מחקר חדש חושף: כמחצית מהאוכלוסייה לא יכולה להרשות לעצמה טיפול נפשי

מחקר משותף לאוניברסיטת חיפה ובית החולים שלוותה חושף כי יותר מ-50% דיווחו שאין להם אמצעים כלכליים לטיפול נפשי מהמחקר. כרבע דיווחו כי הם לא מקבלים סיוע נפשי בגלל מחסור במטפלים באזור מגוריהם.

כמחצית מהמשתתפים במחקר דיווחו שאין להם אמצעים כלכליים לטיפול נפשי (53.3% מהמשתתפים באוכלוסייה היהודית ו- 56.1% מהמשתתפים באוכלוסייה הערבית). כרבע מהמשתתפים מקרב האוכלוסייה היהודית וכמחצית מהמשתתפים מהאוכלוסייה הערבית דיווחו כי לא מקבלים סיוע בגלל מחסור במטפלים באזור מגוריהם, כך עולה ממחקר משותף של חוקרות מאוניברסיטת חיפה והמרכז לבריאות הנפש שלוותה שנערך כחודש לאחר תחילת המלחמה.

עוד עולה מהמחקר כי 15% מהאוכלוסייה היהודית ו – 12% מהאוכלוסייה הערבית סובלים מסימפטומים של הפרעה פוסט טראומטית. מעל הרמה הקלינית, בהשוואה לכ-9% בקרב כלל האוכלוסייה בישראל שסבלו מפוסט טראומה לפני המלחמה.

"העלייה במספר אחוזים הסובלים מפוסט טראומה משמעותה מאות אלפי ישראלים שזקוקים כעת לסיוע. המספר הגדול של אלה שדיווחו שלא קיבלו סיוע בגלל היעדר אמצעים כלכליים או חוסר נגישות מעידה על הצורך בהשקעה ממשלתית מאסיבית על מנת להרחיב את אפשרויות הטיפול לכל מי שזקוק לעזרה נפשית בעקבות המצב", אמרו החוקרות.

גורמי החוסן: ערבות הדדית, אמונה ותקווה

מנגד תיארו המשתתפים גם את גורמי החוסן שלהם: רבים ציינו את הסולידריות והערבות ההדדית בעם, את תחושת השייכות ושותפות הגורל, אמונה ותקווה, עיסוק בהתנדבות ונתינה, קבלת תמיכה מהמשפחה והחברים, גידול ילדים ונכדים, עיסוק בספורט, מוסיקה או טיפול בחיות מחמד, ושמירה על שיגרת החיים כגורמי חוסן שעוזרים להם בתקופה קשה זו. "חשוב לזכור שגם בזמנים הקשים ביותר, לנפש האדם כוחות עצומים להתמודד. בתקופה זו אנשים רבים מגלים גם את כוחות הנפש שלהם ושל הקהילות שלהם, וביניהם תחושת השייכות לחברה ולמשפחה, תחושת משמעות בעשייה התנדבותית, ערבות הדדית תרומה ונתינה. חשוב בתקופות כאלה להדגיש גם את החוסן בחברה הישראלית, את הכוחות ואת משאבי ההתמודדות, להעצים קהילות, ולחזק גם את התקווה לשינוי שהיא רכיב מרכזי בהתאוששות של חברות ממצבי טראומה המוניים." סיכמו החוקרות.