כשמונה אחוזים מהיולדות בישראל בשנת 2021 שילמו עבור שירות של מלונית ליולדות, אך לפי דו"ח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת - משרד הבריאות טרם הסדיר את התחום המערב שירות פרטי במסגרת הרפואה הציבורית.
לפי הדו"ח, המשרד לא קבע נוהל להפעלת המלוניות למניעת שימוש בכוח אדם ובתשתיות של בתי החולים הציבוריים לצורכי הרפואה הפרטית, אף על פי שמבקר המדינה העיר על כך למשרד כבר לפני 12 שנה.
בדו"ח, שהוזמן על ידי ח"כ מאיר פורוש, נסקרת הפעילות של ארבע מלוניות, שפועלות בבתי החולים שיבא, אסף הרופא, הדסה עין כרם ואיכילוב. בשני הראשונים מופעלות המלוניות על ידי תאגידי הבריאות שלהם, באיכילוב נמצאת המלונית בבעלות פרטית, וגם זו שבהדסה "פועלת כעסק עצמאי לכל דבר".
במלוניות, שמציעות שירות פרטי בתשלום, מועסק צוות סיעודי ורפואי של בתי החולים. בהדסה ובאיכילוב ציינו שהמלון משלם עבור ליווי של הצוות הרפואי והסיעודי מבית החולים, אך הדו"ח מציין כי "לא ניתן להבטיח שאין הסטה של כוח אדם רפואי וסיעודי מהרפואה הציבורית לרפואה הפרטית, משום שבמלוניות מוצע שירות רפואי המבוסס על צוותי בית החולים".
חיוני או מותרות?
מהמידע המופיע בדו"ח לא ניתן ללמוד על היקף כוח האדם הרפואי והסיעודי שמעניק שירות במלוניות ליולדות. ב־2021 שהו 2,483 יולדות במלונית באסף הרופא המציעה 17 חדרים; במלונית בשיבא 51 חדרים ושהו בהם 5,250 יולדות; במלונית בהדסה 28 חדרים ולא נמסרו נתונים על מספר היולדות, וגם מהמלונית באיכילוב לא נמסרו נתונים.
עלות לילה במלונית בשיבא עומדת על 1,700-900 שקלים, באסף הרופא היא 1,150-950 שקלים, בהדסה 1,195-840 שקלים, ובאיכילוב החל מ־2,000 שקלים. מדובר בשירות פרטי שאינו כלול בסל הבריאות, אך במקרים מסוימים נכלל בביטוחים המשלימים של קופות החולים.
בדו"ח מצוין כי בהיבט ההוצאה הלאומית לבריאות, מדובר בכפל מימון משום שהביטוח הלאומי משלם עבור כל יולדת כ־15 אלף שקלים לבית החולים, אך במקביל בית החולים מקבל תשלום פרטי עבור המלונית מאותה יולדת. "בהינתן שמדובר בשירות פרטי, הוא אינו נגיש ליולדת שידה אינה משגת, ונשאלת השאלה: אם מדובר בשירות בריאות חיוני, מדוע הוא אינו מוצע לכלל היולדות, ואם הוא אינו חיוני, מדוע הוא מוצע במסגרת בית חולים ציבורי?" נכתב בדו"ח.
הפסדי או רווחי?
סוגיה מעניינת נוספת עוסקת ברווחים של בתי החולים מהפעלת המלוניות. במשרד הבריאות מסרו למרכז המחקר כי "הפעילות של המלוניות בשיבא ובאסף הרופא היא הפסדית, והתאגיד סופג את ההפסדים". עם זאת, בתי החולים השיבו כי הפעלת המלוניות רווחית דווקא: בשיבא הרווח הוא כמיליון שקלים בשנה ובאסף הרופא כ־400 אלף שקלים. "אם מדובר בפעילות הפסדית, מדוע תאגידי הבריאות ממשיכים לספק אותה?" תוהים כותבי הדו"ח.
מרכז המחקר מותח ביקורת על משרד הבריאות, שלא הסדיר את פעילות המלוניות. מהמשרד נמסר כי בעבר עסק בהכנת נוהל בנושא, אך הוא לא פורסם. כמו כן, אמרו במשרד כי הם מודעים לקשיים בהפעלת המלוניות, כמו יצירת תמריץ כלכלי לבתי חולים לשחרור מהיר של יולדות; הסטה בפוטנציה של כוח אדם מבית חולים למלונית; חשש לכפל תשלום עבור לידה; ערבוב השירות הציבורי בפרטי ופוטנציאל לאפליה על רקע כלכלי.
"במשרד הבריאות סבורים כי השירות הניתן לכלל המאושפזים בבתי חולים, ובהם יולדות, צריך להיות ברמת מלונאות נאותה כך שכל יולדת תיהנה מתנאי מלונאות טובים ללא קשר ליכולתה", ציינו.
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "אשפוז יולדת לאחר הלידה נקבע לשלושה ימים, ולאחר לידה בניתוח קיסרי חמישה ימים, במטרה לשמור על בריאותם וביטחונם של הילוד והיולדת. ישנן יולדות הבוחרות להמשיך ולשהות בתנאי מלונית ובקרבת בית החולים לאחר הלידה, אך יש להדגיש כי לא מדובר בשירות רפואי נדרש. חשוב לציין כי במקרים חריגים שבהם יש קיצור משמעותי של משך האשפוז, הדבר נעשה בתיאום מסודר עם משרד הבריאות".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו