בעשור האחרון, התדמית של שתי הקבוצות ממדריד היא ברורה וקבועה: ריאל התקפית, אתלטיקו הגנתית. ריאל כובשת בצרורות, אתלטיקו מונעת ספיגות. ובאמת, להוציא את עונת האליפות האחרונה של ריאל עם זינאדין זידאן ב־2020, המספרים חיזקו את התדמיות - ולעיתים בצורה קיצונית.
מאז 2013, כשדייגו סימאונה כבר התאקלם על הספסל של הקולצ'ונרוס והתחיל להעמיד חומה אנושית עם ציפורניים, ריאל תמיד כבשה יותר (או את אותה כמות), ואתלטיקו תמיד ספגה פחות.
בעונת 2017/2018 הפער בטור הספיגות היה אפילו פי שניים, כשהקבוצה של סימאונה הוציאה 22 כדורים מהרשת וזאת של זידאן - 44. כך התנהלו השתיים בשנים האחרונות. כל אחת חיה על החוזקות שלה - אחת התקפה, אחת הגנה.
העונה, אחרי 16 מחזורים ולפני הדרבי הראשון הערב בסנטיאגו ברנבאו, נדמה שיש זליגת תדמיות. ריאל אמנם עדיין כובשת יותר מכל קבוצה בליגה - 37 שערים, אבל גם אתלטיקו התקפית יותר, ועם 27 שערים היא קבוצת ההתקפה השנייה בטיבה בספרד.
מה שיותר מפתיע הוא שריאל היא זאת שספגה עד כה הכי מעט. נכון, לאתלטיקו משחק חסר, אבל קשה שלא להתרשם מהיכולת ההגנתית שמפגינה ריאל בשבועות האחרונים.
מאז החלון הבינלאומי של תחילת אוקטובר, זה שלפניו ספגה הפסדים לשריף טירספול ואספניול - היחידים שלה העונה בכל המסגרות - הקבוצה של אנצ'לוטי הידקה את ההגנה שלה בצורה משמעותית.
ב־12 המשחקים שעברו מאז היא כבשה 27 שערים וספגה רק שישה, ניצחה עשרה משחקים וסיימה רק אחד בתיקו.
ויניסיוס ג'וניור מטפס לדרגת סופרסטאר, קרים בנזמה יציב כמו פלס, וגם מרקו אסנסיו ואפילו לוקה יוביץ' תורמים את חלקם מקדימה, אבל ריאל אינה קבוצה דורסנית.
כרגע היא בקצב כיבושים של 88 שערים לעונה, רחוק מהעונות שבהן עברה את ה־100 שערים - והיום הכוח שלה הוא גם כן מאחורה. "אני מאוד אוהב את משחק ההגנה שלנו" הודה השבוע אנצ'לוטי, "אנחנו רואים היום מחויבות הגנתית שלא היתה לנו בתחילת העונה".
הלחץ על היריבות
הדבר המרשים הוא שמרכז ההגנה של ריאל הוא האזור היחיד שעבר הקיץ שינוי משמעותי. סרחיו ראמוס עזב אחרי 16 עונות, רפאל וראן אחרי עשור, ולתוך החור הזה היה צריך ליצוק צמד בלמים חדש.
דויד אלאבה הגיע מבאיירן מינכן בדיוק בשביל המשימה הזאת, והיה גם את אדר מיליטאו. אחרי שלא הצליח לשכנע שהוא מתאים לדרישות התפקיד בעונה וחצי הראשונות מאז הגיע ב־2019, סוף העונה שעברה היה עבור הברזילאי בן ה־23 אודישן שאותו עבר בהצלחה. ראמוס ווראן נפצעו, ודווקא לצידו של נאצ'ו במרכז ההגנה הוא הראה ניצוצות שאפשרו לבנות עליו לקראת ההמשך.
העונה, אחרי פתיחה מעט מגומגמת, מיליטאו מצא שפה משותפת עם אלאבה וכל אחד מהם הופך את השני לטוב יותר ולשלם יותר. חשוב מכך, הם הופכים את ההגנה של ריאל לטובה בהרבה.
"מיליטאו מצוין במשחק הגובה ובאחד על אחד" אמר לאחרונה אנצ'לוטי, "אבל מאז שאלאבה הגיע הוא שיפר את המשחק ההגנתי שלו בעוד הרבה אספקטים. יש לנו שני בלמים מעולים".
וזה בדיוק מה שצריך להלחיץ את אתלטיקו, סימאונה ושאר הליגה הספרדית: התקפה וקישור אדיר תמיד היו לריאל, עכשיו יש לה גם חתיכת הגנה.
