שלישים מהן תופסות את מצבן הנפשי כבינוני או גרוע. זאת לעומת המצב לפני המלחמה, אז כ־80% דיווחו כי מצבן הנפשי היה טוב מאוד או מצוין. גם בקרב המתנדבות במטה משפחות החטופים יש הידרדרות במצב הנפשי: 81% מדווחות על שינוי לרעה בתפיסתן את מצבן הנפשי, ו־70% מהן תופסות את מצבן הנפשי כבינוני או גרוע

בעקבות המלחמה 84% מבנות משפחות החטופים מרגישות שהן זקוקות לסיוע נפשי מאיש מקצוע (לעומת 23% מהאוכלוסייה הכללית), מתוכן כשני שלישים אכן מקבלות סיוע.

עוד עולה כי השימוש בתרופות לדיכאון וחרדה בקרב בנות המשפחה הוכפל: כמעט חמישית (19%) מבנות משפחות החטופים נעזרות בתרופות לטיפול בדיכאון או חרדה. זאת כאשר לפני 7 באוקטובר רק 8% מהן נזקקו לטיפול.

"חוסר הידיעה גובה מחיר"

"הסקר מתאר מצב קשה שאיתו מתמודדות מדי יום משפחות החטופים והחטופות. משימתנו וחובתנו היא ללוות, לתמוך ולסייע להם ככל האפשר, כדי לנסות להקל אפילו במקצת את סבלם", אומר ראש חטיבת הבריאות בקופת חולים מכבי, ד"ר ערן רוטמן.

ד"ר ערן רוטמן,צילום: אורן כהן

"מכבי עומדת לצד בני ובנות משפחות החטופים כל העת ומספקת להם, כמו גם לישראלים שחזרו מהשבי, מעטפת רפואית מלאה, הן בהיבט הפיזי והן בזה הנפשי".

"אי־הידיעה מה עלה בגורל יקיריהן שנחטפו גובה מחיר כבד מהמשפחות, ופוגעת בבריאותן הפיזית והנפשית", מסביר ראש מערך הבריאות במטה משפחות החטופים, פרופ' חגי לוין.

"חוסר הוודאות והמצוקה המלווים את בנות ובני המשפחות עלולים להוביל להפרעות שינה ותיאבון, ולהחמיר מצבים בריאותיים קיימים עקב לחץ מוגבר. מבחינה רגשית, החיפוש המתמשך והאובדן העמום מעוררים אבל ממושך, חרדה ודיכאון, ומעמיסים על היחסים המשפחתיים.

כל יום שעובר מחמיר את המצב וממחיש כי גם מבחינת המשפחות הזמן שלהן אוזל, כל עוד החטופים אינם משוחררים.

מטה משפחות החטופים מסייע בהתנדבות למשפחות להתמודד עם השלכות מצב החטיפה הזוועתי".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר