גיא דימרי בן ה-29, שעבר השתלת כליה, לא דמיין לעצמו ששנה בלבד אחרי הניתוח בו קיבל את חייו במתנה הוא ירוץ מרתון, ולא זאת בלבד, אלא שיעשה זאת עם מי שתרמה לו את הכליה והצילה את חייו.
"מגיל 25 הייתי תחת מעקב רפואי סביב מצב הכליות שלי, ולפני שנה וחצי המצב החל להחמיר", הוא מתאר. "אחוזי הקריאטינין עלו באופן משמעותי. כלומר, מחלת הכליות שלי החמירה ותפקוד הכליות ירד. הרגשתי זוועה, עייף ומאוד חלש והייתי זקוק להשתלת כליה באופן דחוף. כאן נכנסה לתמונה המלאכית המדהימה יעל קלר, שתרמה לי כליה באופן אלטרואיסטי ובזכותה עברתי ניתוח מוצלח בהדסה, על ידי צוות ההשתלות המצוין. היא קיבלה החלטה אמיצה לתרום כליה לאדם שהיא לא מכירה, ותעזור לו לקבל חיים חדשים".
את יעל, כמקובל, גיא לא פגש לפני הניתוח שבו הושתלה כלייתה בגופו. "יעל היקרה שלחה לי ולמשפחתי שיר של להקת התקווה 6 דרך מתאמת ההשתלות בהדסה, מבלי שפגשה אותנו. השיר נקרא 'מה שיהיה יהיה' - שיר שליווה אותנו מאז בהתרגשות".
את הניתוח עצמו ביצעו צוות יחידת ההשתלות בהדסה, ד"ר עבד חלאילה, מנהל יחידת ההשתלות, וד"ר אשרף אימם, יחד עם צוות חדר הניתוח. "אין מספיק מילים כדי להודות להם על שהובילו את ניתוח השתלת הכליה שלי בהצלחה. אני מרגיש בר מזל ויודע שאני בידיים הכי טובות שיש".
התרומה הפכה לחברות אמת
לאחר שהניתוח הסתיים בהצלחה, יעל, התורמת, פגשה את משפחתו של גיא: "מהרגע הראשון שיעל דיברה עם בני משפחתי לאחר ההשתלה, עוד לפני שפגשה אותי, הם ידעו שנתחבר בזכות הציניות והשנינות המשותפות לשנינו. הם לגמרי צדקו. יש לנו היום קשר מדהים, אנחנו חברים מאוד טובים, נפגשים מדי פעם. לאחרונה הייתי איתה, עם בעלה וילדיה בטיול טרקטורונים".
החברות הטובה הביאה את גיא ויעל לרוץ מרתון: "לפני כמה חודשים נפגשתי עם יעל ועם בעלה המקסים ועלתה העובדה ששנינו היינו רצים בעבר, לפני הניתוח. לכן הצעתי מעין אתגר עבור שנינו שנרוץ יחד מסלול משותף", גיא מספר בחיוך.
סגירת המעגל במרתון
"ובאמת לאחר כמה חודשים כבר רצנו יחד, יעל ואני, ריצת 10 קילומטר. זוהי סגירת מעגל מטורפת ומרגשת ממש", הוא אומר בהתרגשות. ״אני מרגיש כל הזמן שזכיתי. יעל היא ההוכחה שקיימים ניסים, אור, טוב ואהבת חינם בעולם. היא הנס הפרטי שלי, אדם שמפיץ נתינה אינסופית. המרתון היה נפלא, ובמהלך כל המסלול יעל דרבנה את שנינו בכל הכוח והמוטיבציה. אני מטופל מאז ומתמיד על ידי הצוות בהדסה, ותמיד יש לי עם מי להתייעץ, גם בקשר למרתון", מספר גיא. "ד״ר רועי אבל, ממחלקת נפרולוגיה בהדסה, הוא מומחה במחלות כליה, ומעבר למקצועיות ולידיעה שהוא תמיד שם עבורי, מדובר באדם קשוב ביותר. כך גם פרופ׳ מיכל אלהלל דרניצקי, מנהלת מחלקת נפרולוגיה בהדסה והצוות הנפלא שלה".
יעל קלר, מי שעומדת מאחורי המעשה האצילי, היא לא הראשונה במשפחתה שעשתה זאת. "הראשון שתרם כליה הוא אחי, והצעד המשמעותי שלו גרם לי לחשוב על הנושא ולקבל החלטה שגם אני אעשה זאת", היא מספרת בהתרגשות.
"אני אמא ל-5 ילדים, ואנו מתגוררים בתקוע. בבקרים אני עובדת בתור מורה ובלילה כנהגת אמבולנס. התחלתי את התהליך לפני כמה שנים. בבדיקות הראשוניות התגלתה אצלי אנמיה, אז עצרתי כדי לטפל בזה. לאחר שנה שוב פניתי להמשיך. השלמת הבדיקות לקחה כמה חודשים, ובזמן הזה העמקתי במחשבות לקראת הצעד הגדול שאני עושה. ואז התחיל הקשר החשוב עם נטע - אחות מתאמת ההשתלות בהדסה עין כרם, שהיא המלווה לאורך כל התהליך בהדסה ומהווה החוט המקשר ביני לבין המושתל, שהיה כמובן אנונימי עבורי".
על הקשר המיוחד שנרקם עם גיא, שבגופו הושתלה כלייתה, היא מספרת: "כל מה שידעתי בגדול, זה שמדובר בבחור צעיר עם משפחה תומכת ממש. רק אחרי שעברתי את הוועדה הרפואית הסופית התחלתי ממש להתרגש גם בשבילו, והקדשתי לו שיר ששלחתי לו דרך נטע. התגובות שלו שהיא שלחה לי בחזרה היו מהממות ונתנו לי להבין שמדובר באדם רגיש וטוב. אחרי שנפגשנו גילינו שהמכנה המשותף נרחב, הבנו ששנינו אנשים קלילים, אוהבים לצחוק וקצת ציניים. זהו קשר חזק לחיים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו