מצוקת חולי הפרקינסון: 70% לא מקבלים טיפול שיקומי

75% מהחולים בפרקינסון באופן חמור לא מרוצים מהטיפול שהם מקבלים, ורוב החולים (70%) לא מקבלים בכלל טיפולי שיקום לשיפור התפקוד ולמניעת הידרדרות המחלה – כך עולה מסקר חדש של גיאוקרטוגרפיה בקרב 400 חולים, שנערך לרגל יום המודעות לפרקינסון שמצוין היום, וחושף תמונת מצב מדאיגה על מצב החולים בישראל.

בסקר, שנערך ביוזמת עמותת פרקינסון, נמצא ש־56% מהמשיבים מרוצים במידה בינונית, במידה מועטה או כלל לא מרוצים מהטיפול שהם מקבלים, שיעור שעולה ל־75% אצל מי שמחלתם חמורה.

70% מהחולים ציינו שאינם מקבלים כלל טיפולי שיקום תומכים, שחיוניים והכרחיים עבורם לשיפור התפקוד היומיומי ולמניעת הידרדרות המחלה.

81% מהחולים שמקבלים טיפולים תומכים ענו כי הם עוברים את מכסת הטיפולים שמוצעים במסגרת סל הבריאות, ונאלצים להוציא מכיסם באופן פרטי כ־1,200 שקלים בחודש בממוצע למימון טיפולים נוספים. החולים במצב חמור מוציאים יותר מ־1,600 שקלים בחודש בממוצע. מדובר בהוצאה כספית משמעותית מאוד, במיוחד בהתחשב בעובדה שכ־70% מהחולים ציינו שאינם עובדים.

מחסור במומחים

בישראל יש כ־35 אלף חולי פרקינסון, אך רק 30 נוירולוגים מומחים להפרעות תנועה. דו"ח מטעם משרד הבריאות של ועדה לבחינת מצב הנוירולוגיה בישראל שפורסם לפני שנה מצא כי יש מחסור ב־300 נוירולוגים, שלא כולם מומחים בטיפול בחולי פרקינסון.

הסקר מצא כי המחסור ברופאים משליך על זמינות הטיפולים ועל זמני ההמתנה: כ־30% מהחולים טענו שאינם מקבלים את הטיפול המיטבי למחלה שלהם, בעיקר בשל זמני המתנה ארוכים לנוירולוג, חוסר בטיפולים תומכים מחסור ברופאים מומחים.

כ־25% ממי שמקבלים טיפולים תומכים ציינו כי המתינו יותר מארבעה חודשים עד שהתחילו לקבל את הטיפולים.

מחצית ממי שמקבלים טיפולים תומכים ציינו כי חסרים טיפולים כאלו באזור המגורים שלהם - בעיקר קלינאות תקשורת, הידרותרפיה, פיזיותרפיה או ריפוי בעיסוק המתמחים בפרקינסון.

בעיית נגישות למרפאות

25% מהחולים ציינו כי הם נאלצים לנסוע מרחק של יותר מ־50 ק"מ כדי להגיע למומחה להפרעות תנועה שאצלו הם מטופלים, ו־16% נוסעים יותר מ־100 ק"מ כדי לקבל טיפול אצל מומחה.

ד"ר גלעד יהלום, יו"ר החברה הישראלית להפרעות תנועה ומנהל היחידה להפרעות תנועה במרכז הרפואי שערי צדק: "ממצאי הסקר מדאיגים, אך לא מפתיעים, במיוחד בכל הקשור לטיפולי השיקום.

"רוב החולים לא מקבלים בכלל טיפולים תומכים, וזאת משום שקופות החולים מממנות טיפולי פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק או הידרותרפיה רק לתקופה של שלושה חודשים בשנה, והחולה נאלץ לשלם מכספו הפרטי את עלות הטיפולים בתשעת החודשים הנוספים - הוצאה של אלפי שקלים בחודש.

"זה מצב אבסורדי, משום שמחקרים רבים הראו שלצד הטיפול התרופתי, יש קשר ישיר בין פעילות גופנית וטיפולי שיקום לבין שיפור המצב התפקודי של חולי פרקינסון והאטת התקדמות המחלה".

עוד הוסיף: "בעיה חשובה נוספת היא מיעוט הרופאים המומחים בתחום הפרעות התנועה בישראל, מה שמוביל לזמינות נמוכה ומאלץ חולים רבים לנסוע מרחק רב כדי לקבל את הטיפול המיטבי עבורם. לכן חשוב להכשיר עוד רופאים בתחום, ולהקים מרפאות ייעודיות נוספות להפרעות תנועה בארץ, בפרט בפריפריה".

אייל לוי, מנכ"ל עמותת פרקינסון בישראל: "נתוני הסקר ממחישים את המחדל של המדינה בטיפול בחולי פרקינסון. כמו כן, דו"ח מצב הנוירולוגיה שפורסם לאחרונה הציג את הנוירולוגיה כ'מקצוע במצוקה', וציין כי בישראל יש יותר מ־1,000 חולי פרקינסון לכל נוירולוג מומחה, וכי זמן ההמתנה הממוצע למומחה בתחום הוא תשעה חודשים.

"לנוכח חוסר המענה בסל, העמותה מציעה למתמודדי פרקינסון חוגי כושר גופני, פיזיותרפיה, טניס שולחן, יוגה והידרותרפיה במחיר מסובסד. אני קורא למשרד הבריאות לפעול להגדלת מכסת טיפולי השיקום של מקצועות הבריאות בסל, כדי למנוע מחולים להגיע למצב סיעודי ולייצר עומס נוסף על מערכת הבריאות".