דו"ח משרד הבריאות: בילינסון מוביל באיכות הטיפול

בתי החולים בילינסון ושיבא מובילים באיכות הטיפול בקרב בתי החולים שמוגדרים "מרכזי-על", כך עולה מדו"ח משרד הבריאות שמתפרסם היום (רביעי).

הדו"ח מסכם עשר שנים של תוכנית המדדים, בהובלתו של פרופ' שאול דולברג, וכולל 76 מדדים שמשקפים את איכות הטיפול שניתן בבתי החולים הכלליים, הגריאטריים והפסיכיאטריים, בטיפות חלב (שרשמו שיעור נמוך יחסית של עמידה במדדי האיכות) ובחברות האמבולנסים. המדדים כוללים: זמני המתנה לפעולות מצילות חיים, מתן טיפול תרופתי נדרש, חיסונים לילדים, קשירות בבתי חולים פסיכיאטריים ועוד.

בשנה הבאה יתווספו לתוכנית, מלבד מדדי איכות, גם מדדים הקשורים לבטיחות המטופל - כגון מניעת נפילות ושיעור חיסון שפעת בקרב הצוות המטפל.

בילינסון ושיבא, כאמור, עומדים ברוב היעדים של איכות הטיפול. עם זאת, מערכת הבריאות ככלל זוכה לציונים נמוכים בכל הנוגע לטיפול שניתן בטיפת חלב ולמדדים שקשורים בטיפול בנשים, כגון תשאול לאלימות כלפי נשים, הערכה של דיכאון אחרי לידה, מתן טיפול נגד קרישה בניתוחי כריתת רחם ועוד.

מי שקיבלו ציון משוקלל גבוה על עמידתם במדדים היו בילינסון ושיבא, עם ציון 10. אחריהם הדסה עין כרם ואיכילוב (9.99), סורוקה (9.91) ורמב"ם (9.79), שסוגר את רשימת בתי החולים שמוגדרים "מרכזי-על".

מקרב בתי החולים הגדולים מוביל את הרשימה בית החולים ברזילי עם ציון 10, ואחריו כרמל (9.99) והעמק (9.98). סוגרים את רשימת בתי החולים הגדולים קפלן ואסף הרופא (9.88), ושערי צדק (9.83).

מבין בתי החולים הקטנים זכו לציון הגבוה ביותר פוריה והדסה הר הצופים עם ציון 10, ואחריהם השרון (9.99), אסותא אשדוד (9.98), רבקה זיו (9.97) ומעייני הישועה (9.52).

זמני המתנה

כמה זמן ממתינים במיון לבדיקה ראשונית? בשנתיים האחרונות משך ההמתנה הממוצע עמד על שמונה דקות, שיפור של שתי דקות לעומת הממצאים ב-2018. זמן ההמתנה הארוך ביותר, תשע דקות, נמדד במשמרות הבוקר והערב של ימי ראשון, והקצר ביותר - במשמרות של יום שבת.

היכן תמתינו הכי הרבה לבדיקה במיון? ביוספטל (14 דקות), מאיר (13 דקות) ומעייני הישועה (12 דקות). משך ההמתנה הקצר ביותר במיון נרשם בוולפסון (שלוש דקות), לניאדו וזיו (ארבע דקות), ומבין בתי החולים הגדולים בבילינסון ואיכילוב (שבע דקות).

נשים מטופלות לאט יותר

93% מהחולים עם אוטם שריר הלב שמגיעים לבתי החולים עוברים צנתור טיפולי דחוף בתוך 90 דקות. ישראל מובילה במדד זה לעומת בריטניה ואוסטרליה (87%), וכן רשמה שיפור של אחוז לעומת השנה שעברה.

עם זאת, נשים בישראל מצונתרות לאט יותר מגברים (90% מהנשים לעומת 94% מהגברים עברו צנתור בתוך שעה וחצי מהגעתם לבית החולים). עוד עולה כי בני 18 עד 64 מצונתרים מהר יותר מבני 65 ומעלה.

כל בתי החולים עמדו ביעד של ביצוע 90% מהצנתורים בתוך שעה וחצי, למעט מאיר (87%) ורמב"ם (89%).

מחצית מהחולים שהגיעו עם חשד לשבץ מוחי עברו בדיקת הדמיה (CT או MRI) בתוך 26 דקות מהגעתם - שיפור של דקה לעומת שנת 2020, וזמן נמוך מהיעד (29 דקות). עם זאת, משך הטיפול בנשים עמד על 27 דקות, ואילו גברים זכו לטיפול מהיר יותר (26 דקות).

רמב"ם ויוספטל בסוף

מבין מרכזי-העל, הטיפול המהיר ביותר ניתן בבילינסון ובשיבא (25 דקות), והאיטי ביותר ברמב"ם (33 דקות) ובאיכילוב (29 דקות). מבין בתי החולים הגדולים, הטיפול הזריז ביותר בשבץ היה בנהריה (17 דקות) והאיטי ביותר במאיר (29 דקות) ובברזילי (28 דקות).

מבין בתי החולים הקטנים, הטיפול המהיר ביותר היה באסותא אשדוד (14) והטיפול האיטי ביותר היה ביוספטל (35 דקות) ובלניאדו (34 דקות).

הטיפול בנשים בתחתית

בתי החולים עומדים ביעד שהגדיר משרד הבריאות במרבית המדדים וזוכים לציון "ירוק". אולם דווקא בכמה תחומים שנוגעים לטיפול בנשים הם לא עומדים ביעד.

רק 93% מהנשים שעברו ניתוח כריתת רחם קיבלו טיפול למניעת היווצרות קרישי דם בסמוך לניתוח, כאשר היעד היה של 95%. בתי חולים שקיבלו ציונים נמוכים במיוחד במדד זה הם בית החולים הפרטי אלישע (73%), שערי צדק (76%), אסותא חיפה (87%), אסותא תל אביב (90%), סורוקה (90%) ואסותא אשדוד (92%).

כמו כן, רק 86% מהנשים אחרי לידה עוברות תשאול לאיתור דיכאון, כשהיעד הוא 90% לפחות. עוד עולה כי שיעור התשאול של נשים ממעמד חברתי-כלכלי גבוה יותר היה גבוה יותר מזה של נשים בעשירונים הנמוכים.

הציונים של טיפות חלב של קופות החולים "כללית" ו"מכבי" גבוהים יותר מאלו של טיפות חלב של משרד הבריאות ושל "מאוחדת" ו"לאומית": רק 88% מהנשים עוברות תשאול לאיתור אלימות במשפחה לאחר הלידה בטיפות חלב, כאשר היעד הוא 90%.

עוד עולה כי רק 32% מהנשים שנמצאות באשפוז פסיכיאטרי נשלחות לביצוע ממוגרפיה לגילוי מוקדם של סרטן השד, לעומת שיעורי ביצוע גבוהים יותר של בדיקות מניעתיות אחרות.

"ייבוש תקציבי" בטיפות חלב

בטיפות החלב, שסובלות מ"ייבוש תקציבי" ממושך וממחסור בכוח אדם, נמצא שיעור נמוך במיוחד של עמידה במדדים לעומת בתי החולים: רק 78% מהתינוקות עברו בדיקת התפתחות שפה ותקשורת בגיל 3-2 - ירידה של 5% בהשוואה לשנת 2020.

רק 19% מהילדים בני 6-4 עוברים בדיקת התפתחות; רק 67% מהתינוקות עד גיל שנה קיבלו מנה אחת של חיסון נגד חצבת חזרת אדמת ואבעבועות; ורק 66% קיבלו שלוש מנות חיסון שעלת עד גיל שבעה חודשים.

"סטנדרט מהגבוהים בעולם"

פרופ' נחמן אש, מנכ"ל משרד הבריאות: "התחרות בין הארגונים סביב ציוני התוכנית היא מנוע לשיפור, אך היא צריכה להיות ממוקדת בשיפור אמיתי בתהליכים, יעילה בהשקעת המשאבים והוגנת כלפי כלל השותפים. המגיפה אמנם עדיין לא מאחורינו, אך זו העת להמשיך לקדם את מערכת הבריאות ואת איכות הטיפול בה, בכל תחומי העשייה".

ד"ר איתן וירטהיים, מנהל בתי החולים בילינסון והשרון: "הישג מדהים לבילינסון. אני נפעם מהצוותים שלנו, שמוכיחים פעם אחר פעם שהעשייה הרפואית בבילינסון היא חותמת לאיכות רפואית בישראל".

מנהל המרכז הרפואי שיבא, פרופ' יצחק קרייס: "המקום הראשון במדדי האיכות הלאומיים שייך לכל אחת ואחד מנשות ואנשי הצוות המסורים בשיבא. המטרה שלנו היא להעניק רפואה ציבורית מעולה לכל מי שזקוק לה. נשות ואנשי שיבא עושים זאת יום-יום ובסטנדרט הגבוה ביותר בארץ, ומהגבוהים בעולם. זו עדות נוספת המצטרפת לשרשרת ארוכה של עדויות למצוינותם האנושית והמקצועית, שמצעידה את הארגון לפסגת הרפואה הלאומית והבינלאומית - ומביאה הישגים חדשים משנה לשנה לטובת אזרחי ישראל".