לזכור גם אחר כך: מערכת הבריאות מתגלה בתפארתה

כמו במגיפת הקורונה, מערכת הבריאות הציבורית בישראל מתגלה במיטבה במשברים לאומיים, בריאותיים או ביטחוניים • אך חשוב מאוד להיזכר שגם בזמן מגיפת הקורונה הובטחו על ידי הממשלה הבטחות מרחיקות לכת לשינוי סדרי העדיפויות - שלא יצאו לפועל • התחום שבו ההזנחה והכישלון הוא המוחשי ביותר - תחום בריאות הנפש, ממשיך להיות מופקר

פינוי פצועים במסוק (ארכיון), צילום: דודו גרינשפן

מערכת הבריאות הציבורית בארץ התגלתה שוב בגדולתה במלחמה האכזרית. עד היום (שני) כבר טופלו במסירות רבה כ־4,000 פצועים בבתי החולים, ובראשם סורוקה שבבאר שבע; קופות החולים ממשיכות לתת שירותים רפואיים באופן מלא, כולל חיסונים חיוניים לשפעת ולקורונה; עובדי המעבדות והמכון הפתולוגי באבו כביר עובדים במקצועיות מסביב לשעון כדי לזהות את גופות הנרצחים; הצוותים של מד"א מפנים את הנפגעים מכל אירועי הטבח, הלוחמה ונפילות הטילים במיומנות ותוך סיכון חיים; והנהלת משרד הבריאות מצליחה לנהל ולתפעל בצורה מעולה את מערכת הבריאות בארץ.

פגיעה ישירה בביה"ח ברזילי באשקלון (ארכיון) // דוברות ברזילי

כמו במגיפת הקורונה, מערכת הבריאות הציבורית בישראל מתגלה במיטבה במשברים לאומיים, בריאותיים או ביטחוניים, והיא מקור גאווה לישראלים ומהווה תשתית קריטית לביטחון הלאומי של כולנו. גם בתקופת הקורונה הצליחה מערכת הבריאות לתפקד בצורה מצוינת, הן בבתי החולים והן בקופות החולים, ומבצע החיסונים הלאומי התקדימי נגד הנגיף שהובילו משרד הבריאות וקופות החולים זכה לשבחים בעולם כולו.

אך חשוב מאוד להיזכר שגם בזמן מגיפת הקורונה, הובטחו על ידי הממשלה הבטחות מרחיקות לכת לשינוי סדרי העדיפויות, כך שמערכת הבריאות תקבל עוד הרבה יותר תקציבים, כוח אדם ותשומת לב שלטונית, לאחר שהתגלה באופן הנחרץ ומוחשי ביותר כמה היא קריטית לחיים שלנו.

אך הבטחות אלה נשארו ברובן על הנייר או במגירה, והן נשכחו מהר מאוד כששככו גלי הקורונה וכשהיתה הבנה (בפני עצמה לא נכונה בריאותית ומוסרית) שהמגיפה עברה מן העולם. אחרי הקורונה לא זכו מערכת הבריאות ומשרד הבריאות בתוספות תקציב משמעותיות, וממש לפני המלחמה בתי החולים הממשלתיים וארבע קופות החולים נאלצו שוב להתריע כי הם עומדים רגע לפני קריסה תקציבית.

חיל מובא לבית החולים ברזילי (ארכיון), צילום: רויטרס /אמיר כהן

התחום שבו ההזנחה והכישלון של הממשלה את מערכת הבריאות הוא המוחשי ביותר - הוא תחום בריאות הנפש, שסובל ממחסור קריטי ומביש בתקציבים ובכוח אדם. מטופלי הנפש סובלים מתנאי אשפוז מחפירים וממחסור פוגעני בפסיכיאטרים ובעובדי בריאות הנפש, והתורים לטיפולים בקופות החולים אורכים חודשים רבים - דווקא במדינה מוכת טראומה, פיגועים ומלחמות, וזאת לצד הקורונה, שגם לה היו השלכות נפשיות. למרות כל זאת, גם אחרי הקורונה, הממשלה לא מצאה לנכון לשפר באופן דרמטי, כפי שמתחייב, את מערכת בריאות נפש.

אתמול נכנס לתפקידו שר הבריאות החדש, אוריאל בוסו. "אנחנו בימי לחימה שישראל לא ידעה מיום הקמתה, והגיוס המלא של הצוותים הרפואיים בבתי החולים מעורר השתאות", אמר. "בימים קשים אלה, מערכת הבריאות הוכיחה את עצמה כמי שעשתה את הבלתי ייאמן, ואני נכנס למשרד הבריאות בחרדת קודש". מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, אמר: "מערכת הבריאות היא השנייה הכי חשובה בחירום, או חשובה כמו מערכת הביטחון". ועכשיו, בימי המלחמה, על הממשלה לזכור שמערכת הבריאות היא נדבך קריטי בהגנה על הקיום שלנו, ולא שוב לשכוח זאת בשש אחרי המלחמה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר