יותר מ-1.7 מיליון פליטי מלחמה הגיעו לפולין - פי שישה מאוכלוסיית חיפה. אוקראינים, ישראלים, הודים, אמריקנים, ניגרים ואזרחים מעשרות מדינות אחרות חצו את הגבול, ונאמר להם: "אתם בטוחים עכשיו".
מאז הפלישה הרוסית, בין 60 אלף ל-100 אלף איש נכנסו לפולין בכל יום. הם נמלטו מאימת הפצצות, מרעב ומקור מקפיא וברחו מבתים ומבתי חולים שהופגזו. 1.5 מיליון טרגדיות אנושיות שנמלטו מזוועות המלחמה.
התוקפנות הצבאית הרוסית יצרה משבר שלא נראה באירופה מאז מלחמת העולם השנייה. יותר מ-2.5 מיליון בני אדם ברחו מאוקראינה נכון ל-11 במארס. לפי התחזיות, מספר הפליטים עשוי להגיע ל-5 מיליון.
חלק מהפליטים ימשיכו ליעדים אחרים, בעיקר באירופה, אך יותר ממחציתם נשארו בפולין, וסביר שיישארו שם זמן רב. מענה הולם לאסון מצריך תיאום ולוגיסטיקה יעילים, ראייה ארוכת טווח וגישה מערכתית למתן סיוע.
מפרוץ המשבר, 38 מיליון פולנים הפגינו סולידריות וסייעו לשכנתם. ממשלת פולין הקימה מקלטים ארעיים והטילה על אחת מהסוכנויות את המשימה לתאם את העברת הסיוע הזורם לפולין, גם מתורמים בינלאומיים, כדי לשלוח אותו לאוקראינה. בכל יום נכנסות מאה משאיות מלאות סיוע מפולין לאוקראינה, ועד כה נמסרו כמעט 8,000 טונות של סיוע הומניטרי.
היה צורך לייעל את מבול אספקת הסיוע באמצעות מרכז ייעוד קרוב לגבול כדי לצמצם את מספר הצדדים המתקשרים עם הרשויות האוקראיניות. גם הסיוע מישראל הועבר בתיאום עם גורמים פולניים רשמיים.
בפולין קמו אינספור יוזמות בהתנדבות. הפולנים אירחו אנשים זרים; הרכבת הציעה לפליטים נסיעה חופשית; טלקום הציעו שיחות טלפון ואינטרנט בחינם; עיתונים ופורטלים באינטרנט פרסמו חדשות והדרכה באוקראינית; תחנות רדיו ייעודיות הושקו ליד הגבול כדי לייעץ באוקראינית; מלונאים, יזמים מתעשיית התיירות, וכן עיריות, ארגונים לא ממשלתיים ואזרחים מהשורה, מספקים מחסה ומזון.
לפי אחד הסקרים, כ-75 אחוזים מהפולנים סייעו לפליטים. ממשלת פולין אף מעודדת מתן סיוע בתשלום למי שמארח פליטים. צעדים שננקטו ותואמו על ידי המדינה ומאמצי הבסיס, בשילוב פעולות של הפזורה האוקראינית הגדולה שכבר נכחה בפולין, מנעו עד כה את הצורך במחנות פליטים.
ברור שבמשבר כזה נדיבות וגיוסים מאסיביים של החברה המארחת יכולים להיות רק משלימים לפתרונות ארוכי טווח ברמת המדינה. לכן הרשויות הפולניות אימצו חקיקה מיוחדת, המעניקה לפליטים את הזכות לעבוד ולקבל גישה לשירותים סוציאליים ולהטבות בתנאים כמו אלה שמהם נהנים אזרחי פולין.
נוסף על כך, ילדים שברחו מאוקראינה כבר לומדים בבתי ספר בפולין. אוניברסיטאות קולטות סטודנטים שאינם יכולים להמשיך את הקורסים שלהם בבית. כיסוי שירותי בריאות והטבות משפחתיות הורחבו גם לפליטים. פולין נאבקת כדי ששום פליט לא יישאר מאחור ומעודדת שותפים בינלאומיים להשתוות למאמצינו.
זוכרים את המקלט שקיבלנו
אפשר לשאול, מה הפך את פולין למדינה שמצטיינת בקליטת הפליטים? זיכרון הזוועות של מלחמת העולם השנייה והסבל של האוכלוסייה האזרחית עדיין חי בפולין. 80 שנה אחרי המלחמה, אנחנו יודעים מה זה אומר לאבד את כולם והכל ביום אחד, מה זה אומר להימלט מהבית ולשוטט בעולם בחיפוש אחר מקלט.
אנו גם זוכרים את המקלט והסיוע שהוענקו לעם הפולני בשנות ה־80, כשהצעדים הקשים של החוק הצבאי הונהגו על ידי השלטונות הקומוניסטיים דאז של פולין בברכת מוסקבה הסובייטית. בשביל מה? כדי לדכא את תנועת ה"סולידריות", שהתנגדה למשטר הקומוניסטי. סולידריות היא המותג של פולין.
אגטה צ'אפלינסקה היא מ"מ שגרירת פולין בישראל
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו