הדיווחים המדאיגים על דלקת כבד מסתורית הפוגעת בעשרות ילדים במדינות שונות באירופה וזיהוי 15 מקרים החשודים כקשורים לכך בישראל, עלולים לעורר פאניקה בקרב הורים.
ד"ר אחיה אמיר - רופא ילדים בכיר ומומחה במחלות דרכי עיכול (גסטרואנטרולוגיה), כבד ותזונה בילדים בבית החולים דנה, עונה על מספר שאלות במטרה לעשות לכם סדר.
מה מאפיין את דלקת הכבד המדוברת בילדים (הפטיטיס)?
"מדובר בדלקת כבדית חריפה (ACUTE HEPATITIS) ללא מאפיינים מיוחדים או ספציפיים. המקרים שתוארו בארץ ובעולם, תוארו בילדים צעירים - לרוב מתחת לגיל 10 שנים, ובאו לידי ביטוי כפי שדלקת בכבד לרוב מתייצגת - צהבת ותסמינים בטניים כגון כאבי בטן או הקאות. מבחינה מעבדתית הדלקת מתאפניינת בעליה באנזימי כבד.
"לרוב החולים מהלך שפיר, אך בחלק קטן מהילדים החולים התפתחתה דלקת משמעותית עד-כדי אי-ספיקת כבד ומקרים בודדים אף נזקקו להשתלת כבד. עם זאת, יש לזכור כי גם כעת, לא ברורה באופן ודאי משמעות מקבץ המקרים החריג.
"לאור העובדה שאנו בשלהי עידן הקורונה, אחד החשדות הנבדקים הוא שמדובר בתופעת "פוסט קוביד". טוב שרשויות הבריאות בארץ ובעולם נוקטות משנה זהירות, אך אנו עדיין בשלב לימוד הנתונים".
במידה ויוכח הקשר לקורונה, מהי המשמעות של הדלקת בהקשר הזה?
"אם יש לדלקת זיקה לקורונה, אזי יתכן, בתסריט לא אופטימי, שאנו בתחילתו של גל מיקרים שכאלה, שעלול לסכן ילדים שנדבקו בקורונה. היות וגל הקורונה כבר עבר - גם במידה ויוכח קשר לנגיף הקורונה, אזי מדובר ככל הנראה בתופעה שהיא 'פוסט קוביד' וכך יש לראותה.
"בהמשך לקו מחשבה זה, ייתכן ורק ילדים מאוד מסוימים מגיבים באופן ייחודי לזיהום המדובר ורק אצלם תתפתח הדלקת. אציין עוד, כי לרוב מדובר בילדים צעירים שלא היו מועמדים לחיסון ולפיכך לא חוסנו".
בהנחה שאין לדלקת קשר לקורונה מה עשוי להיות מקורה?
"צריך להבין כי דלקת בכבד עלולה להתפתח בשל שורת גורמים: כך למשל בתהליך אוטואימוני במידה ומערכת החיסון 'מתבלבלת' ותוקפת רקמות עצמיות, כתגובה חריגה לטיפול תרופתי, או במחלות מטבוליות (של חילוף חומרים) מסוימות שעלולות להתייצג באופן דומה.
"מהדיווחים שהגיעו מבריטניה, ישנם רמזים שעדיין נחקרים, כי מדובר בגורם זיהומי כלשהו. סברה נוספת הנבדקת, היא כי מדובר בוירוס אחר (אדנו-וירוס) שגם הוא נמצא בשכיחות גבוהה יחסית בקרב חולים בחודשים האחרונים, במקביל לקורונה".
מה יכול לעשות המטופל הבודד בהקשר הזה?
"לצערי, למטופל הבודד אין יכולת לצפות את התפתחות הדלקת או להעריך אם הוא בקבוצת סיכון. מומלץ להיות עירניים להופעת תסמינים אופיינים, תסמינים שבסבירות גבוהה ההורה הממוצע היה פונה בגינם גם כך לרופא הילדים - בהם בחילות, הקאות, שילשולים, שינוי בצבע היציאות (צואה בהירה או שתן כהה).
"בהקשר רחב יותר, משרד הבריאות הנחה את הצוותים הרפואיים בקופות החולים ובבתי-החולים להגביר ערנות ולדווח מיידית על כל מקרה חשוד שכזה".
לסיכום, האם החשש הנוכחי מוצדק והאם ישנן מילות הרגעה?
"עדיין כלל לא בטוח שזה 'אישיו' אבל אנחנו בהחלט לומדים את הנושא. קשה להגיד בנקודת הזמן הנוכחית אם באמת יש כאן גל בהקף חריג ומדאיג, או שמדובר בצירוף מקרים.
"כדאי לזכור שלמרות החששות, ברוב המקרים הפרוגנוזה היא טובה. למיטב ידיעתי, נכון לעתה בישראל אותרו סך הכל כ-15 מקרים חשודים. נצטרך להשוות את הנתונים ביחס לשנים קודמות ואז נוכל לראות תמונה מקיפה יותר ולהבין אם אכן מדובר במשהו חריג".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו