המלחמה בעזה הובילה לירידה של כ־70% בהתחלות של מחקרים קליניים שמתבצעים בישראל. כתוצאה מהירידה נפגעים חולים רבים שזקוקים לתרופות אלו, וכך גם מערכת הבריאות בכללותה.
ד"ר מרים אדלסון: "עבודת הרפואה חיונית לביטחון הלאומי" // גיל קרמר
מחקרים קליניים הם עוגן חשוב למדינת ישראל הן משום שהרופאות והרופאים בישראל זוכים להכיר, להתנסות ולהוביל טיפולים חדשניים שחלקם מתגלים כפורצי דרך, והן משום שהאוכלוסייה בישראל זוכה להזדמנות נדירה לקבל בשלב מוקדם טיפולים חדשניים שלא ניתנים במימון ציבורי.
מנתונים שאסף פרופ' מאיר פוגטש מאוניברסיטת חיפה, יו"ר ועדת המחקר של מועצת הבריאות, עולה כי בחודשים אוקטובר ונובמבר בוצעו רק 18 מחקרים, לעומת 42 בתקופה המקבילה אשתקד.
מחקרים עוזבים
כך, לדוגמה, מתחילת המלחמה התקבלו בחברה הישראלית לגינקולוגיה אונקולוגית (סרטן שחלה, סרטן צוואר הרחם ורירית הרחם) הודעות על הפסקת ארבעה מחקרים שהיו אמורים להתחיל בבתי החולים בישראל, "בשל החשש מפגיעה באספקת תרופות".
כך גם מנהלי מחקר המציע טיפול תרופתי חדשני לסרטן הודיעו באופן חד־צדדי שגם בתום הלחימה לא יחזירו את הפעילות בישראל. זאת אף שכבר מונה חוקר ישראלי ראשי לליווי המחקר, והוא תוכנן להתחיל בבתיה"ח איכילוב, שיבא, הלל יפה, וולפסון וכרמל. נשים שהתחילו תהליך התמיינות למחקר התבשרו למרבה הצער כי לא יזכו לקבל את הטיפול.
"מנדים אותנו"
אחת מהן היא א' (81), סבתא לשמונה שחולה ככבר שלוש שנים בסרטן השחלות. היא כבר עברה סבבים של טיפול כימותרפי, וכעת מתמודדת עם חזרתה של המחלה. "הרופא המטפל אמר לה שהוא רוצה להכניס אותה למחקר בתרופה ניסיונית שאושרה ב־FDA - ניסוי שמתחיל באירופה, בארה"ב ובישראל", אומר ג', בעלה של א', "ושבוע לפני תחילת הניסוי אמר שזה לא יתקיים כאן, כי האירופאים מתנגדים לשלב את ישראל בניסוי. ההרגשה היא שמנדים אותנו מהקהילה הבינלאומית. עכשיו, משום שאין מחקר, אנחנו נאלצים לשלם ממיטב כספנו כדי להטיס עבורה מארה"ב תרופה אחרת".
בעמותת "הבית של בר", מעון נשים עם סרטן גינקולוגי, מזהירים: "סגירת מחקרים יכולה להיחשב כגזר דין מוות למטופלות ישראליות שהיו עתידות להשתתף בהם". בעמותה מציינים שהטענה של חברות התרופות כי יש חשש לקשיי אספקה בעת מלחמה אינה נכונה. השמיים פתוחים, אין מחסור בתרופות, וחברות התרופות ממשיכות להביא משלוחים עם אספקה לישראל.
בר לוי, מנכ"לית עמותת "הבית של בר", הביעה את זעמה על ההחלטה: "נשים בישראל ממשיכות להיפגע. אחרי השתיקה הרועמת של ארגוני הנשים בעולם על הזוועות שנעשו לנשים ישראליות, מחקרים קליניים גלובליים וחשובים מפנים לנו את הגב. זו מגמה מדאיגה, המונעת טיפול מחקרי לנשים ישראליות באמתלה שקרית שיש בעיה באספקת תרופות.
"אנחנו מעריכות שבכל חודש שהפעילות המחקרית נעצרת כ־15 נשים נפגעות מכך, וזה משמעותי. אנחנו עומדות בקשר עם כל האיגודים הרלוונטיים, בארץ ובחו"ל, כדי להשיב את הפעילות המחקרית בישראל, ושהמטופלות יזכו לקבל את הסיכוי אולי היחיד שלהן לחיות.
"שיגרנו מכתב חריף להנהלת חברת התרופות שעצרה את המחקר, וכן להנהלת האיגוד האירופי לגינקולוגיה אונקולוגית. הסברנו שלא קיימת סיבה הנראית לעין להפסקת המחקר, ושקשה לנו להתעלם מעיתוי ההודעה. ישראל היא בין המדינות היחידות במזרח התיכון המציעות מערכת רפואית ציבורית איכותית ומתקדמת לכלל הציבור. אנחנו מצפות שהאיגוד האירופי יתערב באופן מיידי".
עם זאת, לפי גורמים בכירים במערכת הבריאות, ההבדל בין כמות המחקרים בשנת 2022 לבין כמותם בשנת 2023 נובע דווקא מהעלייה החריגה בביצוע מחקרים קליניים בתקופת הקורונה, ולאו דווקא מהמלחמה ומהמצב הביטחוני, ואין שינוי בכוונה לבצע מחקרים קליניים בישראל בעת הזו. במשרד אומרים, בניגוד לתוצאות המחקר, כי הירידה היא בטווח של עד 12%.
גורמים במשרד מסרו: "עם תחילת המלחמה הושקעו מאמצים רבים מצד משרד הבריאות וגורמים נוספים במערכת הבריאות, כמו מנהלי בתי חולים וראשי איגודים רפואיים, כדי להבטיח שהמחקרים הקליניים יימשכו כרגיל, וכך אכן קרה. גם בימים אלה מחקרים חדשים נפתחים".
מעודדים השקעות
על רקע הירידה בהיקפי המחקר וההשקעות בחברות ישראליות בתחום הפארמה, הקימו גורמים במערכת הבריאות מיזם של אנשי מקצוע לעידוד ההשקעות הבינלאומיות. פרופ' מאיר פוגטש, מוביל המיזם: "אנו מנסים לנווט בצורה עדינה בין שמירה על מעמדנו הגלובלי בקדמה מדעית לבין התמודדות עם אתגרים פרגמטיים שהביאו לצמצום המימון הזר. כדי לעשות זאת אנו פועלים כעת לטובת המשימה להדגיש את העוצמה הישראלית בתחום מדעי החיים ולהסביר לעולם מדוע עכשיו, יותר מתמיד, חשוב להמשיך להשקיע בישראל".
במסגרת המיזם יופקו חומרים הסברתיים תחת הסיסמה: Israel life science hub - now more than ever. חומרים אלה יעמדו לרשות חברות בתחום תעשיית מדעי החיים, שיוכלו להיעזר בהם למשיכת השקעות של משקיעים זרים ולקוחות פוטנציאלים ברחבי העולם.
ד"ר ענת בם־כגן, מנהלת תחום רגולציה, חטיבת טכנולוגיות רפואיות במשרד הבריאות ואחת מחברות המיזם, מאמינה שחובת התעשייה לשדר לעולם המשכיות עסקית למרות הכל: "אנחנו נחושים לשלב כוחות עם כל חברי וחברות האקוסיסטם במיזם זה, לטובת עידוד חדשנות של טכנולוגיות רפואיות בישראל, קידום ניסויים קליניים והנגשה של טיפולים חדשים למטופלים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו