הפסיכולוגים זועמים: "לתת לאנשים לא מוסמכים לטפל בילדים?"

משרד הבריאות מתכוון להכשיר מטפלים בהליך מזורז על מנת לתת טיפול נפשי לילדים • הרקע: תורים ארוכים לטיפולים • בר סימן טוב: "לא נוכל לתת מענה עם כוח האדם הקיים"

 ילד בטיפול פסיכולוגי , gettyimages
ילד בטיפול פסיכולוגי. צילום: gettyimages

בשבועות הקרובים צפוי מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב להציג תוכנית, שמטרתה לפתור את אחת מהבעיות הקשות והממושכות ביותר במערכת הבריאות - תורי ההמתנה לטיפולים נפשיים לילדים. מדובר בתורים שההמתנה להם כבר מגיעה לשנה ומעלה, לצד סגירה של מרפאות ציבוריות בשל מחסור בכוח אדם.

הפסיכולוגים המתמחים מפגינים על הקיצוץ הצפוי בכוח האדם | צילום: פסיכולוגים למען טיפול בשירות הציבורי

בעקבות מחסור בפסיכולוגים בשירות הציבורי, בכוונת משרד הבריאות לאפשר הכשרת מטפלים שכיום לא מוסמכים לתת טיפול נפשי לילדים לאחר קורס קצר (כנראה מתחום הריפוי בעיסוק). מטפלים אלו יוכלו לתת טיפול למדרג נמוך של בעיות נפשיות בילדים, שפרטיו יוצגו בהמשך.

תוכנית בעבודה

התוכנית מגובשת בימים אלה בידי ראש האגף לבריאות הנפש במשרד הבריאות, ד"ר גלעד בודנהיימר. בדיון בוועדת הבריאות לפני חודש אמר בר סימן טוב: "אנחנו בעבודה אינטנסיבית, שבמסגרתה נקבל החלטות משמעותיות שנציג בקרוב. התוכנית נועדה להתמודד עם העלייה הגדולה בביקוש לטיפולים נפשיים. מדובר בעלייה של 30%-50% בצריכת שירותי בריאות הנפש, בדגש על ילדים, מעבר לגידול האוכלוסייה".

עוד אמר בר סימן טוב: "ישראל רוויה במטפלים, אך נצטרך להרחיב את מעגל המטפלים בצורה מאסיבית. לא נוכל לתת מענה עם כוח האדם הקיים, ולא נוכל לחכות שבע-שמונה שנים עד שנכשיר כוח אדם בדרכים המקובלות. בבריטניה עושים זאת, וגם במדינות נוספות. נעשה זאת גם בישראל".שר הבריאות משה ארבל אמר באותו הדיון: "המעבר של שירותי בריאות הנפש לקהילה יצר ביקוש ושבר סטיגמות, הנגשת הטיפול גורמת לכך שידרשו יותר את השירות הזה".

לפי החוק בישראל, רק פסיכולוגים, פסיכיאטרים, עובדים סוציאליים ומטפלים באומנות רשאים לתת לילדים טיפול נפשי. לאחרונה הוגשה הצעת חוק שקובעת שהכשרת מטפלים באומנות תוכל להתבצע גם בסמינרים בבני ברק, או במקומות שייקבע כי הם מקבילים להכשרה אקדמית.

"חשש גדול"

התוכנית שמקדם משרד הבריאות נתפסת אצל הפסיכולוגים כהכרזת מלחמה על המקצוע, לא פחות.

י', פסיכולוגית בשירות הציבורי: "מכל מה שהוצג אנחנו מבינים שהכיוון הוא להכניס גורמים שלא מורשים לתת שירותי פסיכותרפיה. כשמדברים על 'הרחבת מעגלי המטפלים', זה גורם לנו לחשש גדול שגורמים ללא הכשרה ורישוי יטפלו בילדים. מי שייפגעו אלה אזרחי ישראל, שיקבלו טיפול מגורמים שלא עברו הכשרה מתאימה.

"במקום לשלם יותר לפסיכולוגים כדי שיבואו לעבוד בשירות הציבורי, מכניסים גורמים אחרים. מדאיג אותנו ששמענו על התוכנית בכנסת, ושהיא נעשתה ללא התייעצות עם גורמי השטח. ואני מזכירה לכולם שיש ניסיון רע עם הרפורמה בבריאות הנפש, שגם היא נעשתה ללא התייעצות וממניעים כלכליים. זה מהלך שיגרום נזק גם כלכלי וגם בריאותי, ושיכול להביא ליותר אשפוזים ולאובדנות. הדאגה שלנו היא אמיתית לבריאות המטופלים".

"האפשרות למענה". בר סימן טוב, צילום: אורן בן חקון

ד"ר הדס שהרבני סיידון, פסיכולוגית קלינית ממובילות מאבק בריאות הנפש, התייחסה גם היא לנושא: "כשהחלטות שנוגעות למקצועות שדינם דיני נפשות נעשות בלי התייעצות עם אנשי מקצוע - זה דילול המקצועיות.

"זילות המקצוע". ד"ר שהרבני סיידון,

"כיום אין במערכת הבריאות מענה נפשי למי שזקוק לכך. ילדים מחכים שנה וחצי, שזה זילות של המערך הציבורי. בסכום של 500 מיליון שקלים, סכום שניתן למשרד המסורת, אפשר להחזיר למערכת הציבורית פסיכולוגים ואנשים שעזבו אותה. לא צריך להכשיר אנשים חדשים, אלא לשלם כראוי ל־15 אלף פסיכולוגים שהולכים ועוזבים את השירות הציבורי".

ממשרד הבריאות נמסר שמדובר בתוכנית שנמצאת בגיבוש ושתוצג במלואה לציבור.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר