"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

סקר מיוחד: מודעות נמוכה למחלות לב בישראל

85% מבני קבוצת הסיכון אינם מכירים את הסימפטומים • או גרוע מכך, עשויים לחוש תסמינים ולהמשיך להתעלם • רק עשירית נבדקים בסטתוסקופ: בדיקה פשוטה שיכולה להציל חיים

0השמעה
המספרים לא משקרים – מחלות לב צפויות להישאר אתגר עולמי אדיר , Gettyimages
המספרים לא משקרים – מחלות לב צפויות להישאר אתגר עולמי אדיר, צילום: Gettyimages

לפי סקר שנערך על ידי "אגודת הלב הישראלית", רק 15% מכירים את מחלת הלב המסתמית ואת תסמיניה, ורק 11% מדווחים כי נבדקו באמצעות סטתוסקופ אצל רופא המשפחה, בדיקה פשוטה שמסייעת לאבחון מוקדם של המחלה.

מדובר בממצאים מדאיגים, משום שלפי הערכות, כ־200 אלף איש בישראל מתמודדים עם מחלת לב מסתמית. המחלה נגרמת כאשר אחד או יותר מארבעת המסתמים בלב נפגע.

סטתוסקופ. בדיקה פשוטה שיכולה להציל חיים,צילום: GettyImages

מחלות אלו, בעלות אופי מולד או נרכש, יכולות לערב מסתם אחד או יותר, עלולות לגרום לזיהום, לעיבוי שריר הלב, לחסימת זרימת הדם בלב, לאי־ספיקת לב, ואף לתמותה. יותר ממחצית החולים הסובלים ממחלה מסתמית קשה, נפטרים תוך שנתיים מהופעת התסמינים.

חולים מבלי לדעת

מממצאי הסקר שנערך עולה כי אף שמדובר במחלה מסכנת חיים שהסיכוי לחלות בה עולה עם הגיל, מעט מאוד ישראלים מעל גיל 60 מכירים אותה. כ־85% מהאוכלוסייה המבוגרת בישראל לא ידעו להשיב מהי מחלת לב מסתמית.

אחד האתגרים המשמעותיים של מחלות לב מסתמיות הוא העובדה שרבים חיים עם המחלה, מבלי שהם כלל מודעים לה. הם אינם חווים תסמינים, או חמור מכך: חרף הופעת תסמינים כמו לחץ וכאבים בחזה, הם בוחרים להתעלם מהם או לשייך אותם לגילם המתקדם.

הסקר מצא כי 73% מהמשיבים טענו שיפנו לרופא לאחר שיחושו תעוקה או לחץ בחזה. 71% השיבו שיפנו לאחר הופעת פעימות לב לא תקינות, ו־62% השיבו שיפנו אם יחושו בקוצר נשימה.

אירוע לב (אילוסטרציה),צילום: GettyImages

אם מגלים, אפשר לטפל

האינדיקציה הראשונה לקיומה של בעיה מסתמית בלב היא רשרוש או אוושה שניתן לשמע בעזרת סטתוסקופ, אולם על פי ממצאי הסקר רק 11% מהישראלים בגילי 60 ומעלה עוברים בדיקה כזו בכל ביקור אצל רופא המשפחה שלהם. זהו נתון נמוך משמעותית בהשוואה לאירופה, שבה שיעור הנבדקים עומד על 28%.

"אגודת הלב הישראלית" ערכה את הסקר בקרב 800 נבדקים מכל המגזרים בני 60 ומעלה. במקביל לסקר הישראלי, ארגון הלב האירופי ביצע סקר דומה שבחן את המודעות בקרב האוכלוסייה במדינות אירופה.

"שכיח". מלצר,צילום: ללא

"מחלת לב מסתמית אינה מחלה שולית, אלא מצב שכיח התלוי בגיל ושעלול לסכן חיים", מסביר גיל מלצר, מנכ"ל אגודת הלב הישראלית. "עם זאת, מדובר במחלה בת טיפול, כאשר היא מאובחנת בזמן ומטופלת כראוי. המטופלים יכולים ליהנות משגרת חיים מלאה ומאיכות חיים, ולפיכך יש חשיבות לאבחון מוקדם".

טעינו? נתקן!אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר